האמנה של ישראל עם צרפת לגבי קצבת זקנה בפני בית הדין תביעת התובע לקצבת זקנה מ- 2004. הנתבע טען כי לתובע אין זכאות לקצבה זו, מאחר ואינו תושב וכי קצבת הזקנה אושרה מ- 2008 על פי האמנה עם צרפת. העובדות התובע היה בגיל המותנה לזכאות לקצבת זקנה מ 4/04 עד 3/09 . התובע גר בצרפת מאז 9/81. התובע הגיש תביעה ראשונה לקצבת זקנה ביום 31.8.04. מכתב דחייה נשלח על ידי המוסד לביטוח לאומי אליו ב 7.9.04 . התובע שלח מכתב נושא תאריך 29.3.11 ובו ביקש קצבת זקנה בהתאם לאמנה עם צרפת. 6. קצבת זקנה בהתאם לאמנה עם צרפת אושרה החל מ 4/08. המחלוקת האם התובע זכאי לקצבת זקנה בהתאם לאמנה עם צרפת בתקופה שבין אפריל 2004 ומרץ 2008 והאם יש לראותו כמי שהגיש תביעה בעניין. האם היו לתובע הכנסות שוללות הקצבה בתקופה שבמחלוקת או בחלק ממנה. האם יש לדחות את התביעה או חלקה מחמת שיהוי והתיישנות. האם התקבל אצל התובע מכתב מיום 7.9.04. האם התובע זכאי לתוספת בגין אשתו בתקופה שמשנת 2004 ואילך. לטענת התובע המכתב הנ"ל בסעיף 5 לעובדות ,מיום 29.3.11 ,נשלח לאחר שנמסר לו בעקבות שיחה עם ביטוח לאומי. טענות התובע התובע טוען כי הגיש את התביעה לקצבת זקנה, ובה ציין את כתובת מגוריו ומגורי זוגתו בפריז (נספח א' לתצהיר התובע). בטופס זה ציין את הפנסיה אותה מקבל מכוח עבודתו בישראל וציין מפורש כי במועד הגשת התביעה גר בצרפת. על טופס זה חותמת נתקבל מיום 1/8/2004. תאריך זה ככל הנראה מוטעה שכן התובע טוען כי הגיש תביעתו ב- 31/8/2004. ויש חותמת עם תאריך זה (נספח ב' לתצהיר התובע). מועד זה ה-31 לחודש, מאושר בנספח ב' לתצהיר הנתבע בו נכתב כי "הנ"ל הופיע היום בק' קהל הגיש תביעה לק"ז שוהה בחו"ל בצרפת". בנספח ג' לתע"צ יש מזכר המוסד ובו נאמר: "אני החתום מטה מצהיר בזה כי עזבתי את הארץ ב- 1981 ואני חי בצרפת". לכך צורפה כתובתו בצרפת. משכך לטענתו יש לראות את התביעה שהגיש ב-2004 כתביעה לפי האמנה עם צרפת. על הנתבע היה לבדוק את זכאותו לנוכח אמנה זו על פי העובדות שהובאו בפני הנתבע באותה עת. לטענת התובע , הדחיה של תביעת התובע מיום 7/9/2004(נספח ג' לתע"צ) בעילה כי: "אינך תושב ולא היית תושב בהגיעך לגיל זקנה.." בטעות יסודה. לטענתו לא טען לתושבות ולכן לא היה צריך לערער לבית הדין .לסברתו -בלי קשר- תבחן זכאותו לפי האמנה ולכן לא ערער. יתר על כן צויין במכתב הנתבע: "אם הנך מתגורר במדינה שעימה נחתמה אמנה לביטוח סוציאלי , תיבדק התביעה על פי כללי האמנה" .לטענתו לא נדרש לפעולה נוספת בגין בדיקה זו של המוסד. התובע ידע כי מסר את כתובתו ואת המידע המבסס את שהותו בצרפת. לטענתו בדיקה זו לא נעשתה ועניין זה לא נבדק ולא נדחה ע"י הנתבע. עוד טען התובע כי טענת הנתבע שהתובע היה בגיל מותנה בין 4/04 עד 1/05 ולכן צריכות להיבדק הכנסותיו, לא עלתה במכתב הדחיה והועלתה רק בכתב ההגנה. לטענת התובע ככל שמצא הנתבע כי לתובע הכנסות שוללות גמלה עד 1/2005 היה עליו לשלם מ-1/05 ולא להיאחז בטענת ההתיישנות. כך גם בהעדר דחייה לזכות על פי האמנה אין למנות התיישנות בעילה זו. עוד, יש לדעתו לראות באמור במכתב לפיו תיבדק תביעתו על פי האמנה, כהבטחה מחייבת מטעם המוסד שניתנה על ידי פקיד תביעות שהוא הגורם המוסמך לכך במוסד על פי החקיקה. משהטופס לקצבת זקנה ולקצבת זקנה הא אותו טופס, לטענת התובע יש לראות בטופס מ- 2004 תביעה על פי האמנה. משלא נדחתה תביעה על פי האמנה, לא החל מירוץ ששת חודשי ההתיישנות להגשת תביעה לבית הדין. עוד טען כי לנתבע אין כל קושי לקבוע בחלוף הזמן גם לעניין שיעור הכנסה כי כבר קבע שהכנסות התובע הן עד 1/05 בשנת 2011. טענות הנתבע הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות מאחר והתובע הגיש תביעה באוג' 2004 נדחה בספט' 2004 ועל כן אינו יכול תשע שנים אחר כך בשנת 2013 להגיש תביעה לתשלום קצבת זקנה בין השנים 2004-2013. עוד טען הנתבע כי המכתב מ- 7.9.04 (להלן מכתב הדחייה), נשלח לכתובת התובע בארץ ולא חזר. בחודש 2004 נשלח לתובע מכתב ובו דרישה להמצאת מסמכים, מכתב זה נשלח לכתובת התובע בארץ ובחו"ל. המכתב שנשלח לחו"ל חזר. המכתב לכתובת בארץ לא חזר. לטענת הנתבע אין ממש בטענת התובע כי מכתב הדחיה לא הגיע ליעדו, שכן בחקירתו הנגדית ציין שהמכתב הגיע אליו ביום 25.10.04. עוד טוען הנתבע כי על פי תצהיר התובע התקשר טלפונית ונאמר לו כי תביעתו נדחתה. והודע לו כי תביעתו נבדקת על פי האמנה עם צרפת . ואכן ב 10.4. נשלח לו מכתב אשר לא נענה על ידו. אי שיתוף הפעולה לטענת הנתבע פועל לרעת התובע. היה עליו לבדוק מה עלה בגורל תביעתו. בינואר 2011 הגיש התובע תביעה חדשה אשר אושרה רטרואקטיבית לאפריל 08' כחוק. לטענת הנתבע היה תובע פעמים רבות בארץ וחרף זאת לא בדק ואף התקשר לנתבע מס' פעמים בשנת 2010, (נספח ז' לתע"צ), משכך, גם אין הסבר מדוע לא פעל בשנת 2010 והמתין עד 2012. לטענת הנתבע תקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי, (מועדים להגשת תובענות), תש"ל -1969, (להלן התקנות), אינן מאפשרות מתן גמלה אם התביעה הוגשה מעבר ל 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע. במקרה זה חלפו כ-9 שנים, משבית הדין אינו רשאי להאריך מועדים אלו הרי שיש לדחות את התביעה (ראה דבע נו/ 0-156 יעקב זילברמן נ' המוסד לביטוח לאומי, סעיף 7 לפסה"ד (לא פורסם)). עוד טוען המוסד כי איחור ללא הצדקה אף לפי חוק ההתיישנות אינו מאפשר תביעה. (דבע לח / 0-95 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק בר, פדע י 247 ). על כן גם בהתיישנות לפי חוק ההתיישנות לאחר מועדי התקנות, יש עילה לדחיית תביעתו. (דבע לו / 0-11 חיים בר אילן נ' המוסד לביטוח לאומי פדע ז' 340). לטענת הנתבע התובע לא הוכיח עילה המפסיקה את מירוץ ההתיישנות. עוד ציין, כי תקופת ההתיישנות המקוצרת שנקבע בחוק הביטוח הלאומי מטרתה לעודד את המבוטחים לשקוד על זכויותיהם ומאידך לאפשר למוסד להתגונן בצורה יעילה נגד התביעות. (עבל 681/08 אבו רמוז סמיר נ' המוסד לביטוח לאומי). אף לאורך פרק הזמן שבין מתן החלטת המוסד להגשת התביעה יש השפעה על ניהול אפקטיבי של ההליך. לטענת הנתבע קמה חזקת התקינות המנהלית ביחס למשלוחי המכתבים וזו לא הופרכה. וזאת גם לפי סעיף 57ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א -1971, וגם על פי הפסיקה (עבל 27/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אליאס חזן). לטענת המוסד על פי תקנה 1 (א) לתקנות הזכות לתבוע את המוסד אינה מותנית בהחלטת המוסד אלא בחלוף חודש ממועד הגשתה ולכן "גם ללא מתן החלטה על ידי פקיד תביעות, קמה לתובע עילת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי" , (בשא 3811/01 מיום 21.11.01 ובשא 15815/03 מיום 20.5.03). לטענת הנתבע יש דמיון רב בין פסק הדין בעניין בל 11826/04 סטליח חרביה נ' המוסד לביטוח לאומי, למקרה זה. מעבר לכך, לגופו של עניין טען הנתבע כי בין אפריל 04' עד אפריל 09' היה התובע בגיל המותנה ולפיכך זכאותו הייתה תלויית הכנסותיו .