בהחלטתה ביטלה הוועדה החלטה של ועדה רפואית קודמת, לפיה עמדה דרגת נכותו של התובע על 100% משנת 1995 ועד בכלל. העובדות הצריכות לעניין בשנת 1995 בהיותו כבן 16.5 המערער עבר אירוע של דקירה בחזהו שכתוצאה ממנו נפגע בליבו. במהלך אישפוזו בבית חולים, התלונן המערער כי איבד את הראיה והוא סובל מעיוורון כתוצאה מהאירוע. על רקע תלונות המערער בעניין אבדן הראיה, בשנת 1996, זומן המערער בפני וועדה רפואית ונקבעה לו נכות בשיעור 100% בגין עיוורון. המשיב לא ביקש להשיג על החלטת הועדה הרפואית משנת 1996 והיא הפכה לחלוטה. בהתאם לכך, ובמשך כ- 9 שנים, שולמה למערער גמלת נכות מלאה. בשנת 2005, התקיימה פעילות חקירה ביחס לנכותו של המערער, ובמסגרתה צולם המערער כשהוא מתהלך ברחוב בחופשיות תוך שימוש בחוש הראיה. על רקע האמור, המערער זומן להופיע בפני ועדה רפואית על מנת שתבדוק את מצבו. הועדה הרפואית קיימה שני דיונים בעניינו (ביום 21/8/05 וביום 1/2/06) ולאחריהם קבעה כי נכותו של התובע היא בשיעור 0% וזאת החל מדצמבר 1995. בעקבות ההחלטה, נשלחה לתובע דרישת תשלום להשבת גמלאות ששולמו לו במשך 9 שנים. המערער פנה לבית הדין כנגד החלטת הועדה הרפואית (תיק בל 4053/08) וביום 15/12/09 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שלפיה יתאפשר למערער להגיש ערר כנגד החלטת הועדה הרפואית משנת 2006. נציין כי ביני לביני, בשנת 2008 נקבעו למערער דרגות נכות זמניות בגין לקות הראיה, נכות בשיעור 60% מיום 21/10/05 ועד יום 30/4/08, ונכות בשיעור 75% מיום 1/5/08 ועד יום 30/4/09. מכל מקום, בהתאם להסכמה שהושגה בין הצדדים בתיק בל 4053/08 (ר' לעיל), המערער הגיש הודעת ערר מנומקת. בהתאם להחלטת הועדה הרפואית לערר, ביום 4/12/11 נבדק המערער על ידי רופא מומחה בתחום נוירואופטימולוגיה. חוות דעתו של המומחה כוללת סקירה של בדיקות שנערכו למערער בעבר, וכן ממצאים של בדיקה קלינית של התובע והתרשמות של המומחה ביחס לשימוש הספונטני שלו בחוש הראיה והתמצאותו במרחב במהלך הבדיקה. בסופו של יום המומחה קבע כי נכון למועד הבדיקה, למערער אין נכות עינית. לא למותר לציין כי חוות הדעת מתייחסת למצבו העדכני של המערער, נכון למועד הבדיקה, ואין היא כוללת ממצאים או מסקנות ביחס למצבו בעבר. ביום 28/12/11 ניתנה החלטת הועדה רפואית לערר, מושא הערעור דנן. הועדה הרפואית לערר קבעה למערער דרגת נכות בגין ליקוי ראיה בשיעור 20% לתקופה שמשנת 1995. הוועדה לא נימקה מדוע קבעה למערער 20% נכות על אף שהמומחה סבר כי אין למערער נכות עינית, ואף לא נימקה על מה מבוססת קביעתה כי תחולת דרגת הנכות היא משנת 1995. טענות הצדדים: לטענת המערער, החלטת הוועדה איננה כוללת כל נימוק ביחס להחלטה כי דרגת הנכות נקבעת רטרואקטיבית מדצמבר 1995, וכן הוא טוען כי ההחלטה כלל איננה יכולה להתייחס לתקופה הקודמת למועד הבדיקה באשר תקופה זו חוסה תחת החלטה חלוטה של ועדה רפואית משנת 1996. עוד טוען המערער, כי הוועדה מתעלמת בהחלטתה מכך שביחס לשנים שלאחר 2005 נקבעו לתובע דרגות נכות זמניות בשיעורים שבין 65%-75% באופן שאיננו מתיישב עם קביעת הוועדה הרפואית דנן לפיה יש לקבוע את דרגת נכותו העדכנית בגובה 20% באופן רטרואקטיבי למשך 15 שנים. בדיון שהתקיים בפני ביום 8/9/13, הודיע ב"כ המשיב כי לאור הערות בית הדין, המשיב ישקול מחדש את עמדתו, וימסור את הודעתו לבית הדין. ביום 16/9/13 הודיע המשיב, כי יסכים להחזיר את עניינו של התובע לוועדה הרפואית על מנת שתבהיר מדוע נקבעה נכות בשיעור 20% מיום 7/12/95, וכי הוועדה תהיה רשאית להתייעץ עם נוירואופטימולוג ועם פסיכיאטר. המערער הודיע, כי איננו מסכים להשיב את העניין לדיון בוועדה, שכן לטענתו, הוועדה כלל לא הייתה מוסמכת לקבוע לתובע דרגת נכות משנת 1995, שכן מדובר הלכה למעשה בביטול של החלטה חלוטה. המערער ביקש כי הצדדים ישלימו את טיעוניהם בכתב על מנת שינתן פסק דין בעניין. בהתאם להחלטת בית הדין הצדדים השלימו את טיעוניהם בכתב, התובע חזר על טענתו לפיה הוועדה העוסקת בדיון מחדש איננה מוסמכת לשנות החלטות חלוטות של ועדות קודמות, וכן ציין, כי בנסיבות דנן אף אין בסיס עובדתי להתערב בהחלטה משנת 1996 שהרי דו"ח החקירה משנת 2005 איננו יכול ללמד דבר ביחס למצבו הרפואי של התובע בתשע השנים שקדמו למועד ביצוע החקירה. בתגובה הודיע המשיב, כי הוועדה היתה מוסמכת לדון ולקבוע נכות בהתאם למסמכים הרפואיים וכי אין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בקביעת הוועדה ולבטל את החלטה ביחס לנכות הרטרואקטיבית. הכרעה כפי שציינתי בפרק העובדות, החלטת הוועדה נשוא הערעור דנן איננה מנומקת כלל. הוועדה הפנתה את התובע לבדיקה בפני רופא נוירואופטימולוג ואולם אין היא מבהירה בהחלטתה מדוע איננה מקבלת את המלצתו לקבוע לתובע נכות עדכנית בשיעור 0%, והועדה אף איננה מבהירה על איזה בסיס עובדתי / רפואי קבעה כי דרגת הנכות של התובע (בשיעור 20%) היא משנת 1995. חובת ההנמקה מקבלת משנה תוקף, בשים לב לכך שבשנת 2008 ואף לאחר מכן (היינו במועדים שלאחר החקירה בעניינו של המערער) נקבעו למערער דרגות נכות זמנית בשיעורים משתנים. הוועדה אף לא הבהירה מדוע מצאה כי ממצאי החקירה משנת 2005 רלוונטיים ויכולים להשליך על בירור מצבו של התובע בין השנים 1995-2005. מהאמור לעיל עולה בבירור כי הוועדה הרפואית לא מילאה את חובתה לנמק את החלטתה ודי בכך כדי להשיב את העניין לוועדה הרפואית לצורך הנמקה. עם זאת, בשים לב לכך שהחלטת הועדה הרפואית משנת 1995 היא החלטה חלוטה, שהמשיב לא ביקש להשיג עליה, נדמה כי הוועדה הרפואית לעררים דנן (כמו גם הוועדה הרפואית של הדרגה הראשונה משנת 2006) כלל לא הייתה מוסמכת לדון במצבו הרפואי של התובע משנת1995. אזכיר, כי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א - 2000 קובעות בסעיף 3 כדלקמן: "תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש כאמור בתקנה 2, לא תקדים את ה- 1 בחודש שבו הגיש הנכה תביעה לבדיקה מחדש או שבו החליט המוסד על בדיקה מחדש, לפי העניין." סעיף 6 שכותרתו בדיקה מחדש ותביעה חוזרת בשל עובדות חדשות קובע: (א) נתגלו עובדות חדשות שיש להן לדעת המוסד, כדי להשפיע על דרגת אי הכושר של מבוטח, ייערכו בדיקה מחדש או דיון בתביעה חוזרת, לפי העניין, אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה הקודמת או ממועד הדחיה הקודמת לפי העניין. (ב) תחילתה של ההחלטה בבדיקה מחדש או בתביעה חוזרת הנערכת לפי תקנת משנה (א) לא תקדים את המאוחר מבין אלה: (1) המועד שבו נוצרו העובדות החדשות כאמור בתקנת משנה (א); (2) 15 חודשים בתחוף לפני יום הגשת הבקשה לבדיקה מחדש או התביעה החוזרת לפי העניין. מהמסמכים שבפני לא ברור האם יש להחיל בנסיבות העניין את האמור בתקנה 3 או בתקנה 6 ובעניין זה לא נשמעו טענות מטעם הצדדים. עם זאת, פשיטא כי הוועדה איננה מוסמכת לדון אלא על פי הכללים שנקבעו בתקנות, ובנסיבות העניין, ככל שבדעתה לקבוע דרגת נכות לתקופה הקודמת לשנת 2005 נדמה יש לנמק את מקור הסמכות באופן ברור. כללו של דבר על יסוד כל האמור לעיל אני מורה כי עניינו של התובע יושב לוועדה הרפואית לערר על מנת שתשוב ותדון בעניינו לאחר שיתאפשר לב"כ המערער לטעון בפניה. הועדה תנמק את החלטה. ככל שמדובר בהחלטה הקובעת דרגת נכות ביחס לתקופת עבר, הועדה תפרט את המסמכים עליהם היא מבססת את קביעתה ביחס למצבו של התובע בתקופת עבר ותיתן דעתה גם להחלטות הועדות הרפואיות שבעבר קבעו למבקש דרגות נכות בגין ליקוי ראיה (בשיעורים משתנים) ביום 8/4/08, 7/5/09, 30/6/10, 19/10/10. הוועדה תתן דעתה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א - 2000 ותפרט את מקור סמכותה לקבוע דרגת נכות רטרואקטיבית. בנסיבות העניין המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. רפואהנכותועדה רפואית