לטענת התובע, התנאים בהם עבד כנהג הסעות גרמו לו לכאבי גב תחתון הנתבע דחה את תביעתו של התובע מיום 18.2.11. בבסיס הדחיה כאמור עמדו הטעמים כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או לחילופין אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, וכי אין קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון לבין תנאי עבודתו. ביום 14.10.12, לאחר שנשמעה בפנינו עדותו של התובע, הסכים הנתבע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורטופדי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לנזק ממנו הוא סובל. באותו המועד הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית המקובלת על שניהם. לפי תשתית זו, התובע יליד שנת 1966 והועסק כעובד שכיר בתפקיד נהג רכב הסעות. העסקתו היתה בתקופות כמפורט להלן: אצל חברת ההסעות "אעמר מוסטפא מוחמד" עבד התובע מחודש 2/02 עד חודש 12/02 (11 חודשים), והחל מחודש 8/03 ועד 12/04 (17 חודשים). אצל מעסיק זה עבד התובע שישה ימים בשבוע, על גבי רכב פורד טרנזיט שנת 2001, שם הסיע התובע עובדים מכפריהם למפעל מילועוף והחזירם הביתה. בתום העסקתו אצל חב' אעמר מוסטפא מוחמד, חלה הפסקה של כשנתיים וחצי עד שהועסק התובע שוב בעבודה כנהג רכב הסעות. לאחר הפסקה זו הועסק התובע כנהג רכב הסעות אצל המעסיקים "ע. היבאת בע"מ" ו"זריק ס. פואר בע"מ" - אשר התובע טוען שהן חברות השייכות לאותם בעלים. אצל מעסיקים אלה הועסק התובע בתקופות 7/07 עד 10/08. לאחר הפסקה של שלושה חודשים בה לא עבד כנהג רכב הסעות, שב התובע לעבודתו אצל מעסיקים אלו כנהג רכב הסעות בתקופה 2/09 עד 8/09. בכל התקופות בהן עבד אצל מעסיקים אלו נהג על רכב פולקסוואגן טרנספורטר שנת 2007; עבד במשך חמישה ימים בשבוע והיה מסיע עובדי בניין מבתיהם לאתרי בנייה במקומות שונים. בתום העסקתו אצל המעסיקים "ע. היבאת בע"מ" ו"זריק ס. פואר בע"מ" - חלה הפסקה של שנה בעבודת התובע בתפקיד נהג רכב הסעות. בתום הפסקה זו הועסק התובע בתקופה 9-11/10 (שלושה חודשים) אצל המעסיק "ארנאיט מוחמד" במשך שישה ימים בשבוע על רכב מסוג מרצדס שנת 2005 באזור מעלות והקריות. בתקופה 11/10 עד 1/11 (שלושה חודשים) הועסק התובע בחברת "מאזן עבד הסעות בע"מ", במשך שישה-שבעה ימים בשבוע, 12 שעות ביום על רכב מסוג מרצדס 313 שנת 2005 באזור תפן, דיר אל אסד ומעלות תרשיחא. בתקופה 7-8/11 עבד התובע כשומר ולא ביצע עבודה פיזית. החל מחודש 8/11 עובד התובע כנהג רכב הסעות בחברת "שילי הסעות זינאתי בע"מ", שישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום על רכב פורד טרנזיט שנת 2011. יצוין כי עבודות אלו הן עבודות בהן הועסק התובע לאחר הגשת תביעתו לנתבע בחודש 2/11. עוד הוסכם כי לגבי כל תקופות ההעסקה וכל המעסיקים אצלם הועסק התובע כנהג רכב הסעות כמפורט לעיל, ההסעות שביצע התובע היו בעיקרן במגזר הערבי, וכי באזורים אלו הכבישים משובשים ומאופיינים בבורות וכן בקפיצות הנובעות מפסי האטה שנבנו בצורה גבוהה מידי. אין מחלוקת כי התובע הועסק במשרה מלאה. ככלל יום עבודה שלו החל בשעה 5:00. בשעות 09:30 - 12:00 היה בהפסקה. אחר כך שב לבצע הסעות שהחלו בשעה 12:00 והסתיימו בשעה 20:00. בתקופה 11/10 עד 1/11 בה עבד התובע בחברת "מאזן עבד הסעות בע"מ" על רכב מסוג מרצדס 313 שנת ייצור 2005 - היתה תקלה בכיסא הנהג באופן שהכיסא היה ללא אוויר והתובע הרגיש כאילו הוא יושב על ברזל. תחושתו של התובע היתה כי התקלה בכיסא הנהג היתה קיימת רק ברכב ספציפי זה. על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת זו, מונה ביום 24.10.12 דר' יוג'ין כהן, כמומחה מטעם בית הדין (להלן - המומחה), ונתבקש להשיב על השאלות הבאות: "א. מהי המחלה ממנה סובל התובע? האם החלה לקנן בו לפני חודש 2/02 אז החל לראשונה לעבוד כנהג רכב הסעות? ב. האם קיים קשר סיבתי בין נהיגת התובע ברכב ההסעות שלו בתקופות שצוינו לעיל, במתכונת העסקה של משרה מלאה ועל גבי כבישים משובשים - לבין הופעת המחלה ותלונות התובע בגבו? אם לא, היש לראות במצב הקיים מצב תחלואתי רגיל? ג. האם ניתן לומר, כי תנאי עבודת התובע, כמפורט לעיל, גרמו לפגיעות זעירות, חוזרות ונשנות ובלתי הפיכות לגבו של התובע בגלל הנהיגה? ככל שהתשובה חיובית, אזי - מהן אותן פגיעות? ד. במידה ומצבו הקיים של התובע נגרם גם בשל תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, מה מידת התרומה של עבודת התובע, כפי שתוארה לעיל בפרק העובדות המוסכמות, על הופעת המחלה או החמרתה בהשוואה לגורמים האחרים?" המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 5.12.12 (להלן - חוות הדעת), השיב לשאלות כך: "דיון : מר עיסא הינו בן 56 . מתועדות שתי (כך במקור - א.ה.) התקפים של כאבי גב תחתון (ב2008 וב2011) שתי (כך במקור - א.ה.) ההתקפים האלו עדיין אינם מצבעיים על בעיה קרונית ( בעיה קבועה) . התיאור הרנטגני לא תמיד מצטלב עם הממצאים הקליניים . כאבי גב תחתון הנם שכיחים . יש הערכות שמדווחות על אפשרות לכאבי גב תחתון אצל 60-80% מהמבוגרים העובדים. בקעים דיסקליים ושינויים ניוונים בדיסקים הינם בין הסיבות השכיחות לכאבי גב בעשורים רבעי (כך במקור, א.ה.) וחמישי של החיים. גורמי סיכון ידועים הינם גיל , גורמים גנטיים , גורמים פסיכולוגים , מטבולים וכו., מאמץ יתר (Stress) מכני נקודתי או מצטבר הינו אחד מן הגורמים להופעת כאבי גב[.] בניסיון ל"תרגם" רפואי הממצאים המתוארים בעובדות המוסכמות מתרשם מחשיפה ממושכת לויברציות בעוצמה נמוכה וקפיצות מזדמנות . מעריך שאצל מר עיסה (צ"ל- עיסא, א.ה.) סגנון חיים סדנטרי (כך במקור, א.ה.) . אין מודל מושלם בספרות שעונה על תנאי תעסוקה של כל אחד ואחד אבל כאשר דנים בחשיפה מזיקה בעבודה הגורמת לכאבי גב תחתון מקובלות דוגמאות של עבודה ממושכת על טרקטורים בתנאי עבודה החקלאית , פטרולים ברכבים או כלים צבאים למיניהם[,] עבודות תשתיות על כלים כבדים בקיצור חשיפה ל " WHOLE BODY VIBRATION " זה רחוק מהתנאים של מר עיסה (צ"ל עיסא - א.ה.) . אצל מר עיסא עפיף קיימת תחלואה נלוות משמעותית . סובל מסוכרת[,] מחלה סיסטמית עם השפעה שלילית גם בהקשר של כאבי גב . גם לרמת השומנים בדם ויתר לחץ דם השפעה שלילית בהקשר לשינויים ניוונים , היצרות כלי דם, תופעות תוואי (כך במקור, א.ה.) של התרופות השונות . לסיכום בין עשרות רבות של גורמים אפשריים לכאבי גב תחתון , אצל מר עיסא קיימת השפעה שלילית של תנאי עבודתו . לפי דעתי מידת ההשפעה- קלה מאוד. יש לי גם הסתייגות / התלבטות האם שתי (כך במקור - א.ה.) התקפים מוגבלים בזמן של כאבי גב משקפים מצב קרוני. ממליץ לבית המשפט להכיר השפעה קלה מאוד על כאבי גב תחתון לפי מ[נ]גנון של מיקרו טראומה ומדגיש שבנסיבות המקרה היו לא מעט עמיתים שהיו דוחים קשר בין תנאי העבודה וכאבי הגב של מר. עיסה (צ"ל עיסא - א.ה.)" בהחלטה מיום 20.2.13 נתבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: "א. בהתאם לעובדות אשר קבע ביה"ד, בתקופה 11/10 עד 1/11 עבד התובע כנהג בחברת "מאזן עבד הסעות בע"מ" על רכב מסוג מרצדס 313 שנת ייצור 2005 בו היה הכיסא מקולקל, ללא אוויר כך שהתובע הרגיש כאילו הוא יושב על ברזל. ב. האם, לפי מסמכים רפואיים, ניתן לומר שהתובע הפסיק את עבודתו ב"מאזן עבד הסעות" עקב כאבי גב? ג. ככל שהתשובה לשאלה ב' לעיל היא בחיוב, הכיצד ניתן להסביר הופעת הכאבים אצל מר עיסא דווקא בתקופה בה עבד בחברת "מאזן עבד הסעות בע"מ", דבר שחייבו להפסיק את עבודתו, והאם לדעתך עבודה בתנאים הנ"ל יכולה לגרום לכאבי גב / נזק בגב ? נא לפרט. ד. האם עבודתו של התובע בחברת "מאזן הסעות בע"מ" בפרט ועבודתו כנהג בכלל, משך שנים רבות בתנאים המפורטים בהחלטת ביה"ד מיום 24/10/12, גרמה למחלת הגב או לפחות להחמרתה, במיוחד לאור העובדה כי התובע החל להרגיש בכאבים במהלך עבודתו כנהג בחברה הנ"ל? נא לפרט. ה. האם לדעתך, ניתן לייחס את תקופת אי הכושר (כולה או חלק ממנה) לעבודתו של התובע כנהג בחברת 'מאזן עבד הסעות בע"מ" הנ"ל בה היה כיסא הנהג ללא אוויר, כך שהוא הרגיש כאילו הוא יושב על ברזל ? נא לפרט. ו. המומחה מציין בחוות דעתו כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי היא קלה מאוד. המומחה מתבקש לכמת, באחוזים, את מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי." במענה לשאלות ההבהרה של התובע השיב המומחה במסמך הנושא תאריך 2.4.13 כדלקמן: "לפני כתיבת התשובות עברתי שנית על התיק הרפואי של מר עיסא , על עובדות המוסכמות ועל החוות דעת . ראשית מתקן טעות בחישוב הגיל של התובע . נכון לכתיבת חוות הדעת , מר עיסא היה בן 46. 1) הייתה השפעה של תנאי העבודה של מר עיסא בנוגע לכאבי הגב שהתחילו בינואר 2011 . בתאריך 13.01.2011 כתב דר' ברדאן (צ"ל- בדראן, א.ה.) בתיק הרפואי " מזה שבוע כאבי גב תחתון לאחר ישיבה ממושכת ברכב " כלומר ההתקף התחיל סביב 06.01.2011 זאת לאחר חשיפה של חודשיים מתחילת העבודה בחברה "מאזן עבד הסעות " לאחר תקופה [כל] כך קצרה , כאבי גב לא היו מופעיים (כך במקור, א.