תקנה 44 ותקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)

תקנה 44 ותקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות. ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד וכפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי בעע 408/07 מדינת ישראל נ. משה כהן והמועצה המקומית דיר אל אסד (פס"ד מיום 13.2.08): "הלכה מושרשת היא, כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור הענין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף. כדברי חברי הנשיא סטיב אדלר: 'בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של ענין' וכבר נפסק, כי 'בית דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף' זאת מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה מבחינה דיונית...ואין היא טובה ליחסי עבודה' ,'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית'". תקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה