זכות לגמלת זקנה מיוחדת בעקבות תביעה למוסד לביטוח לאומי 2. התביעה הוגשה בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 23.11.2011 כדלקמן: "אנו מביאים לידיעתך כי תביעתך לגמלת זקנה מיוחדת נדחתה, לפי סעיף 2 בהסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות. סיבת הדחייה היא: טרם חלפו 24 חודשים מיום שהוכרת כתושב ישראל. אנא פני אלינו שוב בחלוף 24 חודשים שהוכרת כתושב". 3. בטרם נדרש לטענות הצדדים, נביא את העובדות המהוות את הבסיס לדיון בתביעה והן כדלקמן: א. התובעת נולדה באוקראינה בחודש מאי 1940; היא גרושה ואם לבת ילידת 1964 ובן יליד 1975. לתובעת בן נוסף אשר הוכרז על ידי בית משפט באוקראינה כ"נעדר". ב. בתה של התובעת הנשואה ליהודי, עלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1995. ג. במהלך 1996 נכנסה התובעת לישראל, באשרת תייר; ומאז היא מתגוררת עם בתה באשקלון. ד. בשנת 1999 התחתן בנה של התובעת עם אזרחית ישראל, ובעקבות נישואיו הוא מתגורר בארץ עם משפחתו. ה. בחודש דצמבר 2009 הנפיק משרד הפנים לתובעת אשרה מסוג ב/1. ביום 13.11.2011 הנפיק משרד הפנים לתובעת אשרה מסוג א/5. ו. ביום 20.11.2011 הגישה התובעת לנתבע תביעה לקצבת זקנה, וזו נדחתה בהחלטת פקיד התביעות נשוא התביעה. ז. התובעת אינה זכאית למעמד מכוח חוק השבות תש"י-1950. 4. אין בפנינו טענה האומרת כי התובעת זכאית לקצבת זקנה מכוח הוראות פרק יא' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. עם זאת ולטענת התובעת, על הנתבע לשלם לה קצבת זקנה מיוחדת מכוח "הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות" מחודש דצמבר 88' (להלן: "הסכם דצמבר 88"). לטעם התובעת, ההסכם מדצבר 88' בא במקומם של הסכמים קודמים ובכלל זה, הסכם משנת 78' וההסכם מחודש נובמבר 1980 שעניינו "מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם". 5. לטענת הנתבע זכאותה של התובעת לקצבת זקנה מיוחדת, היא מכוח הסכם מנובמבר 80' שעניינו "מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם" (להלן: "הסכם נובמבר 80"). הנתבע הוסיף וטען, כי התובעת איננה עומדת בתנאי הזכאות לגמלת זקנה מכוח ההסכם מנובמבר 80' משלא עונה התובעת לתנאי הקבוע בהסכם - היותה תושבת ישראל לתקופה של 24 חודשים רצופים לפחות, ערב הגשת התביעה לגמלת זקנה מיוחדת. בנסיבות הללו טוען הנתבע, כי דין התביעה להידחות. 6. הסכם דצמבר 88' מעניק זכאות לגמלת זקנה מיוחדת "לעולה" (ראה: סעיף 3 "הזכאים לגמלת זקנה מיוחדת (א)(1) לעולה..."). "עולה" על פי הגדרת הסכם דצמבר 88', הוא: "תושב ישראל שעלה לישראל לפי חוק השבות תש"י-1950 שאינו מבוטח על פי פרק יא' לחוק בשל גילו ביום עלייתו". 7. אשר על כן, מקום שנקבע בהסכם דצמבר 88' כי עניינו בזכאות לקצבת זקנה מיוחדת לתושב ישראל שעלה לישראל לפי חוק השבות תש"י-1950 ומשאין חולק כי התובעת איננה נמנית על אוכלוסיה זו - אין התובעת זכאית לקצבת זקנה מיוחדת מכוח הוראות ההסכם האמור. במאמר מוסגר רק נוסיף, כי בפסק הדין בבר"ע 257/10, המוסד לביטוח לאומי נ' עיזבון המנוחה אנה ידניק ז"ל, הכיר בית הדין הארצי בהבחנה בין אלה שנכנסו לארץ שלא במסגרת חוק השבות, לאלה שהוכרו כתושבים מכוח חוק השבות כהבחנה רלוונטית בהענקת הטבות סוציאליות. 8. ההסכם מנובמבר 80' מעניק זכאות לקצבת זקנה מיוחדת לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם, ל - "תושב ישראל שחוק השבות לא חל עליו והוא תושב ישראל 24 חודשים רצופים לפחות" סעיף 2 להסכם מנובמבר 80'. 9. עד למתן אשרה א/5 לתובעת בחודש נובמבר 2011, אין רואים בתובעת "תושב" לאור הוראות סעיף 2(א) לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "מי שאינו תושב לעניין החוק"; וזה קובע כי: "(ב) לעניין חוק זה, לא יראו כתושב ישראל בין השאר, כל אחד מאלה: ... (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4 לפי תקנה 5 לתקנות הכניסה". 10. בית הדין אינו הפורום המתאים לדון בטענה החלופית של התובעת, לפיה היה על משרד הפנים להנפיק לה אשרה מסוג א/5 כבר בחודש דצמבר 2010. משכך ולאור העובדה כי התובעת לא פנתה בהליך שמטרתו להכיר בזכאותה לאשרה מסוג א/5, כבר בחודש דצמבר 2010, מועד הזכאות לשיטתה, מתחייבת המסקנה ולפיה לא ענתה התובעת בחודש נובמבר 2011, מועד הגשת התביעה לקצבת מיוחדת - לתנאי הקבוע בהסכם נובמבר 80' הדורש תקופת תושבות של 24 חודשים ערב הגשת התביעה כתנאי להקמת הזכות לקצבת זקנה מיוחדת מכוח ההסכם. 11. סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהיום. פסק הדין ניתן במותב חסר בהתאם להחלטת בית הדין מיום 2.1.2013. קצבת זקנהביטוח לאומי