ה.) אילו לא היה גורם הגיל , גורם הסוכרת[,] חוסר פעילות גופנית ועוד גורמים רבים נוספים כפי שהספרות מלמדת וכאבי הגב שכיחים מאוד[.] תנאי תעסוקה של מר עיסא שימשו כ- TRIGGER ( מצית) להופעת כאבי הגב אבל אין להגזים בהשפעת תנאי העבודה. אם דנים על [ה]התקף השני של כאבי גב, זה שבין ינואר-מרץ 2011 , המלצתי על הכרה חלקית ( במידה קלה מאוד) -לאחר חשיפה של חודשיים לתנאי העבודה המתוארים , מיקרו טראומה לאחר חודשיים !?! רופאים אחרים היו ממליצים באופן שונה - אבל התיאור על 13 שעות עבודה ביום ועל הכיסא ברזל וכו.,. שכנעו אותי ועומד מאח[ו]רי ההמלצה שבחוות הדעת. 2) האם הפיטורים קשורים לכאבי גב ? התשובה אמביוולנטית. מצד אחד מר עיסא לא היה מסוגל לבצע עבודתו בגלל כאבי גב חריפים . מצד שני יש השפעה של גורמים נוספים -לא מתחום האורתופדיה . למשל עבודה כללית שקל למצוא מחליף בריא , אולי הסכמי עבודה לא מגנים מספיק . אינני מתמצא בתחום וגולש משאלות שהועברו אלי כמומחה אורתופד. אך בכל זאת כנירא[ה] שיש הבדל בין עבודה קבוע[ה] מוגנת בהסכמים קבוצתיים לבין התמודדות של א[י]ש אחד מול המעסיק . מעלה דוגמא מארגון שאני מכיר- קופת חולים . מעריך שעובד קבוע לא היו מפטרים אותו לאחר מחלה של חודשיים ולפני שהגיע למיצוי 90 ימי אי כושר ולפני שנ[י]תנה לו אפשרות שיקום . 3) ציינתי בחוות הדעת וגם בתשובה מס.1 - שתנאי העבודה חיוו (כך במקור, א.ה.) אחד מן הגורמים הרבים להופעת כאבי הגב . ציינתי גם שאין עבודות ועובדות חד משמעיות אפילו בתנאי תעסוקה תובעניים יותר כמו חקלאות, או מקצועות צבא . אצל מר עיסא יש גם שתי (כך במקור, א.ה.) פרמטרים ייחודים - חשיפה של חודשיים וספק עם (כך במקור, א.ה.) ההתקף משקף מצב כרוני. 4) בהקשר לכאבי הגב שהתחילו בינואר 2011 , ממליץ להכיר אי כושר של מקסימום שלושה חודשים באופן בלעדי כקשורים לתעסוקה בחברה " מאזן עבד הסעות" . אין להסיק מזה שבגלל שממליץ הכרה מלא[ה] של שלושה חודשי אי כושר- זה עומד בסטירה (כך במקור, א.ה.) עם מה שכתבתי על היחס בין גורמים שונים .המלצה על חופש מחלה לא מבוססת על ספרות מקצועית [ו]לא מבוססת על ממצאים פתולוגיים - זאת המלצה סובייקטיבית. מעבר ל-3 חודשים, אם תידרש הכרה בתקופה נוספת של אי כושר - יהיה כחלק מהנכות [ה]צמיתה במידה שתקבע וליחס לגורמים שונים. 5) סביב 15% ." בסיכומיו, טוען התובע כי לאור תשובות המומחה בחוות דעתו ובתשובתו לשאלת ההבהרה, יש לקבל את התביעה. נטען, בין היתר, כי המומחה קבע שהיתה השפעה של תנאי העבודה על הכאב שהחל ב- 1/11, וכי תנאי התעסוקה שימשו מצת להופעת כאבי הגב. הנתבע בסיכומיו טוען, בין היתר, כי לאור חוות דעת המומחה יש לדחות את התביעה; וכי המומחה קבע כי מידת השפעת תנאי העבודה על כאבי הגב היא "קלה מאוד" ולא די במידת השפעה כזו כדי להקים קשר סיבתי על פי החוק. לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית שהוסכמה על הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות. אנו מקבלים את מסקנותיו אלו של המומחה, וקובעים כי השפעת תנאי עבודתו של התובע על הפגיעה בגבו עומדת על 15% בלבד. בבסיס קביעתנו נעוצה העובדה כי חוות הדעת של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה היו מלאות ובהירות, ונתנו מענה הולם על כל הסוגיות שהופנו אליו. הוא השיב באופן קוהרנטי ועקבי, וביסס את הניתוח שערך על העובדות המוסכמות שהועברו אליו וכן על תיקו הרפואי של התובע. אף הצדדים לא חלקו על מסקנות המומחה. העובדה כי המומחה סבור שהיתה השפעה של תנאי העבודה בנוגע לכאבי הגב שהחלו ב- 1/11- כאבים בגינם ממליץ המומחה להכיר בתקופת אי כושר מירבית של שלשה חודשים- והעובדה שציין כי תנאי העבודה שימשו trigger להופעת כאבי הגב- אין בהן להביא למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לכאבי הגב. זאת, משום שהמומחה העמיד את מידת השפעת תנאי העבודה על שיעור של 15% בלבד. שיעור כזה לא די בו כדי להקים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב (עב"ל (ארצי) 659/06 המוסד לביטוח לאומי - טנוס (10.3.2007)). זאת ועוד. באשר להמלצת המומחה להכיר בתקופת אי כושר של שלשה חודשים בקשר לכאבי הגב שהחלו ב- 1/11, המומחה מציין מפורשות כי המלצתו זו אינה עומדת בסתירה לדבריו באשר לקיומם של גורמים שונים - מעבר לתנאי העבודה - שהשפיעו על הופעת כאבי הגב. הוא מוסיף ומסביר כי המלצה על חופש מחלה היא סובייקטיבית ואינה מבוססת על ספרות מקצועית או על ממצאים פתולוגיים. הוא מציין כי התקף כאבי הגב בתקופה 1-3/11 הושפע במידה קלה מאוד מתנאי העבודה. הוא חוזר ומסביר כי אין בכך כדי לשנות ממסקנותיו הכוללות בדבר קיומם של גורמים רבים - פרט לתנאי העבודה - אשר השפיעו על כאבי הגב. בסיכומיו עותר התובע, בין היתר, לתשלום דמי פגיעה. דין הטענה להדחות. התובע לא נפגע בתאונת עבודה. טענתו מתמצית אך בעילה לפי תורת המיקרוטראומה. עילה שכזו אינה מקימה זכות לדמי פגיעה (עב"ל (ארצי) 1304/04 כץ - המוסד לביטוח לאומי, פס' 7(ז) (31.12.2007)). גם אם תביעה לפי תורת המיקרוטראומה לא היתה שוללת - מושגית - תביעה לדמי פגיעה, לא היה מקום לאשר לתובע דמי פגיעה. זאת בשים לב לכך שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב שהחלו בחודש 1/11. השפעה קלה מאוד של תנאי העבודה על כאבי הגב העולה כדי 15% - כפי שהעריך אותה המומחה - לא די בה כדי להקים קשר סיבתי כאמור. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להדחות שכן לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב. איננו עושים צו להוצאות. הצדדים רשאים, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. עקב תקלה טכנית במערכת נט המשפט, לא מופיעה על גבי פסק הדין חתימה גרפית של נציג ציבור משה קרבצקי. נציג ציבור זה חתם על פסק הדין ועותק מחתימתו מצוי בתיק בית הדין. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב