תביעה לדמי לידה, בגין לידה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי הנתבע במכתבו מתאריך 10.10.11, דחה את התביעה בנימוק, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה שבבעלות אביה, וזאת לאור הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק. 2. כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו, ובכתב התביעה טענה הנתבעת, כי עבדה בחברת "אבו שקרה יצוא יבוא ושיווק בע"מ", בתקופה מ-1.12.10 ועד 19.6.11. התובעת הוסיפה וטענה בכתב התביעה, כי אביה הינו הבעלים של מפעל לייצור קפה, והמדובר במפעל שבו מועסקים למעלה מ-40 עובדים, כאשר כ- 50% מהם, הינם ממשפחת אבו שקרה. 3. הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי התובעת הצהירה בטופס התביעה לדמי לידה שעבדה כמזכירה, אולם מעורבותה במפעל שבבעלות אביה, לא היתה מעבר לעזרה משפחתית, ועל כן היא לא צברה תקופת אכשרה כנדרש בחוק לצורך זכאות לדמי לידה, אם כעובדת ואם כעובדת עצמאית. הנתבע הוסיף וטען בכתב ההגנה, כי מהחקירות עולה, שלא הועסק עובד אחר לפני התובעת בתפקיד אותה מילאה התובעת, ואף לא בעת יציאתה לחופשת לידה, וכן עולה, כי התובעת לא נהגה להחתים כרטיס נוכחות, בניגוד לעובדים אחרים שאינם בני משפחה, שכן מחתימים כרטיסי נוכחות. בנוסף לכך, טען הנתבע, כי התובעת לא הציגה הוכחות לקבלת שכר. 3. השאלה העומדת לדיון לפנינו הינה, איפוא, האם יש לראות את התובעת כ"עובדת" של חברה "אבו שקרה יצוא יבוא ושיווק בע"מ" בתקופה הרלוונטית בסמוך לתאריך הקובע לענין דמי לידה, דהיינו, האם התובעת היתה "מבוטחת", כאמור בס' 50 לחוק. יש לציין, כי הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק כוללת "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד". "בן משפחה" מוגדר לענין זה ככולל ילד אלא ש"ילד" מוגדר "לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים" והתובעת היתה נשואה בתקופה הרלוונטית לצורך צבירת תקופת אכשרה, מה גם, שהמעסיק הינו חברה בע"מ, ולא אדם, כך שאין לדבר על קירבה משפחתית בין התובעת לבין חברה בע"מ. 4. התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי בתאריך 21.8.11, תביעה לדמי לידה (נ/1), וציינה, שעבדה כמזכירה בחברת אבו שקרה והפסיקה לעבוד ב-19.6.11. התובעת אף ציינה בטופס התביעה, כי קיימת קירבה משפחתית בינה ובין המעסיק. בחלק המיועד למילוי על ידי המעסיק, מולא שכרה של התובעת בחודשים 12/2010 ועד 6/2011, ועל הצהרת המעסיק חתום ראפת אבו שקרה. 5. בהודעה לחוקר שנגבתה מהתובעת ציינה התובעת, כי יש לה שלושה ילדים, כאשר הבת האחרונה נולדה בתאריך 22.6.11, וכי לפני הלידה עבדה בעסק של אביה. באשר לתקופת העבודה בעסק של אביה, מסרה התובעת, כי החלה לעבוד ב-1.11.10 (וזאת בשונה מהאמור בטופס התביעה נ/1, שם צוין מועד תחילת העבודה 1.12.10). התובעת מסרה לחוקר, כי לאביה מפעל לייצור שתיה, וכן מפעל לקפה, וכי תפקידה בחברה היה מזכירה, תיוק מסמכים, מענה לטלפונים וכד'. התובעת אף מסרה, כי איתה במשרד עבדה מזכירה נוספת בשם מרים, וכי היא לא החליפה עובד/ת אחר, אלא היא עבדה בעבר באותו תפקיד, לקחה שנה מנוחה בביתה וחזרה לעבוד. לטענת התובעת, היא שבה לעבוד, כאשר לא ידעה שהיא בהיריון ובתה נולדה בחודש השביעי להריונה. באשר לימי ושעות עבודתה, מסרה התובעת, כי עבדה 5 ימים בשבוע, מהשעה 08:30 ועד השעה 16:00, וכי לא החתימה כרטיס נוכחות, כפי שאף יתר בני המשפחה אינם מחתימים. התובעת מסרה, כי בתקופת חופשת לידה, לא הביאו עובדת אחרת במקומה, אולם כעיקרון יש צורך בשתי מזכירות בעסק ובעת היותה בחופשת לידה, האחים שלה עוזרים למרים, ובגלל שהיא אמורה לחזור, מחכים לה ולא מקבלים עובדת אחרת, ורק אם היא תודיע שהיא לא חוזרת, יקחו מישהו אחר. באשר לגובה השכר, מסרה התובעת, כי השתכרה בין 4,000 ₪ ל-4,800 ₪ לחודש, על בסיס שכר של 24 ₪ לשעה ברוטו, וכי קיבלה את שכרה במזומן, כפי שאף קיבלו חלק מהעובדים האחרים. 6. נציין, כי הנתבע לא חקר עובדים אחרים, לא חקר את רואה החשבון של החברה, בנוגע לאופן קבלת השכר במזומן או בשיק או בהעברה בנקאית, וגרסת התובעת, כי גם עובדים אחרים מקבלים את שכרם בצורה זו, לא נסתרה. 7. בנוסף לתובעת נחקר גם אביה - ראפת אבו שקרה, אשר העיד אף הוא, כי הוא מנהל חברה המעסיקה כ-35-40 עובדים, כאשר חלק לא מבוטל מהעובדים, הינם בני משפחה. מר ראפת אבו שקרה מסר בהודעתו לחוקר, כי תפקידה של בתו, הינו לענות לטלפונים, לקבל הזמנות דרך הטלפון, לתייק ניירת, להכין קפה לאורחים באשר לעובד המבצע את עבודתה של התובעת בתקופת היותה בחופשת הלידה, השיב אביה של התובעת, כי בתקופה זו הבנים עוזרים לו וגם רואה החשבון. באשר לתקופה לפני שהתובעת החלה לעבוד אצלו, העיד אביה של התובעת, כי היתה לו מזכירה שיצאה ללימודים בשם לילה. לאחר מכן, תיקן עצמו מר אבו שקרה שהיתה לו מזכירה בשם סמאח לפני התובעת, ואישר את גובה שכרה של התובעת, כמו גם את קבלתו במזומן. עוד הוסיף אביה של התובעת והעיד, כי מעל 50% מעובדיו מקבלים את שכרם במזומן, כאשר יתר העובדים מקבלים את שכרם לחשבון הבנק שלהם. מר אבו שקרה אף מסר לחוקר, כי הוא מחפש מזכירה/פקידה ופירסם על כך הודעה בעיתון והגיעו שתיים-שלוש בנות לפגישה. 8. מטופסי תקופות דיווח ושמות מעסיקים של התובעת עולה, כי התובעת עובדת מאז שנת 1994, לסירוגין, בעסקים של בני משפחתה - משפחת אבו שקרה. אין המדובר בעבודה רצופה, וקיימות שנים שבהן כלל התובעת לא עבדה (למשל מ-7/2002 ועד 8/2007). יחד עם זאת, מצוי גם רישום על עבודת התובעת ברציפות מ-9/2007 ועד 11/2009. 9. מטופסי תקופות דיווח והכנסות, בנוגע לעובדים של חברת "אבו שקרה יצוא יבוא ושיווק בע"מ", עולה כי התובעת מדווחת כעובדת בחודש 12/2010, וכן מדווחת כעובדת בחודשים 1/2011 ועד 6/2011. 10. מעדותה של התובעת בבית הדין עולה, כי הפקידה הנוספת שעבדה בעסק - מרים, היתה זו שעושה את העבודה על המחשב, בעוד שהתובעת עסקה בעיקר בסידור מסמכים, אירוח אנשים, מתן מענה לטלפונים. מכל מקום, המדובר במקום עבודה שאינו סמוך לבית מגוריה של התובעת, ועדות התובעת כי נכחה במקום העבודה במשך 5 ימים בשבוע וביצעה עבודות תיוק, מענה לטלפונים ואירוח לקוחות, לא נסתרה. עוד עולה מעדותה של התובעת, כי עבדה אצל אביה, לסירוגין, מאז שסיימה את לימודיה בבית הספר בשנת 1992, כי קיבלה לאורך כל השנים תלושי שכר, וכי כל השנים יש מזכירה נוספת העובדת בעסק מלבדה. גם אביה של התובעת, אישר בחקירתו הנגדית, כי התובעת עבדה בעסק שלו בעבר, לאחר שסיימה תיכון, וזאת במשך מספר שנים, לאחר מכן, התחתנה הפסיקה לעבוד, ושוב חזרה לעבוד בעסק. עוד הוסיף אביה של התובעת והעיד, כי יש לו בעסק, על פי רוב, שתי מזכירות ולפעמים גם שלוש. את הצורך בהעסקת המזכירות הסביר אביה של התובעת באופן הבא: "המדובר בשני מפעלים, 40 עובדים. המדובר באירוח של אנשים, אני בקשר עם עשרות חברות בינלאומיות, וגם עם חברות מהארץ, וצריך לארח. העסק צריך דואר (פעם) ביום, פעמיים ביום בנקים, כיבוד יומי ללקוחות שנכנסים, שאלות של פועלים, גם היום אני מחזיק שתי מזכירות". (עמ' 7, ש' 10-12 לפרוטוקול). אביה של התובע אף נקב בשמות של פקידות שעבדו בנוסף לפקידה הקבועה בשם מרים והסביר, כי בנוסף למרים היתה לו, בתקופה לפני שהתובעת שבה לעבוד אצלו, פקידה בשם סמאח, בניו עזרו, לאחר מכן סמאח התחתנה והיתה פקידה בשם לילה למספר חודשים, אשר אף היא עזבה כי יצאה לגרמניה. באשר לחלוקת השכר לאותם עובדים שמקבלים את שכרם במזומן, העיד אביה של התובעת, כי הדבר מבוצע על-ידי רואה החשבון ועל-ידי עלא, וכי ניתן לראות כי סכומי השכר יוצאים מהקופה, עוברים לרואה החשבון וזה מחלקם, והמדובר בכ-20 עובדים שמקבלים את שכרם במזומן. 11. התרשמנו, כי אכן עובדים נוספים בעסק מקבלים שכרם במזומן, והעדר החתמה של התובעת על כרטיסי נוכחות, או על קבלת השכר במזומן, כאשר התובעת הינו בתו של בעל העסק, הינה מובנת, ואף בני משפחה אחרים לא החתימו כרטיסי נוכחות. יתר על כן, נציין, כי הנתבע לא חקר את הפקידה הנוספת - מרים, ואף לא ביקש לזמנה לעדות, ככל שהוא סבר שעדות התובעת ואביה אינם אמת, ואף לא חקר את רואה החשבון של החברה, ולא ביקש, בתום עדותו של אביה התובעת, שרואה החשבון ימציא אישור בכתב על חלוקת השכר במזומן לעובדים, לרבות לתובעת, או כי רואה החשבון יוזמן לעדות. עדותו של מר אבו שקרה עשתה עלינו רושם מהימן, והתרשמנו, כאמור, כי אכן התובעת נכחה בעסק 5 ימים בשבוע וביצעה עבודה של מזכירה הכוללת תיוק מסמכים, מענה לטלפונים, אירוח לקוחות וספקים וכד'. מאחר והמדובר בחברה גדולה המעסיקה כ- 40 עובדים, ולא במשרד קטן, הרי בהחלט סביר שיש צורך ביותר מפקידה אחת, כאשר הפקידה הנוספת - מרים, היתה עסוקה בהדפסות ובעבודה מול המחשב והתובעת היא זו שביצעה את העבודה הנוספת הכוללת הליכה לדואר ולבנק, מענה לטלפונים, תיוק ואירוח. 