עם פתיחת מכסה מנוע נבהל מרחש בעבוע המים הרותחים, נסוג אחורה, תוך כדי כך מעד, נפל על הצד השמאלי של הגוף, וקיבל מכה בכתף שמאל. 3. באותו יום, לאחר התאונה, הגיע התובע לתחנה מרכזית אשקלון ופנה למנהל הסניף, הודיע למנהל על קרות התאונה ומשם פנה לביתו. במוצאי שבת, ביום 10.4.11, טס התובע בטיול מאורגן אשר הוזמן מבעוד מועד למספר ימים לאיטליה. התובע חזר ארצה והגיע לפני שבת. לאחר מכן, הגיע בנו חיים עמר, אשר לומד רפואה, והורה לאביו לגשת לבדיקה. 4. התובע פנה לטיפול רפואי ביום 24.4.11, לאחר חזרתו מהטיול המאורגן באיטליה. 5. מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים". 3. לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר עידו ציון כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות: "1. מהו הליקוי, ככל שישנו כזה, ממנו סובל התובע בכל הקשור לכתפו השמאלית? 2. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 7.4.11 כמתואר בעובדות המקרה? המומחה מתבקש להתייחס בתשובתו לפער הזמנים בין אירוע הפגיעה לבין פנייתו של התובע לטיפול רפואי". 4. המומחה השיב בחוות דעת מיום 12.3.13, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין: "מנגנון החבלה המתואר בתעודה הראשונה לנפגע עבודה 1.5.11 ד"ר לופינסקי 'בעת עצירה לשם תיקון תקלה, מכסה מנוע נפל על הכתף השמאלית' , תואם לפגיעה שנמצאה. יחד עם זאת, פער הזמנים לפיו פנה לטיפול רפואי לראשונה רק 24.4.11, קרי 3 שבועות ממועד החבלה החריפה 7.4.11, אינו ברור ואינו ניתן להסבר. הפגיעה חלה בתאריך 7.4.11 שהינו יום חמישי כ - 10 ימים לפני חג הפסח והתובע יכל לפנות לייעוץ רופא המשפחה או מוקד לרפואה דחופה טרם טיסה לחו"ל לפרק זמן של כשבועיים. על שהתרחש בזמן שהותו בחו"ל, איני יכול להעריך". 5. בהחלטה מיום 14.3.13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב. 6. בהחלטה מיום 6.5.13 אישר בית הדין לכל צד להגיש שאלת הבהרה אחת למומחה, סה"כ שתי שאלות בזו הלשון: "1. האם סביר כי הכאבים אשר אדם חש לאחר נפילה כפי שהיה בענייננו יכולים להתגבש מאוחר יותר ורק לאחר שהנפגע נמצא כבר בחו"ל, ולאור התגבשות הכאבים בשלב מאוחר בעודו בחו"ל ימתין לשובו לארץ? 2. האם יש בפער הזמנים בין הפגיעה הנטענת מיום 7.4.11 לבין הפניה לטיפול רפואי לראשונה ביום 24.4.11 כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הפגיעה במנגנון שתואר לבין אבחנה רפואית מיום 24.4.11 ? ". 7. ביום 28.5.13 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל את הדברים הבאים: "...הרי שמשך זמן של מעל שבועיים (7.4.11 עד 24.4.11), מנתק הקשר הסיבתי...". 8. בהחלטה מיום 5.6.13 הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם. ביום 11.6.13 הגיש התובע את סיכומיו, וביום 17.7.13 הגיש הנתבע את סיכומיו. טענות התובע 9. לטענת התובע, פער הזמנים בין הפנייה לטיפול ובין האירוע אינו מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין מצבו הרפואי של התובע. ההחלטה של אדם לפנות לעזרה רפואית תלויה הרבה מאוד "בפרשנותו" לטיב האירוע או למיחושים. בפסיקה נקבע כי ריחוק הזמן מהתעודה הרפואית הראשונה שניתנה לתובע אינו מצביע על ניתוק הקשר הסיבתי. כמו כן, התובע לא סבל בעברו מכאבים הקשורים לפגיעה המתוארת, ולא עבר בחייו חבלה במנגנון שפורט. רעייתו של התובע הפצירה בו לפנות לעזרה רפואית, ללא הועיל, וכל פעולותיו בחו"ל נעשו ביד ימין או בעזרת חבריו, ללא שימוש ביד שמאל. לסיכום, טען התובע כי לא הועלתה גירסה סבירה מגירסתו של התובע להשתלשלות המקרה, ולטענותיו לעניין הקשר הסיבתי. טענות הנתבע 10. לטענת הנתבע, חוות דעת המומחה מפורטת, סוקרת היטב את החומר הרפואי שעמד בפני המומחה, ומסקנותיו מבוססות על חומר זה. המומחה הסביר את קביעותיו בהרחבה. אין כל הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ויש לקבלה ככתבה וכלשונה. עוד טען הנתבע כי תמוהה בעיניו שלאחר פגיעה כל כך קשה ומגבילה בכתפו, התובע טס לטיול ללא קבלת כל טיפול רפואי. לסיכום, טען הנתבע כי מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין הליקוי בכתפו השמאלית של התובע לאירוע התאונתי. דיון והכרעה 11. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן. 12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית". ראה: עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין). סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212. יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2011, פרק 12 עמ' 49. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". ראה: דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין). ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא: " ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה". ראה : עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין). לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע (ארצי) 37 - 0 המוסד לביטוח לאומי - נתנאל, פד"ע יח 78, 82. ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370. יצחק לובוצקי, שם. 13. במקרה שלפנינו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הפגיעה בכתפו השמאלית של התובע. במסגרת חוות דעתו ציין המומחה באופן מקצועי בהיר ונהיר ממה סובל התובע בכל הקשור לכתפו השמאלית, תוך התייחסות למועד בו פנה לראשונה לעזרה רפואית. מפאת חשיבות הדברים יובאו תשובותיו של המומחה שבחוות דעתו במלואן בהאי לישנא: 14. המדובר בקביעה רפואית מפורטת ומנומקת, שהובאה במסגרת חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה, וראוי לקבלה. המומחה סקר את החומר הרפואי שהיה בפניו באופן כרונולוגי, תוך שהוא מפרט את הביקורים אצל הרופאים השונים, תלונותיו של התובע ובדיקות רפואיות אותן ביצע על תוצאותיהן ונפקותן, והכל תוך הפרדה בין מצבו הרפואי הכללי לזה האורטופדי. 15. מסקנתו של המומחה היתה שהאירוע שתואר בתשתית העובדתית תואם לפגיעה שנמצאה אצל התובע, אך פער הזמנים ממועד החבלה החריפה והקשה ועד למועד הפנייה לטיפול רפואי אינו ניתן להסבר. לפיכך, סייג המומחה במסגרת חוות דעתו קיומו של קשר סיבתי לאור מועד הפנייה לעזרה רפואית. 16. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שנסובו סביב סוגיית פער הזמנים שבין האירוע התאונתי לפנייה לרופא, הבהיר המומחה וחידד את מסקנתו, תוך שהוא מציין בהאי לישנא(ההדגשות במקור): "...לעניין סוג הפגיעה החריפה והמשמעותית בכתף הכוללת הן שבר בראש הזרוע והן קרע חריף בשרוול המסובב, הרי שמשך זמן של מעל שבועיים (2.4.11 עד 24.4.11) מנתק הקשר הסיבתי בין המנגנון שתואר לפגיעה שנמצאה. הפגיעה המתוארת מלווה בהפרעה תפקודית משמעותית ומלווה בכאב יום ולילה עם מגבלות משמעותיות." הנה כי כן , המומחה שלל קיומו של קשר סיבתי שכאמור נותק לאור פער הזמנים בין מועד האירוע לבין מועד הפנייה לרופא. 17. בתשובותיו לשאלות ההבהרה הוסיף המומחה ופירט בהרחבה יתרה ביחס לממצאים בכתפו השמאלית של התובע, תוך שהוא קובע כי כאשר נגרם נזק כפי שנמצא אצל התובע אין זה סביר כי הכאבים התגבשו רק בשלב מאוחר יותר. המומחה ציין קביעתו זאת במסגרת תשובתו לשאלת ההבהרה הנוספת, בה קבע את הדברים הבאים: "כפי שפורט בתשובה ב (2) לעיל, ממצאי הבדיקה הגופנית בעת בדיקתו 6.5.11 וממצא הדימות (צילום ועל קול), הדגימו פגיעה משמעותית חריפה וטרייה הכוללת שבר בראש הזרוע (הזיז הגדול) וקרע בשרוול המסובב. ממצאים אלו מתבטאים בכאב חד, הגבלה משמעותית הן בהנעת הזרוע והכתף והן בשכיבה פרקדן בלילה. אין מדובר בממצא פגיעה קלה ברקמה רכה אשר עשוי לחלוף מספר ימים עד התגבשות הכאב לכדי צורך לפנייה לטיפול רפואי, אלא פגיעה משמעותית מלווה בבצקת ודימום ברקמות ומגבלה תפקודית ניכרת. מעבר לכך, פגיעה מהסוג המתואר סביר כי תגביל הנפגע בעת יציאתו מהארץ כולל לבוש חולצה, נשיאת מזוודה (כגון הרמת תיק לתא אחסון במטוס). לפיכך, בסוג הפגיעה שאובחן בתובע, לא סביר כי הכאבים התגבשו רק בשלב מאוחר יותר (ההדגשות במקור)." 18. מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב; על אחת כמה וכמה עת מדובר בחוות דעת מפורטת, מנומקת ועניינית, אשר בסופה מסקנה ברורה לפיה נשלל קשר סיבתי לאור פער הזמנים בין קרות האירוע למועד הפנייה לרופא לאחר למעלה משבועיים. קרי, פער הזמנים לדידו של המומחה ניתק את הקשר הסיבתי במקרה דנן. 19. גם התובע עצמו לא העלה טענות אשר יש בהן טעם שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה. בהקשר זה נציין, כי המומחה השיב לשאלות עליהן נשאל באופן מפורט, מקצועי וענייני. עוד נוסיף, כי עיקר טענותיו של התובע בסיכומיו הינו ביחס לאמינותו של התובע ולנתוניו האישיים, כמו גם ביחס לקרות האירועים בחו"ל והעזרה שקיבל מחבריו; בעוד שקביעתו של המומחה היתה כולה במישור הרפואי, בו כאמור בית הדין אינו מתערב לאור כל שפורט לעיל. אחרית דבר 20. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 21. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום. 22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. תאונת דרכים (תיקון דרך)מנוע