בקשת המבקשים,אשר אינם צד להליך, להתיר להם לעיין ולצלם מסמכים בתיק שבנדון. המבקשים ציינו בבקשתם כי הם עתידים להגיש תביעה כנגד הנתבעים בשל הונאה חמורה והוצאת כספים במרמה. משתביעה זו עניינה ביו היתר שחיתויות בנתבעת 1, על מנת להגיע לחקר האמת מבקשים הם את העיון במסמכים המצויים בתיק, באשר אלו חיוניים לבירור העובדות שקדמו לקריסת הנתבעת 1. התובע והנתבעים 1 ו - 3 לא הגישו את תגובתם לבקשה לעיון. הנתבע 2 מתנגד לעיון. לטענתו מדובר בתיק המתנהל בדליים סגורות. הבקשה איננה מגלה כל בסיס לעיון בתיק בכל הנוגע לנתבע 2. המבקשים מתעתדים לגרסתם להגשת תביעה כנגד הנתבעים בשל הונאה חמורה כלפיהם ואילו תיק זה עוסק בשאלת קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעים. הכרעה סעיף 4 תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 מעגן את זכותו של מי שאינו בעל דין לעיון בתיק בית המשפט " כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." סעיף 4 (ד) לתקנות קובע: בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. סעיף 4 (ו) לתקנות קובע: החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת". לעניין זה נפסק: "ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (ראו עניין מרום, בעמ' 341 ;בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658, 663 (2004))... בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט (3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ( 1.5.2006)). בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם ביום 8.10.09)(דגש שלי ש.ש.) במקרה דנן אמנם הליך זה מתנהל בדלתיים סגורות, אך זאת לבקשת התובע. שהוסכמה .כך שאין כל איסור שבדין על העיון בתיק. המבקשים הסבירו את מטרת העיון בתיק, לחשוף את ההונאה והמרמה בה נקטה העמותה כלפיהם, ואין כל צורך להוכיח כי העיון בתיק יועיל לתביעתם שלהם. "נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הינו קל יחסית, זאת לאור מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון. "נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים..." (בג"ץ 10003/08 ‏עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר‏, פורסם ביום 5.4.2012 והאסמכתאות שם) יודגש כי כי בהתאם להחלטת בית הדין הארצי בבר"ע 15385-10-13 שהוגשה ע"י התובע , הרי שפלוגתא נוספת שאושרה כחלק מהליך זה היא כדלקמן: "האם העמותה הבריחה נכסים ופעלה שלא כדין ברישומיה הכספיים ומה משמעות הדבר ביחס לתביעות המבקש לרבות ביחס לטענותיו לפיהן יש להרים את מסך ההתאגדות בין העמותה למשיבים 2 ו - 3 ולהכיר בו כחושף שחיותויות". בית הדין הארצי קיבל בבר"ע זו את טענת התובע כי סוגיה זו היא חלק אינהרנטי של הטעון בירור בהליך. טענה זו ממש היא העומדת ביסוד בקשת המבקשים עיוןם בתיק. בהעדר תגובת התובע והנתבעים 1ו -3, לא שוכנעתי (על בסיס תגובתו של הנתבע 2 לבדה) כי יש מניעה להתיר למבקשים את העיון בתיק. יש להוכיח טעמים כבדי משקל על מנת לחרוג מעיקרון פומביות הדיון: " בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004))." (בג"ץ 10003/08 ‏עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר‏, פורסם ביום 5.4.2012). עם זאת, באיזון הנדרש בין הגשמתו של עיקרון פומביות הדיון לבין ההגנה על זכויותיהם של בעלי הדין וצדדים נוספים (אשר אינם צד להליך ולבקשה זו) מצאתי כי אין להתיר עיון גורף בתיק אלא יש להתיר את העיון כדלקמן: א. כתב התביעה וכתב ההגנה ללא הנספחים.(בנספחים :תלושי שכר והתכתבות עו"ד), יש כדי לפגוע בצנעת הפרט באופן לא מידתי. ב. תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ללא הנספחים באשר אלו מכילים נתונים ופרטים אשר יש בהם לפגוע בפרטיותם של הצדדים בתיק ונוספים אשר אינם צד בתיק ובזכויותיהם ואשר לגבי חלקם נתנה החלטה על היותם חסויים מטעמים שונים . מתוך התצהירים ניתנת רשות לגילוי הדוחות הכספיים של העמותה ומסמכיה כמצורף לנספח ג' בלבד לתצהיר התובע . ג. כך גם אין להתיר את העיון במסמכים המפורטים בהחלטתי מיום 2/12/12. המזכירות תכין תיק נייר ובו המסמכים דלעיל שהותרו לעיון וצילום : עותק מכתבי הטענות כאמור לעיל ללא הנספחים , עותק מתצהירי הצדדים ללא הנספחים וכן עותק מנספח ג' בלבד לתצהיר התובע. ב"כ המבקשים יתאם עם המזכירות מועד לעיון וצילום. עיון בתיק בית משפטמסמכים