על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו כבני זוג 'לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו על פי בדיקה שנערכה ועל פי החלטת הגביה הינך ידועה בציבור ומנהלת משק בית משותף עם בן זוגך. מזכותכם לפנות יחד לבדיקת זכאותכם כמשפחה מורחבת"; הגישה היא תביעה לבית הדין. 3. מטעם התובעת העידה התובעת עצמה; ומטעם הנתבע העידו מר אלחרם סבאח עבד אל כרים, אלחרם חכמה וכן החוקר מטעם המוסד מר איציק פרץ. 4. מתצהיר התובעת עולות העובדות כדלקמן - א. התובעת מציינת כי היא גרה יחד עם בנה בצריף בנפרד מבעלה. ב. התובעת הצהירה כי תבעה את בעלה למזונות בבית הדין השרעי, במסגרת תיק מס' 1957/09 ותיק 1958/09 וקיבלה ביום 25/10/09 פסק דין המחייב את בעלה לשלם מזונות לילד בסך 200 ₪ לחודש ומזונות עבור התובעת בסך 300 ₪ לחודש. ג. התובעת הצהירה כי את המזונות היא מקבלת מבעלה במזומן והמזונות מועברים אליה דרך אחיו של הבעל - מר מוסא. ד. התובעת הצהירה כי בעלה הפרוד ממנה, נשוי לאישה אחרת, איתה הוא מתגורר ומנהל אורח חיים. המצב המשפטי 5. במקרים של משפחות פוליגמיות בהן "בעל" המשפחה המורחבת נשוי למספר בנות זוג המתגוררות במספר בתים - קובעת ההלכה הפסוקה כי המבחן העיקרי יהא קיומו של משק בית משותף (דב"ע מט/04-136 עזיזה אל עביד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב 306, 309). לגבי ניהול משק בית משותף נקבעו, על ידי הנשיא (בדימוס) אדלר, מבחני עזר כדלקמן - "האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו; האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעמן גר האיש; אם האשה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או אירוע אחר; האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם אב הילדים מבקר, אוכל, ישן, ומחזיק את בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית שבו גרה האשה והרהיטים שבו; האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק שלה נפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג" (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אובלבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ', 334, 339). כן קבעה הפסיקה, כי יש לבחון אם הוכח שינוי נסיבות באורח חיי התובעת עקב פירודה או גירושיה (ע"ע 705/06 אלמעאמי מונה - המוסד לביטוח לאומי, מיום 10/5/07). מן הכלל אל הפרט 6. התובעת לא הציגה ראיות המלמדות כי היא ובן זוגה אינם מנהלים משק בית משותף, אלא ההיפך. מן הראיות והעדויות שהוצגו בפני בית הדין עולה כי לא חל שינוי של ממש בתנאי חייה ממועד הפרידה הנטענת לכאורה. 7. בחקירתה הנגדית, טענה התובעת כי הרקע לפרידה מבן זוגה היה כדלקמן: "אני הייתי מבקשת ממנו כל מיני דברים והוא היה אומר שמצבו הכלכלי לא טוב שיש לו מחלות ובעיות ברגל, 'את מקבלת כסף מהמל"ל ואת יכולה להסתדר' " (פרוטוקול מיום 9/12/13, עמ' 13, ש' 1-2). מר אלחרם סבאח עבד אל כרים, אשר הוזמן לעדות מטעם הנתבע, נשאל במסגרת חקירתו הנגדית מדוע לא התגרש מהתובעת וכך העיד: "ש. למה לא התגרשת מהתובעת? ת. הייתה לי בעיה היא ביקשה ממני כל מיני דברים, כל מה שקשור בכסף, אני לא יכולתי, הייתה לי בעיה ברגל אז חשבתי שהפיתרון זה לעזוב אותן ולצאת, כאשר אני מדבר לעזוב אותן אני מתכוון לשתי בנות הזוג. ש. נחקרת על ידי חוקר המל"ל ואמרת שלא הייתה לך בעיה לא עם האישה ולא עם התובעת, אז למה צריך לחיות בנפרד? ת. לפני כן לא היו בעיות, זו האמת, אבל לאחרונה התחילו הבעיות. ש. חקר אותך חוקר של המל"ל לפני שנתיים ואז אמרת שאין לך בעיות עם בנות הזוג? ת. אני לא יכול לדייק בתאריכים. ש. אמרת בהודעה לחוקר בעמ' 2, שהנשים שלך רוצות שאתה תחזור ואתה לא רוצה לחזור, זה בגלל שאתה לא יכול לתת להן ולהביא להן, למה שלא תחזור לחיות איתן ביחד? ת. לבד יותר נוח לי. ש. אמרת לחוקר שאתה לא יכול להביא להן, אבל אתם קיבלתם כולם רק הבטחת הכנסה, אז מה השתנה? ת. כל אחד קיבל מה שמגיע לו מהמל"ל, אבל זה לא העניין, אני אדם חולה עם מגבלות ולא יכולתי לסבול את המצב, החלטתי שנפרד." (פרוטוקול מיום 9/12/13, עמ' 13 ש' 21 - עמ' 14 ש' 4). 