הרים אבן מהמשטח ובעת שהניח את האבן, באותו רגע הרגיש התובע כאב חד בגב, עזב מיד את האבן, התרומם בקושי ובאיטיות, עזב את המקום ועלה למשרד. ה. במהלך הימים הבאים לאחר אותו אירוע חש התובע כאבים בגבו אולם חשב שמדובר בכאב חולף. התובע פנה במהלך ימים אלה למנהל המסוף בעבודה, סיפר לו כי הוא סובל מכאבים בגב והוא המליץ לו על משכך כאבים. התובע נטל את משכך הכאבים שהמליץ לו מנהל המסוף אולם הכאב עבר מהגב לרגל שמאל באזור הברך. ו. התובע סבל בעבר מבעיה של חסימה בוורידים באזור הברך כתוצאה משומנים בדם ולכן חשב כי הכאבים מהם סבל לאחר האירוע קשורים לאותה בעיה שהיתה לו בעבר. ז. ביום 18.3.11 ולאחר שהכאבים התגברו, פנה התובע לקופת חולים לקבלת טיפול רפואי ועבר מספר בדיקות אשר שללו את הבעיה בברך כמקור הכאבים. לאחר בירור נוסף התברר כי מקור הבעיה הינו בלט דיסק בגב התחתון. ח. לאחר שאובחן מקור הבעיה, הרופא המטפל שאל את התובע אם הרים משהו כבד או עשה איזושהי פעולה עם הגב, רק אז קישר התובע את האירוע הנטען עם הכאבים שהיו לו ושלאחר מכן עברו לרגל. ט. מיד כשהבין את הקשר הודיע התובע למנהל התפעול ונאמן הבטיחות בעבודתו על האירוע ויצא לחופשת מחלה מרוכזת של כחודשיים וחצי לצורך טיפול בבעיה בגבו. לאחר חופשת המחלה שב התובע לעבודה חלקית של 6 שעות ביום. 5. התובע ביקר במרפאה ביום 18.3.11, כשמונה ימים לאחר האירוע הנטען. בסיכום הביקור (נ/7) נכתב- "סיבת הפניה : ללא טיפול קבוע NKDA. מספר שנים אירועים של נפיחות מאחורי ברך שמאל, ללא חבלה. לא נערך בירור. מופיע בעיקר לאחר פעילות ומלווה בכאבים. ממצאי הבדיקה: נפיחות באספקט אחורי של ברך שמאל. רגישות נקודתית. ללא הגבלה בתנועה". ביום 25.3.11 ביקר התובע שוב במרפאה. בסיכום הביקור נכתב - "מזה מספר שנים, יש לו אירועים חוזרים של נפיחות מאחורי הברך שמאל, מלווים בכאבים, במיוחד אחרי מאמצים מיוחדים. מזה כ-3 שבועות, שוב יש לו את הנפיחות והכאבים לא מפסיקים, ההפך הוא, הכאבים הולכים ומתגברים. בצילום ברך, אין ממצא פטולוגי גרמי חריג. לאור מצבו, הנ"ל מופנה לבדיקת בירור וטיפול במיון". התובע ביקר גם אצל אורטופד בימים 31.3.11, 14.4.11 ו-5.5.11. בכל הביקורים אצל האורטופד לא סיפר התובע דבר אודות האירוע הנטען ואף שלל חבלה. יתרה מזאת, בביקורו מיום 5.5.11 נכתב - "כאבי שוק שמאל - שנים - החמרה בחודש וחצי האחרונים - גם במנוחה וגם בפעילות. ללא חום או חבלה. אין כאבי גב..." זאת למרות שבהודעתו לחוקר הנתבע (נ/8) מסר התובע כי סבל מכאבי גב ממועד האירוע הנטען "כתוצאה של הרמה של אחד האבנים הרגשתי כאבי גב אבל לא ייחסתי לזה חשיבות בהתחלה ואחרי 3 ימים המשיכו הכאבים אז סיפרתי למנהל שלי איציק חיי שיש לי כאבי גב". 6. רק ביום 12.5.11, כחודשיים לאחר האירוע הנטען, הוצאה תעודה ראשונית לנפגע בעבודה (נ/2) ונרשם, מפי התובע - "לפני כחודשיים - לאחר מאמץ גופני בעבודתו (הזיז חפץ כבד) - הופיעו כאבי גב תחתון וכאבים לאורך רגל שמאל." כן צויין באותו ביקור - "התובע מוכר בעקבות ביקורים קודמים וכי ב- CT אובחנו בקעי דיסק מותני L5-S1, L3-4". בחקירתו הנגדית נשאל התובע מדוע לא סיפר לרופאיו אודות האירוע הנטען והשיב - "אחרי שקיבלתי את הזץ, היו לי כאבים במשך כל סוף השבוע, יום א' הגעתי לעבודה, סיפרתי למנהל שלי שיש לי כאבי גב. לשאלתך - לא חשבתי שיש לי כאבי גב, אלא חשבתי שיש לי בעיה ברגל שהיתה לי וכבר חזרה." לשאלה האם רק כאשר הגיע הסי.טי קישר את האירוע הנטען לפגיעה, השיב - "אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי, שאל אותי הרופא אם היה לי איזה שהוא אירוע או הרמתי משהו שקשור לגב ואז סיפרתי לו שהרמתי בעבודה" וכאשר נשאל מדוע כתוב, בכרטיס קופת חולים, כי הזיז חפץ ולא כי הרים חפץ השיב - "נכון, הרופא לא חוקר, הוא שאל אם עשיתי פעולה...