ב. הוועדה התעלמה מממצאים רפואיים שעמדו בפניה. נוכח הממצאים, על הוועדה היה לקבוע למערערת אחוזי נכות. ג. הוועדה לא נימקה החלטתה כדבעי. ד. הוועדה לא התייחסה לחוות דעת פרופ' יעקב נרובאי, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין החבלה בגב התחתון ובהתאם המליץ להעניק למערערת נכות צמיתה בשיעור 30% בגין הפגימה בגב תחתון. 3. עיקר טענות ב"כ המשיב א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת, ומסבירה את הקביעה בדבר היעדר הקשר הסיבתי. ב. חוות הדעת מאת פרופ' יעקב נרובאי הינה מאוחרת למועד התכנסות הוועדה, ומשכך לא נפל פגם באי התייחסות הוועדה לחוות הדעת המאוחרת. 4. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת, המליץ הרשם להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שזו תפעל כדלקמן: "שתשקול בשנית החלטתה כי אין קשר סיבתי בין התאונה להתפתחות פריצות הדיסק בגב התחתון וזאת בשים לב כי הפגיעה בגב תחתון הוכרה על ידי המשיב וכי נכון למועד הוועדה מיום 02/10/2011 הוענקה למערערת נכות בשיעור 0% בגין גב תחתון. הוועדה תזמן את המערערת ובא כוחה לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה". 5. ב"כ המשיב ביקשה לשקול את המלצת כב' הרשם איתי אדרת, ולאחר שהתייעצה מסרה כי אין להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה, מאחר ולא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לגירסת המשיב, הוועדה פעלה כנדרש עת ערכה למערער בדיקה קלינית והתייחסה לבדיקות ולרישומים שעמדו בפניה, ובהתאם לממצאיה קבעה כי אין קשר סיבתי בין הניתוח שעברה המערערת לבין התאונה. ב"כ המשיב ציינה כי הפגימה שהוכרה על ידי פקיד התביעות הינה פגיעה בעצם הזנב. דיון והכרעה 6. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 7. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראה: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213. היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 8. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה בדקה את המערערת, ורשמה את ממצאיה כדלקמן: "לא יכולה לעמוד הרבה על הרגליים. בבדיקה: הליכה ללא צליעה, מתיישבת וקמה מהכיסא בזהירות, מסוגלת לעמוד על קצות האצבעות ועקבים. צלקת ניתוחית לאורך 12 ס"מ, רוחב 3 מ"מ בגב תחתון, ללא סמני זהום, תנועות כיפוף מגיעה עם קצות אצבעות עד הברכיים יישור 0 מעלות, 5 מעלות כל צד. SLR - 90 מעלות דו"צ, בדיקה נאורוסקולרית תקינה". 9. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא: "הוועדה עיינה בתיק הרפואי מקופת חולים ומציינת שבשנת 2000 סבלה מכאבי גב שהתחילו בזמן יציאה מהאוטו והקרינו לרגל שמאל. נבדקה מס' פעמים אצל אורטופד. קיבלה משככי כאבים וחופשת מחלה והמשיכה לסבול מכאבי גב תחתון עד 13/06/2004 - אז קיבלה משככי כאבים וחופשת מחלה 4 ימים. לאחר מכן יש רישום של תאונה ב-24/04/2005 מחדר מיון מצוין שנפלה ונחבלה בגב ואגן, עם רשומים על ידי אורטופד עד 20/06/2005 ושני רשומים של רופא משפחה ב-05/04/2006 ו-18/04/2007 בה קיבלה משככי כאבים ללא חופשת מחלה ב-02/06/2007. פנתה לחדר מיון עם תלונות על כאבי גב תחתן עם מימצאים ב-CT של פריצת דיסק מלפני חודשים. יש לציין שקיים רישום של אורטופד מ-26/04/2007 - בו מצוין שסובלת מכאבי גב מזה שבועיים עם הקרנה לרגל שמאל וטופלה באישפוז ועברה CT עם פריצת דיסק L4-L5-S. לפי הרישומים בכרטיס הרפואי הוועדה מתרשמת שקיימת מגמה של החמרת כאבים שקרתה ב-04/07 וטרם התאונה התובעת סבלה מכאבי גב תחתון עם ביקורים בתדירות ופעם בשנה ולאחר התאונה המשיכה לסבול מכאבים עם אותה תדירות של כאבים עד ל-04/07. לפיכך, הוועדה קובעת כי אין קשר סיבתי בין התאונה הנדונה להתפתחות פריצות דיסק בגב תחתון בעקובתם נותחה ולכן אין קשר סיבתי בין הניתוח לתאונה". 10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, סבור אני כי יש לקבל את הערעור, ואפרט. הוועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין התפתחות פריצות הדיסק בגב התחתון. קביעת הוועדה נסמכת על רישומים מתיקה הרפואי של המערערת, מהם עולה כי המערערת סבלה מכאבי גב עובר לתאונה, וכן הוועדה נימקה החלטתה בכך שהכאבים העיקריים הופיעו החל משנת 2007 ולא בסמוך לתאונה. לאור טענת המערערת, כי חלק מהתלונות המתועדות בתיקה הרפואי לגבי כאבי גב עובר לתאונה מקורן בבעיה של אבנים בכליות שנמצאו אצל המערערת, יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה, על מנת שהוועדה תתיחס לטענות ב"כ המערערת בענין זה. כמו כן, הוועדה תשקול בשנית את קביעתה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין התפתחות פריצות הדיסק בגב התחתון; וזאת בשים לב כי הפגיעה בגב התחתון הוכרה על ידי המשיב, וכי נכון למועד הוועדה מיום 2/10/11 הוענקה למערערת נכות בשיעור 0% בגין הפגיעה בגב התחתון. 11. לא מצאתי פגם באי התייחסות הוועדה לאמור בחוות הדעת מאת פרופ' יעקב נרובאי, שכן מדובר בחוות דעת מאוחרת למועד התכנסות הוועדה. 12. לאור האמור לעיל, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתפעל כאמור בסעיף 10 דלעיל. הוועדה תזמן את המערערת ובאת כוחה לדיון בפניה, ותאפשר להן לטעון את טענותיהן בנושא הקשר הסיבתי. 13. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה. . קשר סיבתיעמוד השדרה