תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1977, קיבל מהנתבע החל מחודש 12/06 גמלת הבטחת הכנסה כזוג נשוי פלוס 2 ילדים. 3. ביום 19.5.11 מילא התובע טופס שאלון נכסים להבטחת הכנסה וציין כי מתחת לביתו נמצאות שתי דירות השייכות לאחיו: אסד יוסף המתגורר בדירה משנת 2002 ואחמד יוסף המתגורר בדירה משנת 2004. התובע ציין כי האחים בנו את דירותיהם וכי הדירות רשומות על שמם. 4. על פי דרישת הנתבע ערך שמאי המקרקעין מר אברהים לוי ביום 6.7.11 חוות דעת שמאי. בחוות הדעת הנ"ל העריך השמאי את שווי זכויות הבניה לדירות האחים אסד ואחמד בחלקה 56 גוש 20417 במגרש שבבעלות התובע בנכס הנ"ל (ראה מסמך נ/1). השמאי העריך את שווי זכויות הבניה של האח אסד יוסף מחאמיד, שדירתו משתרעת על פני 140 מ"ר, ונמצאת בקומת הקרקע, בסך של 63,000 ₪ נכון לחודש 4/11. באשר לדירת האח אחמד יוסף מחאמיד המתגורר בדירה בקומה א' וששטחה 151 מ"ר, שווי זכויות הבניה הוערכו לחודש 4/11 בסך של 68,000 ₪. 5. כן מתברר, כי התובע מתגורר בבניין בגוש 70417 חלקה 56, המשתרע על שטח של 785 מ"ר. המדובר בבניין בין שלוש קומות, כאשר בקומת הקרקע גר האח אסד, בקומה ראשונה גר אחיו אחמד ובקומה השניה מתגורר התובע עם משפחתו (להלן: "החלקה"). 6. החלקה רשומה על שם התובע ומחאמיד מוחמד סעיד בחלקים שווים בשלמות. מחאמיד מוחמד סעיד הינו בן דודתו של התובע (ראה מסמך ת/3). העדויות בביה"ד: 7. התובע העיד בביה"ד, כי החלקה נקנתה על ידו ועל ידי בן דודו בשנת 2000 לערך, בסכום של 80,000 דולר. כל מחצית מהחלקה הנ"ל עלתה סך של 40,000 דולר. אביו של התובע שילם עבור מחצית החלקה הנ"ל את הסך של 40,000 דולר מהמשכורות שהתובע ושני אחיו עבדו, השתכרו ונתנו לו. 8. התובע הצהיר בבית הדין, כי רכש את המחצית מהחלקה 56 בגוש 70417 והיא נרשמה על שמו בלבד. שני אחיו של התובע, אסד ואחמד, אינם רשומים כבעלים על דירותיהם המצויות כאמור מתחת לדירת התובע. 9. על פי עדות התובע בבית הדין, בן דודתו דרש, כי החלקה תירשם במס רכוש ובטאבו רק על שמו ועל שם אחד האחים כבעלים של 50% כל אחד מהקרקע ולא הסכים, כי מחצית החלקה תהיה רשומה על שמות שלושת האחים וכך אכן נעשה. 10. בניית הבניין עם שלושת הדירות בחלקה הנ"ל החלה כבר בשנת 2001. בניית דירת התובע ואחיו אסד הסתיימו בשנת 2003, ולאחר מכן שניהם התחתנו באותו יום ואז גם נכנסו לגור בדירותיהם. האח אחמד נכנס לדירתו רק בשנת 2004, כאשר התחתן. 11. בביה"ד העיד גם מחאמיד, בן דודו של התובע. לדבריו, הוא דרש להיות בעלים של מחצית מחלקה 56 בגוש 20417 באדמות אום-אל פחם. כן הוא הצהיר, כי ידוע לו שהמחצית השניה של אותה חלקה נרכשה ע"י שלושת האחים יחדיו, אך נרשמה בטאבו ובמס רכוש רק ע"ש התובע וכי שלושת האחים שותפים שווים באותה חלקה (ראה תצהיר ת/6 ומסמך ת/3). 12. כן מתברר מעדות התובע בביה"ד, כי אביו של התובע שילם על הבנייה עד לשלב סיום בניית השלד של הבניין, וזאת מהכסף ששלושת האחים עבדו ומסרו לו את משכורותיהם. האב ערך הגרלה בין שלושת האחים והתובע הגריל את הדירה בקומה העליונה בבניין. לאחר מכן האב לא עזר יותר במימון הבנייה וכל אחד מהבנים סיים את בניית דירתו בכוחות עצמו. 13. על פי אישור מעיריית אום-אל-פחם מיום 17.10.12, התובע ואחיו מחאמיד אסד מתגוררים בדירותיהם משנת 2003 ואילך, ואילו האח מחאמיד אחמד מתגורר בדירתו משנת 2004. כל שלושת האחים חייבים במיסי ארנונה לעירייה ממועד כניסתם לדירותיהם ועד היום. 14. הנתבע ייחס את שווי זכויות הבנייה של שתי דירות האחים לתובע, וזאת החל מחודש 4/11, והפחית לתובע את גמלת הבטחת ההכנסה ששילם לו מהסך של 2,733 ₪ כל חודש, לסך של 1,763 ₪ בלבד לחודש. מכאן התביעה לביה"ד. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 15. מטעם הנתבע העיד בבית הדין השמאי, מר אברם לוי, שערך את השומה. מתמחה בשם דניאל לוי, ממשרדו של השמאי, ביקר בחלקה 56 בגוש 70417, צילם את שלושת הדירות ולאחר מכן מר אברהם לוי ערך את דו"ח השמאות. 14. השמאי העיד בית הדין, כי החלקה הינה בבעלות שני בעלים בלבד, כלומר, התובע ומר מחאמיד מוחמד אסד. שני אחיו של התובע, למרות שמתגוררים בדירות באותו הבניין, אחד בקומת הקרקע ואחד בקומה הראשונה, אינם רשומים כבעלים של דירותיהם. לדברי השמאי, בעת הביקור בשטח לא היה שיתוף פעולה משני אחיו של התובע, הם לא נתנו למר דניאל לוי להיכנס לדירותיהם והתובע מסר את המידע לגבי הדיירים בכל אחת מהדירות. יש לציין, כי במסגרת השומה לא הוערך שווי עלויות הבנייה, אלא רק שווי זכויות הבנייה. 15. כן הסביר השמאי בעדותו בבית הדין, כי בחלקה הנ"ל מותר היה לבנות את שלושת הדירות שנבנו בפועל. לדבריו, טענת התובע, כאילו מטעמי נוחות לא נרשמו זכויותיהם של שני אחיו בחלקה הנ"ל, תמוהה, בלשון המעטה. ניתן היה לעגן את זכויותיהם של שני האחים הנוספים בהסכם שיתוף, אך הדבר לא נעשה. בפועל, שני האחים, שזכויותיהם לא נרשמו בטאבו ובמס רכוש, נתונים לחסדיו של התובע ביחס לזכויותיהם בקרקע הנ"ל. 16. סעיף 7(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 קובע, כי עסקה במקרקעין טעונה רישום וכי עסקה כזו נגמרת ברישום (להלן: "חוק המקרקעין"). סעיף 12 לחוק המקרקעין קובע, כי הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר עליה חיבור של קבע ואין כל חשיבות לכך אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר. על-כן על פי חוק המקרקעין והסעיף הנ"ל, גם אם התובע בנה את הדירות של שני אחיו, הנמצאות בקומת הקרקע ובקומה הראשונה בבניין, דירות אלה נמצאות פורמלית בבעלותו וזאת מכוח בעלותו על מחצית החלקה 56 בגוש 70417 (ראה בנידון את פסק הדין עב"ל 332/09 המל"ל נ' ג'בארין מוחמד אמין, ניתן ביום 14.12.10). 17. בנסיבות המקרה, הנתבע לא ייחס לתובע בעלות על שתי הדירות של שני אחיו, אלא החליט להביא בחישוב הכנסת התובע רק את שווי זכויות הבנייה לדירות הללו, המגיעות לסך כולל של של 131,000 ₪ והמניבות לתובע הכנסה רעיונית בסך של 873 ₪ לחודש, לפי החישוב של 8% מהסך 131,000 ₪ לחלק ל-12 חודשים. על כן ההכנסה הרעיונית החודשית, שהינה בסך של 873 ₪, מופחתת מגמלת הבטחת ההכנסה המשולמת לתובע. 18. ב"כ התובע תקף את דו"ח השמאי, שלא ערך ביקור במקום, וטען, כי במקום ביקר מתמחה בכיר ממשרדו של השמאי ולא השמאי עצמו. על פי תקנה 3 לתקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית) תשכ"ו 1966, ניתן לערוך שומה גם על פי בדיקה של מתמחה במשרד השמאי. לכן דו"ח השומה נערך כדין על פי ביקור המתמחה בנכס והבדיקות שערך במקום. 19. במקרה הנוכחי אין להתעלם מעובדה, כי שני האחים של התובע מתגוררים בדירותיהם משנת 2003 ו-2004. לכן ניתן להתייחס אל התובע, כאילו נתן לשני אחיו במתנה את הזכות לבנות ולהתגורר על אדמתו. מתנה מעין זו נלקחת בחשבון רק חמש שנים ממועד נתינתה, כאשר המועד הקובע הינו המועד בו נכנסו שני האחים לגור בדירותיהם והיו אמורים לשלם ארנונה לעירית אום-אל-פחם. 20. אנו מאמינים לעדות תובע ועדיו בנוגע לרכישת הקרקע ע"י אביהם, אשר שילם למעשה מכספי התובע ושני אחיו עבור הקרקע הנ"ל, מעבודתם ומהמשכורות שהרוויחו ומסרו לידיו, ואחר כך סייע גם בבניית השלד של הבניין שלושת הקומות, ומשיקולים לא ברורים נרשמה החלקה, שעליה בנוי הבניין של שלוש הקומות על שם התובע בלבד, וזאת על פי החלטת האב. סביר להניח, כי מטעמי חיסכון כספי ובמטרה לא לשלם מס רכוש וטאבו על שלושת הדירות, החלקה נרשמה רק על שם התובע ולא נרשמה גם על שם שני אחיו באותו מועד, וזאת למרות שרכישת הקרקע היתה עבור שלושתם גם יחד. חבל שהאמת לא היתה לנר לרגלי התובע ואחיו בעת עדותם בנדון בבית הדין... 21. יחד עם זאת, אנו משוכנעים, כי שתי הדירות הבנויות מתחת לדירת התובע שייכות לשני אחיו, ואין לייחס את הדירות הללו לתובע בגין הבעלות על הקרקע, כי בפועל שני האחים רכשו ביחד עם התובע את החלקה הנ"ל והתחילו את בניית הבניין באותו המועד, עבור שלושתם גם יחד. 22. אנו קובעים, כי שתי הדירות של האחים שייכות לאחים ואין לייחס לתובע, לא את שווי זכויות הבנייה וגם לא את שווי עלויות הבנייה של הדירות הללו. 23. על כן התביעה מתקבלת בזאת, ואנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע גמלת הבטחת הכנסה במלואה החל מחודש 4/11 ואילך, ולא לנכות מסכום גמלת הבטחת ההכנסה שהתובע זכאי לה על פי הרכב משפחתו, שווי זכויות הבנייה של דירות שני אחיו. 24. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. הבטחת הכנסה