12. הסתירות להן טוען הנתבע בסיכומיו, אינן סתירות מהותיות. מה גם, שהחתמת העובדים על קבלת השכר במזומן, אינה מתייחסת לבני משפחה. הנתבע טוען, כי בין התובעת לאביה לא היה חוזה העסקה בכתב, אולם לא בירר כלל, האם קימים חוזי העסקה בכתב עם עובדים אחרים באותו עסק, ובעיקר כאשר המדובר בעובדים שהינם בני משפחה. גם הניסיון לטעון, כי הפערים בין 4,500 ₪ לחודש ל-4,800 ₪ לחודש, כשכר התובעת, המופיעים בהודעה לחוקר לעומת התצהיר, מהווים סתירה, אינו מקובל עלינו. שכרה של התובעת כעולה מהתלושים, כמו גם מעדותה היה פונקציה של מספר שעות עבודה, והשכר השתנה בין חודש לחודש ונע בין כ-4,000 ₪ (ואפילו פחות 3,900 ש"ח), ל-4,900 ₪, שהינו מתחם לגביו העידה התובעת בתצהירה. אביה של התובעת המעסיק כ-40 עובדים, ידע לומר ששכרה בסביבות 4,500 ₪ - 4,800 ₪, אולם לא זכר במדויק את גובה שכרה מידי חודש. 13. הנתבע מעלה טענות על כך שהתובעת לא הוכיחה עבודה סדירה או קבלת שכר, כשזה שולם במזומן, אולם הוא מתעלם מעדות התובעת ומעדות אביה, ולמעשה, מכך שהוא - הנתבע, לא טרח לבצע חקירות מעמיקות יותר אצל עובדים נוספים בעסק, אצל רואה החשבון, וכד'. הנתבע לא שאל את התובעת בחקירת החוקר, ואף לא בעדותה בבית הדין, לגבי לקוחות /ספקים / עובדים נוספים שיוכלו להעיד על נוכחותה בעסק מידי יום בתקופה הרלוונטית, על עבודה שביצעה שקשורה אליהם, ולא ביקש לחקור מאן דהוא נוסף. עדות התובעת ואביה על כך שביצעה עבודה בפועל בעסק, עשתה עלינו רושם מהימן, ולא הובאה לפנינו עדות אשר יש בה לסתור את גרסת התובעת. יתר על כן, נציין, כי אין המדובר בתובעת שעבדה, אך ורק בתקופת היותה בהיריון, אלא בתובעת שלאורך שנים רבות, כעולה מהתדפיס שהוגש ע"י הנתבע, עבדה בחברות המשפחתיות של אביה, זאת מאז תום לימודיה בבית הספר התיכון, ותוך שמעת לעת היא גם מפסיקה עבודתה לפרקי זמן שונים, אם בשל לידה ואם מטעמים אחרים. מהעדויות עלה בבירור, כי המדובר בעסק שיש בו צורך אמיתי ליותר מפקידה אחת, וגם אם ניתן "לבלוע" היעדרות של פקידה נוספת לתקופה קצרה, כאשר הפקידה הנותרת ביחד עם בני משפחה נוספים מסייעים במילוי התפקיד, הרי לא ניתן לאורך זמן לתפקד עם פקידה אחת, ועל כן, עבדו במהלך התקופה לפני העסקת התובעת בפרק הזמן הארוך עובר ללידה, עובדות נוספות כמזכירות, שאבי התובעת אף נקב בשמן. 14. נוסיף ונציין, כי אין חזקה, לפיה בן משפחה שמועסק אצל קרובו, או בחברה שבבעלות קרובו, אינו "עובד", וכבר נפסק בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו' 603, כי קרבת משפחה אין בה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד, וכי לגטימי לחלוטין שאדם יעבוד אצל בן משפחתו ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. בענייננו, מחומר הראיות כפי שהובא לפנינו, התרשמנו כי אין המדובר ביחסים וולנטריים התנדבותיים, אלא בעבודה במשך 5 ימים בשבוע, יום עבודה מלא עד השעה 16:00, עבורה קיבלה התובעת בשכר, והמדובר בשכר ריאלי לעבודת פקידה/מזכירה. 15. לאור האמור לעיל, הננו קובעים ,כי התובעת עבדה בחודשים 12/2010 ועד 6/2011, וכי חודשים אלה צריכים להילקח בחשבון כתקופת אכשרה, לעניין זכאותה לדמי לידה. 16. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪. 17. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. לידהדמי לידהביטוח לאומי