חשיפה לחומרי הדברה שונים בעבודה שגרמה להופעת מחלה

טוען כי במהלך שנות עבודתו נחשף לחומרי הדברה שונים שגרמה להופעת מחלה 4. לדעת הנתבע, דין התביעה להידחות מנימוקיו של פקיד התביעות. 5. בעקבות הדיון שהתקיים ביום 26.12.12, הגישו הצדדים רשימה של עובדות מוסכמות והודעה על הסכמה למינוי מומחה רפואי שיידרש לקשר שבין מחלת הריאה ממנה סובל התובע לבין עיסוקו על בסיס העובדות המוסכמות. רשימת העובדות המוסכמות, כדלקמן: א. התובע יליד 1955. ב. התובע עבד בחקלאות כעצמאי במשך 30 שנה. ג. במסגרת זו עסק בגידול ירקות כגון בצל, כרוב, תירס, שעועית וכו'. בממוצע עיבד התובע בין 200 ל-400 דונימים לשנה. ד. משנת 2000 עבד התובע בעיקר בקיבוץ גבים, שם עיבד כ-300 דונם של בצל. ה. במרבית התקופה בה עבד התובע בחקלאות, העסיק האחרון כ-10 פועלים. ו. משנת 2000 ועד שנת 2010 בלבד, נהג התובע לרסס את שטחי הגידול בסבבים של אחד ל-7-10 ימים בממוצע, כ-8 פעמים בחודש. ז. פעולת הריסוס מתבצעת תוך כדי שהמרסס נוהג על טרקטורון והתובע עצמו נמצא בשטח החקלאי מפקח על עבודת הריסוס. עבודת הריסוס נמשכת בין שעה לשלוש שעות כאשר במהלכה התובע מכסה את פניו במסכת בד. ח. התובע עישן כ-30 שנה 20 סיגריות ליום (מגיל 22 עד גיל 52). ט. מצבו הרפואי של התובע כמפורט בחומר הרפואי. 6. על בסיס העובדות הנ"ל, מינה בית הדין את ד"ר משה ליג'י (מומחה רפואי למחלות ריאה), כמומחה רפואי מטעם בית הדין. המומחה הרפואי התבקש להשיב לשאלות הבאות: א. מהי מחלת הריאה ממנה סובל התובע, ככל שהוא סובל? ב. האם יש להכיר במחלת הריאה ממנה סובל התובע כמחלת מקצוע, בהתחשב בעיסוקו של התובע כמפורט בעובדות המוסכמות, כאמור בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה תשט"ז-1956? ג. בנוסף ולחילופין, האם הפגיעה ממנה סובל התובע (מחלת הריאה) היא ביטוי לאירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ובמהלך עיסוקו של התובע כמפורט בסעיף העובדות אשר במצטבר מקבלים ביטוי במחלת הריאה ממנה סובל התובע? 7. בחוות הדעת שהעביר המומחה הרפואי לבית הדין בחודש מאי 2013, ציין המומחה כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPDׂׂ) וקבע כי מחלתו של התובע קשורה ונובעת מעישון כבד לאורך שנים רבות. כך ציין המומחה כי: "נזקי העישון בריאות הינם בלתי הפיכים (גם אם חדל לעשן בגיל 52, ביטוי מחלת הריאות ונזקי העישון נמשכים ואף מחמירים עם השנים) ידוע היטב ועל כך אין מחלוקת שגורם המחלה העיקרי והמכריע בהופעת COPD הינו העישון". המומחה הרפואי הוסיף: "הנ"ל עסק בריסוס חקלאי, עיסוק שבו מרססים קוטלי מזיקים (Pesticides) אשר בבסיסם הכימי חומרים הנקראים אורגנו-זרחניים (Organophosphates), כמו כן חומרים הנקראים Paraquat המשמשים כקוטלי עשבי בר. לא ידוע לנו באילו חומרי ריסוס השתמש הנ"ל אך אין זה משנה לעצם מחלת הריאות ממנה סובל. הוא לא נפגע במסגרת חשיפה לחומרים בנסיבות של תאונה (חשיפה חדה). חשיפה שכזאת כאשר היא מתרחשת היא לרוב קטלנית ובה נגרמים נזקים חדים עם פגיעה עצבית קשה, פגיעה במערכת העיקול, פגיעה ריאתית בצורת בצקת ריאות עם אי ספיקה נשימתית, פגיעה לבבית ועוד. הנ"ל לא עבר תאונה חשיפתית שכזאת. גם בנסיבות של חשיפה מזיקה כרונית ומתמשכת לחומרים הנ"ל, הנזקים הידועים הינם בתחום: מחלות ממאירות (עקב פוטנציאל קרצינוגני לחומרים הללו), בתחום הנוירולוגי (נזקים למערכת העצבים), וכן, בתחום הפוריות. אם כן, מחלת הריאות של הנ"ל אינה קשורה לנזקים שכאלה". 8. עוד קבע המומחה בחוות דעתו: "מחלתו הריאתית (של התובע, הוספה שלי-ט.מ.) אינה תוצאה של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ובמהלך עיסוקו, "אירועים תאונתיים זעירים" בהחלט אינם ביטוי לחשיפה חדה אשר כשלעצמה אם הייתה מתרחשת הייתה גורמת - עקב רעילות החומרים - לתסמיני מחלה קשים שתוארו לעיל. דבר זה כמובן לא קרה בנ"ל". 9. למען הסדר הטוב נציין, כי בעקבות חוות הדעת ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי שעניינן, בין היתר, פירוט של הגורמים השונים שהביאו למחלה ממנה סובל התובע. הבקשה נדחתה מהטעם כי המומחה הרפואי התבקש להתייחס בחוות דעתו לשאלת הקשר הסיבתי ולא לגורמי המחלה; ובנימוק נוסף לפיו חלק מן השאלות שהוצגו כללו עובדות נוספות אשר לא באו לביטוי בעובדות המוסמכות (החלטת בית הדין מיום 11.8.13). 10. יוצא מכאן כי מחוות הדעת של המומחה הרפואי, עולה כי לא קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלת הריאות ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו וחשיפתו לחומרי ריסוס במסגרת עבודתו. לעניין זה יש לציין כי חוות הדעת ברורה ויש בה בכדי להבהיר כי אין כל קשר של סיבה ומסובב בין עבודתו של התובע הכרוכה בשימוש בחומרי ריסוס שונים להתפרצות המחלה ממנה הוא סובל. 11. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. 12. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הערעור על פסק הדין הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. רפואההדברהחשיפה לחומרים מסוכנים