8. משמיעת עדותה של התובעת עולה כי התובעת ממשיכה להתגורר באותו מקום בו התגוררה עם בן זוגה, באותו מתחם בו מתגוררת גם בת הזוג הנוספת ובן הזוג עצמו (עמ' 8 לפרוטוקול, מיום 4/11/13, ש' 19-30). עוד עולה מעדותה של התובעת, כי היא משתמשת בגנרטור המשמש לכל מתחם המגורים המשותף, כאשר התובעת העידה, בכל הנוגע להוצאות המים והחשמל כי היא פועלת באופן הבא: "מה שאומרים לי בני הדודים של בעלי אני משלמת בן הדוד של בעלי הוא האחראי" (עמ' 12 לפרוטוקול, מיום 9/12/13, ש' 28-29). הגב' אלחרם חכמה, בת הזוג הנוספת, העידה בפנינו לגבי מקום מגוריה שלה ומקום מגוריה של התובעת, ומצאנו לנכון להביא מתוך עדותה את גרסתה: "ש. איפה את גרה? ת. בחורה. ש. איפה התובעת גרה? ת. היא גרה בחורה אותו הדבר כמוני. ש. היא גרה לידך? ת. כן באותו מתחם. ש. גם סבאח גר לידך? ת. לא. ש. איפה הוא גר? ת. אצל הבן שלו. ש. איפה הבן שלו גר? ת. באותו מתחם בו אנחנו גרים." (פרוטוקול מיום 9/12/13, עמ' 15, ש' 20 - עמ' 16 לפרוטוקול ש' 2). 9. למותר לציין כי מועד הפרידה הנטען אינו ברור. בהצהרות התובעת לפקיד התביעות מיום 14/3/10 (נ/6) טענה כי מועד הפירוד חל לפני כשנה (סעיף 1 להצהרת התובעת); בהצהרה נוספת שמסרה התובעת לפקיד התביעות ביום 1/12/09 (נ/2) הצהירה התובעת כי מועד הפירוד חל לפני 3 חודשים ובעדותה בפנינו מסרה גירסה שלישית ולפיה בן הזוג עזב אותה בחודש 7/09. תשובתה של התובעת לסתירות בין הגירסאות השונות הייתה כי היא אינה יודעת לקרוא ולכתוב (פרוטוקול מיום 9/12/13, עמ' 13, ש' 7-10). 10. עדותה של התובעת בבית הדין הותירה ספיקות נוכח גירסאותיה הסותרות. כך למשל טענה במסגרת תצהיר עדותה הראשית כי בן זוגה נשוי לאישה אחרת, איתה הוא מתגורר ומנהל אורח חיים (סעיף 10 לתצהיר עדותה הראשית). לעומת זאת, במסגרת העדויות שנשמעו בפנינו התגלה כי גם בת הזוג הנוספת טוענת לניפרדות ובן הזוג עצמו טוען כי הוא גר עם בנו ולא עם בת זוג. 11. מהעדויות שנשמעו בפנינו עולה כי לא חל כל שינוי בנסיבות ובאורח חייהם של בני הזוג במהלך השנים. מעדות התובעת עולה כי היא מתגוררת באותו בית מגורים בו התגוררה עם בן זוגה לאורך חייהם המשותפים (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 4/11/13, ש' 23-26). 12. על אמור לעיל נוסיף, כי קיים ספק לגבי האותנטיות של הליך תביעת המזונות, הן נוכח העובדה כי בן הזוג לא נכח כלל בדיון בפני בית הדין השרעי, והן לנוכח העדויות אשר נפרשו בפנינו, ובעיקר עדותו של בן הזוג, אשר התגלתה כלא מהימנה. וכך העיד בפנינו בן הזוג: "ש. לשאלת בית הדין - מדוע לא התייצבת בבית הדין השרעי? ת. זה מה שקרה. ש. לשאלת בית הדין - אתה יכול לומר מדוע לא התייצבת לדיון בבית הדין השרעי? ת. אני לא הלכתי כי אני לא רוצה ללכת, ככה יותר טוב לי." (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 9/12/13, ש' 6-10). 13. משמיעת העדויות של התובעת והעדים מטעם הנתבע הגענו לכלל מסקנה כי הטענה ל"נפרדות" באה מתוך שיקולים כלכליים גרידא, בן הזוג - מר אלחרם סבאח, לא עבד בטרם הפרידה הנטענת לכאורה, כך שהטענה לפיה הוא הפסיק לפרנס את נשותיו אינה מקובלת עלינו, אינה עומדת במבחן השכל הישר וניסיון החיים. מתוך עדותו של מר אלחרם ניתן להבין את השיקול הכלכלי העומד מאחורי צעד זה של הצהרת "הניפרדות", כך שמר אלחרם ימשיך לקבל את גימלת הנכות אותה הוא מקבל מהמל"ל ובנות הזוג יקבלו גימלת הבטחת הכנסה כ"נפרדות", ובכך הכנסתם הכוללת כמשפחה נרחבת תגדל (ראה לעניין זה עדותו של מר אלחרם, עמ' 13 - 14 לפרוטוקול מיום 9/12/13). 14. התובעת העידה כי לא התגרשה מבן זוגה, ולפיכך הנטל להוכיח כי בני הזוג נפרדו ואינם מנהלים משק בית משותף, מוטל על כתפיה. התובעת לא הרימה נטל זה ולא הגישה כל אסמכתה לגבי נשיאתה בתשלום הוצאות ביתה. כאשר החוקר מטעם המוסד שאל את התובעת מי משלם את הוצאות הבית, השיבה התובעת כי היא משלמת חשמל ויש לה חשמל סולרי בבית (ראה נ/10, עמ' 2 להודעה המודפסת). חרף האמור, לא הציגה בפנינו התובעת כל ראיה על כך שהיא נושאת בעצמה בהוצאות הבית. 15. לאור כל האמור, יישום המבחנים שבפסיקה על המקרה מושא פסק הדין, מביא למסקנה כי דין התביעה להידחות, מאחר והתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי אין היא מקיימת משק בית משותף עם מר אלחרם, ודין התביעה - להידחות. 16. בנסיבות העניין, משדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהבני זוגידועים בציבור