לקה באוטם שרירי הלב, לטענתו זה נבע ממתח חריג ממנו סבל באותו היום בעבודתו. פניית התובע להכיר באוטם כנובע מעבודתו נדחתה ע"י הנתבע, וזאת מהנימוק שלא אירע לתובע ביום הופעת האכל אירוע חריג בשגרת עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו. 2. שמענו את עדותו של התובע, ועדותם של שלושה עדים מטעמו, והוצגו מסמכים שונים, בניהם העתקים של הודעה שמסר לחוקר המל"ל ומסמכים רפואיים. לאור אותן ראיות ובכללן עדותו של התובע שהייתה מהימנה בעינינו, קבענו בהחלטה מיום 24.03.13 כי הוכח בפנינו שעובר להופעת האוטם סבל התובע ממתח חריג, וזאת עקב הצטברות אירועים (להלן: "האירועים"), כפי שתוארו בעובדות שקבענו באותה החלטה - א. משפחתו של התובע הינה בעלת המניות של חברת ג'מבו מרכז מסחרי בע"מ (להלן: "החברה"). בבעלות החברה מזה שנים רבות כלבו בנצרת, ובשנים 2009 ו- 2010 נפתחו עוד שני סניפי חנויות כלבו באותו השם של החברה, בטירה ובאום אל פאחם. התובע, כבן בכור במשפחה, מכהן כמנכ"ל החברה ומנהל את כל עסקיה. ב. יום 11.09.10 היה יום שבת, וחל בו היום השני של חג איד אל פיטר, מועד שבו החנויות עמוסות בקונים. התובע שהה באותו יום בחנות בנצרת. ג. ביום האירוע התקשר לתובע הבעלים של הבניין בו ממוקם סניף החברה בטירה, ואיים עליו שמאחר והחברה איננה משלמת את הארנונה בגין המבנה, הרי שככל שלא תשלם אותה לאלתר - יפנה את החנות מהמושכר. כמו כן, בין התובע לבין אחד מלקוחותיו פרץ ויכוח שהיה קשור בכך שצ'קים של אשתו של אותו לקוח חזרו זה מכבר - ולא נפרעו. התובע קיווה שאותו לקוח יוכל להחזיר את חובם בשל כספים שיכנסו לקופתו לרגל החג - אולם הדבר לא קרה. בנוסף, התובע נאלץ להתמודד עם כעסו של אחד השכנים שבית מגוריו בסמוך לחנות, ורכבי של קונים בחנות או ספקים חסמו את הגישה לביתו. ד. הצטברות ההתרחשויות דלעיל הסבה לתובע, שגם כך היה מתוח בשל כך שהתקופה שקדמה לאותו יום עמוסה במיוחד בעבודה בשל הרחבת עסקי החברה - מתח מצטבר חריג. בשעות אחר הצהרים הוא פנה לנוח ולאכול בביתו (המצוי בבניין של החנות, בקומה שמעליה), וזמן קצר לאחר שהגיע לביתו חש ברע, והובהל לבית החולים שם אובחן כי לקה באוטם. 3. לצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין האוטם, כפי שאובחן אצל התובע ביום 11.09.10, לבין האירועים האמורים, מונה כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין פרופ' מרמור אלון, והופנו אליו השאלות שדלקמן - א. מהי המחלה שממנה סבל התובע ביום המקרה? ב. האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ביום כפי שתואר לעיל, לבין אוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום הנ"ל, ומה חלקם של האירועים הללו בבוא האוטם? או שמא - ג. בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, ובמידה ואכן ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הארועים בעבודה לבין האוטם, האם ניתן לקבוע כי השפעת הארועים בעבודה על האוטם בו לקה התובע ביום המקרה, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? במידה וההשפעה הייתה פחותה בהרבה כאמור לעיל - מהם אותם הגורמים האחרים? 4. פרופ' מרמור חיווה דעתו בחיוב בכל הנוגע לקיום קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב שפקד התובע ביום 11.09.10 לבין המתח החריג ממנו סבל בעקבות הצטברות האירועים, וכך התייחס לשאלות - "השאלה המרכזית במקרה זה, האם קיים קשר בין מתח מצטבר חריג והווצרות האוטם? במחקרים רבים, נמצא קשר בין מתח נפשי מצטבר והופעת התקף לב. קשר חזק במיוחד נמצא במצבים שישנו קונפליקט, מתח בעבודה ממושך, שבמקרה כזה הסיכון להתקף לב עולה פי 6. במקרה הנוכחי הלחץ/המתח הנפשי המצטבר הגיע לשיאו ביום 11/09/10 ויש סבירות מסוימת שהמתח הנפשי גרם לאוטם. בדרך כלל מדובר על פלאק, רובד טרשתי בעורק קורונרי שהוא נקרע בזמן המתח הנפשי המוגבר ונוצר קריש שחוסם את העורק. אך במקרה הזה בצינטור לא נמצא רובד טרשתי או לפחות לא צויין בדו"ח צנתור שישנם רבדים טרשתיים משמעותיים. זה כמובן לא שולל שרובד טרשתי קטן, שלא רואים אותו, נקרע וגורם לקריש דם. בצנתור גם לא צויין שהיה קריש דם או איזשהי הפרעה בזרימה בעורק הימני או העורק העוקף שהם בד"כ אחראים לאוטם בדופן התחתונה. לכן, יש למצוא השערה אחרת. ישנן הוכחות שמתח נפשי גורם לספזם בעורקים הקורינריים ובפרט בעורק הימני. יתכן שבמקרה הזה מדובר על הווצרות ספזם כתוצאה ממתח נפשי רב, שגרם לחסימת העורק לתקופה של מס' שעות, מה שיצר אוטם. הדבר הזה יכול להסביר העדר ממצאים בעורק הקורונרי הימני. יש להדגיש שהעדר ממצא בעורק הקורונרי הימני לא משנה את האבחנה של אוטם בשריר הלב, רק משנה את מנגנון התפתחות האוטם. למרות שמנגנון התפתחות האוטם לא לגמרי ברור. העובדה שהאוטם הופיע בסמיכות למתח נפשי חריג מצביעה על קשר סיבתי. יש לציין שמדובר על אוטם קטן ביותר עם עליה קלה באנזימי הלב ותפקוד שמור בבדיקת אקו לב. לכן ההשלכות של האוטם על תפקודו של התובע הן זניחות. Moller et al. Work relates stressdful life events and the risk of myocardial infraction. Case-control. Heart. Moller J, Tteorell T, et al. Work related stressful life events and the risk of myocardial infraction. Case-Control and case-crossover analyses within the Stockholm heart epidemiology programme (SHEEP).J Epidemiol commonity health. 2002;59:23_30. בתשובה לשאלה מס' 1- בהנתן הסמיכות בין המתח הנפשי הרב והופעת הכאבים ואוטם בשריר הלב, ניתן להגיד בסבירות גבוהה שיש קשר סיבתי בין המתח הנפשי החריג והופעת האוטם. בתשובה לשאלה מס' 2- לחולה היו גורמי סיכון למחלת לב, כגון עישון ועודף שומנים בדם. אך הגורמים הללו פועלים כל החיים והופעת האוטם דווקא בסמיכות למתח הנפשי הרב מצביעה על כך שהמתח הנפשי החריג עולה בחשיבותו על גורמי הסיכון הטבעיים של החולה". 5. מטעם ב"כ התובע הוגשה הודעה בה טען כי לאור קביעת המומחה הרפואי בחוות דעתו יש לקבל את התביעה ולהכיר באוטם כפגיעה בעבודה. 6. מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים במסגרתם ביקש כי בית הדין ישקול מחדש את ההחלטה לעניין הקביעה שביום 11.09.10 סבל התובע ממתח חריג ולטענתו האירועים שנטענו אינם אירועים חריגים ומדובר בשגרת עבודתו של התובע. 7. נזכיר כי בהחלטה בה נקבעו העובדות ניתחנו את מכלול העדויות והראיות תוך התייחסות לטענות ב"כ הנתבע והחולשות שבגרסת התובע, ולבסוף בחרנו לקבוע כי הוכח בפנינו שעובר להופעת האוטם סבל התובע, עקב הצטברות האירועים שתיארנו וקבענו כי הוכחו, ממתח חריג. איננו מוצאים לנכון לסטות מקביעותינו אלה, ומהעדפתנו את העולה מעדותו של התובע על פני העולה לכאורה מהמסמכים הרפואיים, הרישומים שנכללים בהם ואלה שנעדרים מהם, כאמור עדותו של התובע הייתה מהימנה בעיננו, והגרסה שמסר הייתה עקבית ועלתה בקנה אחד עם דברים שמסר לחוקר של המל"ל עובר לדחיית תביעתו, ואיננו רואים כל סיבה שהיא להעריך מחדש את הקביעות העובדתיות . כאמור, בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, שלא נסתרה כלל, קיים קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום 11.09.10 לבין המתח החריג ממנו סבל בעקבות האירועים החריגים ו/או ההתרחשויות כהגדרתם לעיל. בהקשר זה התייחס המומחה הן לשאלת סמיכות הזמנים והן לשאלת היחס, ובתוך זאת העריך כי קיימת "סבירות גבוהה שיש קשר סיבתי בין המתח הנפשי החריג והופעת האוטם...הופעת האוטם דווקא בסמיכות למתח הנפשי הרב מצביעה על כך שהמתח הנפשי החריג עולה בחשיבותו על גורמי הסיכון הטבעיים של החולה". בהקשר זה יוזכר כי בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (וראו לעניין זה דב"ע נו/ 244-0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, ניתן ביום 26.2.1997; עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.05; עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 377 (1999); עב"ל 579/06 מורדכי צמח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.07). 8. לפיכך לאור חוות דעת המומחה, אנו מקבלים את התביעה באופן שיש להכיר באוטם בו לקה התובע בעקבות הצטברות האירועים לעיל, בעטיים סבל ממתח חריג, כתאונת עבודה. 9. בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. התקף לב / אוטם שריר הלב