על פי בדיקת הנתבע בחודשים אפריל 04' עד ינואר 05' לא היה זכאי התובע לקצבת זקנה בשל הכנסות גבוהות. במכתב שנשלח לתובע והמאשר את קצבתו מפברואר 2012, נכתב לתובע כי במידה ואכן זכאי לתשלום קצבת זקנה עבור שנת 2004 , יש לבחון את העניין ועליו להמציא אישור הפסקת עבודה והסבר לאיזו תקופה מתייחסות ההכנסות מהעבודה המופיעות בשומת שנת 2004. למכתב זה לא ענה התובע ולא המציא את המסמכים. אשר על כן לכל המוקדם היה זכאי התובע לקצבה החל מחודש פברואר 2005 בלבד. הכרעת הדין התיישנות אין מחלוקת כי לתובע נשלח מכתב דחייה ביום 7.9.04 ביחס לתביעת קצבת הזקנה אותה הגיש ב- 8/2004, (לצורך העניין אין חשיבות אם ב 31 או ב 1 לאוג'). מכתב דחייה זה, נשלח לכתובתו בארץ ולא חזר. על כן, חזקת התקינות לא נסתרה. יתר על כן, התובע העיד כי המכתב הגיע אליו ב 25.10.04, ואישר כי נאמר בו שתביעתו נדחית (עמ' 4 שו' 19). לטענת התובע קיבל זאת כ"תורת משה מסיני". אין לקבל טענה זו מאחר והתובע שהה בארץ מס' פעמים ויכול היה לברר את העניין. כך גם אין לקבל זאת מאחר ובמכתב המוסד יש הפניה לפעולות נוספות שעליו לנקוט כפי שנפרט מטה. זאת ועוד, בטופס התביעה יש חיוב לרשום פרטי הכנסות ופרטי הכנסות בן זוג, ונאמר כי "אי מילוי הנתונים על הכנסות יעכב את הטיפול בתביעה". לכן משלא ענה התובע על פנייה מ-10/2004, ובו דרישת המסמכים, אין לו להלין אלא על עצמו. כאמור יש לדחות מכל וכל את טענת התובע בדבר העובדה שקיבל את דברי הנתבע כתורה למשה מסיני שכן בטופס התביעה (נספח א' לתצהיר התובע), נאמר מפורשות ומודגש במסגרת בעמ' 2 ובהדגשה כלהלן: "לידיעתך - מדינת ישראל חתומה על אמנות לביטחון סוציאלי עם המדינות : גרמניה, אוסטריה, שוויץ, שבדיה, הולנד, דנמרק, צרפת, בלגיה, פינלנד ואנגליה. אם היית מבוטח בביטוח הסוציאלי באחת מהמדינות הנ"ל ואתה מבקש שתבחן זכותך לגמלה על פי האמנה, הואל נא לפנות בכתב לגב' חנה כהן בלשכת הקשר לאמנות בינלאומיות, המוסד לביטוח לאומי המשרד הראשי, שד' ויצמן 13, ירושלים, 91909 ותודיע באיזו מדינה היית מבוטח". הדגש על המילה בכתב במקור. על כן יש לדחות מכל וכל את טענת התובע כי היה על הנתבע ליידע אותו ,שכן הנתבע עשה זאת בטופס התביעה במפורש ובמודגש ,ורשם הנחיות מדויקות לעניין הפניה על פי האמנה. התובע לא פעל על פי הנחיות אלה ולא פנה בכתב ולכן דין תביעתו על פי האמנה להידחות לשנים מ- 2004 עד 2008. טוען בא כח התובע כי מדובר באותו טופס ולכן היה צריך לאשר לו על פי האמנה למרות שדחו אותו על פי התושבות ואולם הרישום הנ"ל בעמ' 2 במסגרת מודגשת לטופס התביעה מצביע על כך כי המוסד יידע את התובע בדבר הפעולות שעליו לנקוט לצורך קבלה של התביעה על פי האמנה. התובע לא פעל כך, ולא פנה בכתב לגב' חנה כהן, משכך, ומטעם זה בלבד ניתן לדחות את תביעתו. אולם בכך לא סגי, התובע הצהיר שהוא חי בצרפת (נספח ב' 1 לתצהירו) משכך, היה עליו לפעול על פי האמור במסגרת שבטופס התביעה. בוודאי, לאחר שקיבל את מכתב הדחייה ב 25.10. בו נאמר: "אנו מצטערים להודיעך כי תביעתך לקצבת זקנה נדחתה, בהסתמך על סעיפים 240, ו 244 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. סיבת הדחייה : אינך תושב ולא היית תושב ישראל בהגיעך לגיל זקנה. ניתן לחדש את התביעה אם וכאשר תחזור להיות תושב ישראל. אם הינך מתגורר במדינה שעימה נחתמה אמנה לביטוח סוציאלי תיבדק התביעה על פי כללי האמנה. לקבלת הסבר נוסף על ההחלטה ניתן לפנות לסניפנו. הינך רשאי להגיש תובענה נגד החלטה זו תוך ששה חודשים לבית הדין האזורי לעבודה... הנך זכאי לבקש מהלשכה לסיוע משפטי... סיוע משפטי". נוסח המכתב מפנה את התובע לזכאותו על פי האמנה, מאפשר לו לקבל הסבר נוסף בפנייה לסניף ומודיע לו על מועדי הגשת תביעה בערעור וכן על האפשרות לסיוע משפטי. דומה כי אין אפשרות ליתן יותר כלים בידי מבוטח , מהכלים שניתנו לו במכתב זה ביחד עם הודעת הדחייה. משחתם התובע על טופס התביעה ובו משבצת המורה לו כיצד לפעול לעניין האמנה, ומשבמכתב עצמו יש את כל הכלים להתמודדות וערעור, או תביעה או הסתייעות במוסד או בסיוע המשפטי והתובע לא פעל כך, עד חלוף למעלה מתשע שנים לאחר מכן, חלה התיישנות חד משמעית גם של ששת החודשים במכתב על פי חוק הביטוח הלאומי ואפילו על פי חוק ההתיישנות. לפיכך אין חשיבות כלל אם קיבל התובע את המכתב מיום 27 לאוק', אם לאו. טען התובע כי בעצם זה שנכתב במכתב שהמוסד "יפעל" בעניין האמנה, חדל המוסד. אין לקבל טענה זו ראשית כי המוסד פעל, הוא שלח מכתב ב 27 לאוק' על פי הכתובות שנתן התובע ויש בכך כדי להרים את נטל ההוכחה כי המוסד לא שקט על שמריו. שנית, כי נוכח האמור בטופס התביעה לא חלה חובת פעולה על המוסד בטרם יפנה התובע בכתב למחלקת האמנות, דבר שלא נעשה על ידו. רק ביום 29.3.11 שלח התובע מכתב ובו ביקש קצבת זקנה בהתאם לאמנה עם צרפת וזו אכן אושרה כדין מיום 4/08. יש לקבל את טענת הנתבע בדבר הכנסות בגיל המותנה כך שבכל מקרה לא היה התובע גמלה אלא מ-2/2005. אולם אין לכך חשיבות שכן דין התביעה להידחות חד משמעית מחמת התיישנות. יש לומר כי פסק הדין בעניין בל 11826/04 סטליח חרביה נ' המוסד לביטוח לאומי יפה לענייננו נוכח הפסיקה המפורטת שם. באשר לעובדות בהליך שבפנינו, ישן התובע על זכויותיו מ-2004 עד 2010 לכל הפחות. ב- 2010 התקשר למוסד (נספח לתע"צ בדבר השיחות למוקד הטלפוני, ונספח ו' בדבר בקורת הגבולות ומועדי הגעתו ארצה). הנה כי כן, כפי שנאמר בעניין פסק דין חרביה הנ"ל, נוכח התנהגותו של התובע שלא פעל על פי הנדרש, אין כל צידוק להגשת התביעה באיחור כה רב של שנים. "ביטוח סוציאלי מעצם טבעו ומהותו מחייב שזכותו של מבוטח תמומש מהר ככל האפשר". החלטת המוסד ניתנה כחודש לאחר הגשת התביעה וראינו שגם שאלת ההכנסות היא שאלה אשר חלוף הזמן מקשה על בירורה. "למעבר הזמן משקל סגולי משלו המחייב דחיפות ושקידה ככל שמדובר במועד הפנייה למוסד. בבירור הנתונים והפרטים למתן גמלה בתהליך קבלת החלטה כולל הפעלת שיקול דעת והוא הדין במה שנוגע לפנייה לערכאה שיפוטית". (דבע לח /0-95 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק בר (פדע י 247). "אחר המבוטח בהגשת תובענה, בלא שיהיה לכך צידוק מן הצידוקים המנויים בחוק ההתיישנות אין לתובענתו תקומה" (שם 252). למעלה מן צורך יצוין כי התובע הגיש תביעה חדשה וזו הוכרה רטרואקטיבית משנת 2008 ומשכך, פעל הנתבע בעניינו של התובע כדין. נוכח מכלול האמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו. קצבת זקנהאמנה בינלאומית