ככה קיטלגתי את זה". 7. התובע נשאל, בחקירתו הנגדית, מדוע הרים הוא את אבן השפה אם היו אנשי תחזוקה שאמורים לעשות זאת והשיב - "אני חלק מהצוות, במקרה הזה היו איתי עוד 2 אנשים, יכול להיות גם מצב שהייתי עם עוד אחד לבד" ולשאלה מדוע, אם באותו אירוע היו שני אנשי צוות נוספים, הרים את האבן השיב - "אני חלק מהצוות, וזה במסגרת עבודתי." ואת האבן הרים - "עם דוד חזן העובד שלי" זאת למרות שבהודעתו לחוקר הנתבע נ/8 מסר כי הרים את האבן עם שלמה גבריאל. 8. מתצהיריהם של שלמה גבריאל (להלן - גבריאל ) ודוד חזן (להלן - חזן), עולות העובדות כלהלן- א. גבריאל וחזן עובדים מטעם חברת שמירה ובטחון במסוף טאבה בתפקיד עובדי אחזקה. מנהל העבודה שלהם היה התובע. ב. לפני כשנה וחצי בוצעה עבודת התקנת אבני שפה בחניון המסוף. מדובר באבנים מלבניות ארוכות אשר נועדו להפריד בין שתי החניות, אבנים כבדות מאוד שמשקלן נע בין 80 ל- 100 ק"ג. ג. בעת ביצוע העבודה נכחו התובע, שהינו מנהל העבודה, חזן וגבריאל. אבני השפה היו מונחות על גבי משטח במחסן המסוף. גבריאל הוציא את המשטח בעזרת ג'ק/מלגזה והביא את המשטח לחניה בסמוך כמטר ליד המקום בו נדרש היה להציב את האבנים. ד. התובע היה עם גבריאל וחזן על מנת להורות להם היכן להניח את אבני השפה ואיך לקבע אותן. התובע וחזן הרימו אבן אחת מהמשטח. בעת שהניחו את האבן על הרצפה, חזן עזב את האבן לפני התובע, התובע עזב את האבן מיד לאחריו וניכר היה שקשה לו להתרומם. ה. לאחר האירוע התובע לא המשיך לעבוד עימם ועזב את המקום, לגבריאל וחזן נודע לאחר מכן כי הוא עזב בגלל כאב בגב. כן נודע להם כי התובע שהה בחופשת מחלה ארוכה בגלל האירוע הנ"ל. 9. בהודעתו של גבריאל לחוקר הנתבע (נ/9) מסר את הפרטים הבאים - "אני ראיתי מה שקרה אני ודוד היינו מרימים אבני שפה ושמים על הכביש כדי שמכוניות לא יעברו את הסימון. אני ודוד הרמנו כמה כאלה זה אבן שפה ששוקלת לפחות 70 ק"ג... גדי בא אלינו לכביש ורצה להראות לנו איך לעבוד, אמר לי זוז ואז הוא ודוד הרימו אבן שפה הרימו אותה ביחד באוויר ואז שמו אותה במקום על הכביש, הוא לא אמר לי שכואב לו הגב, הוא לא צעק "איי" ולא אמר משהוא, האבן לא נפלה עליו, הוא לא נפל. אחרי זה הלך למשרד שלו. למחרת הוא לא בא לעבודה ואמרו לי שכואב לו הגב, אחרי זה שאלתי למה הוא לא בא ואמרו לי שהגב שלו והרגל שלו כואבים.". כאשר נשאל גבריאל, על ידי החוקר, מדוע הוא קושר את הרמת האבן לכאבי הגב אם התובע לא אמר כלום השיב - "אני לא דוקטור, לא יודע אם לפני זה סבל מבעיות בגב, אני אומר לך רק על המקרה הספציפי שבא ועזר לדוד להרים את האבן, הוא לא התלונן ולא סיפר על כאבי בגב או ברגל. זה לא התפקיד שלו להרים אבן שפה, הוא בסך הכל עזר לנו, הוא בדרך כלל העבודה שלו במשרד ולפעמים עוזר". במסגרת חקירתו הנגדית, לשאלה האם הרמת אבני שפה ובלימה זה עבודות שעשו קודם לכן או שביום 10.3.11 זו היתה הפעם הראשונה השיב גבריאל - "אבני שפה בגודל הזה, עשינו פעם ראשונה, ויש כל מיני עבודות מהסוג הזה שאנו עושים אותן באופן קבוע" וכאשר נשאל חזן האם ביצעו עבודות אלה בעבר השיב - "כן אני ושלמה". 10. התובע נשאל, במסגרת חקירתו הנגדית, האם במקום עבודתו ישנו נוהל תחקיר אודות תאונות עבודה והשיב - "כן, של אחראי בטיחות במסוף, קוראים לו ניסים חזן, דיווחתי לו וממנו זה עבר לכל המערכות ברשות". הדו"ח לא הוגש לבית הדין. 11. מתצהירו של יצחק חי (להלן - חי) עולות העובדות הבאות - א. חי הינו מנהל מסוף טאבה ברשות שדות התעופה. ב. התובע הינו אחראי אחזקה במסוף. לחי ידוע כי בוצעה על ידי התובע ועובדיו עבודה של החלפת אבני בלימה בחניון המסוף המפרידות בין שני מקומות חניה. ג. החל מיום 31.3.11 התובע נעדר מהעבודה לסירוגין בשל מחלה. ד. כמה ימים קודם לכן, ניגש התובע לחי והתלונן על כאבי גב. חי המליץ לו לקחת כדור בשם ארקוקסיה לשיכוך כאבים כשם שהוא נוהג לעשות כאשר כואב לו הגב. ה. ביום 4.5.11 דיווח התובע לאחראי התפעול ונאמן הבטיחות במסוף ניסים חזן על אירוע שהיה לו בעת ביצוע עבודת החלפת אבני הבלימה, לפיו הרים אבן שפה יחד עם עובד נוסף ובעת הנחת האבן חש התובע בכאבים שהתגברו לקראת הערב. ו. הדיווח הגיע לחי דרך מערכת המחשוב. חי פנה לתובע והוא סיפר לו על האירוע. ביום 28.7.11 התובע חזר לעבודה חלקית של 6 שעות עבודה. 12. בחקירתו הנגדית נתבקש חי לתאר את הפרוצדורה ברשות שדות התעופה בעת שמתרחשת תאונת עבודה והסביר - "מבררים את כל הפרטים, שואלים את האנשים שהיו בסביבה, יש לנו גם אתר שאנו מעלים מיד את התאונה ומהותה וזה מגיע לכל שדות התעופה והמסופים, בחתוך הרוחבי כולם יודעים באותו רגע שקרתה תאונה." כשנשאל כיצד התקיים הנוהל המתואר במקרה של התובע השיב - "אני לא מתעסק בזה באופן אישי, מתעסק בזה סגני ניסים חזן, אחראי תפעול במסוף טאבה". ולשאלה האם ישנו חומר הקשור לתאונה לה טוען התובע השיב - "אני חושב שכן, אני פשוט לא זוכר כרגע". דיון והכרעה - 13. יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה. הנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע. (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח (5) 10). על פי הספיקה, "תאונה" מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא (דב"ע נו/0-52 עווד גאבר פארג' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז 50). ומן הכלל אל הפרט - 14. לאחר ששמענו את העדים והתרשמנו מהם ומעדותם ולאור החומר בתיק בית הדין הננו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ארעה לו תאונת עבודה ונפרט - א. העדר רישום רפואי - על אף שהאירוע הנטען אירע ביום 11.3.11, לא נרשם בתיקו הרפואי של התובע פרט כלשהו אודות האירוע הנטען אלא רק כחודשיים לאחר האירוע הנטען. יתרה מזאת, בתיקו הרפואי של התובע צויין כי התובע שלל כל חבלה ואף ציין כי הוא אינו סובל מכאבי גב. זאת, בניגוד לעדותו לפני חוקר הנתבע ובבית הדין שאז ציין כי סבל מכאבי גב ממועד האירוע הנטען. לא סביר כי התובע לא הצליח לקשר אירוע כה חריג כפי שמתואר לכאבים מהם הוא סובל, אלא אם לא היה אירוע חריג כנטען. בעב"ל 507/07 עפרוני נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 25.3.08) נקבע - "בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת האירוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון המתאים למצבו. אולם, מעיון בחומר הרפואי בתיקו של המערער עולה, כי דבר האירוע הנטען לא נזכר, ולו ברמז, באף לא אחד מן המסמכים הרפואיים שנרשמו לאחר האוטם, אלא נרשם כי התקבל בשל כאבים בחזה, הא ותו לא. דבר האירוע אף לא נזכר בדו"ח העובדת הסוציאלית מיום 15.12.2002, וזאת למרות שהמערער נשאל על המצב בעבודתו, וענה כי הוא עובד בעבודה רווית מתח. יש לייחס משקל רב להעדר הרישום במסמכים הרפואיים בבוא בית הדין להכריע, האם התקיים אירוע חריג בעבודתו של המערער כפי הנטען, אם לאו". זאת ועוד, בתיקו הרפואי של התובע (נ/5) נכתב כי התובע מוכר ממקרים קודמים, והתובע לא התכחש לכך. הסבריו של התובע באשר לעובדה שלא חשב כי מצבו הגופני נובע מן האירוע הנטען אינם משכנעים ואף אינם מתקבלים על הדעת. כאמור, מתיקו הרפואי של התובע עולה כי הוא מוכר בשל מקרים קודמים וטופל עקב כך. ב. סתירות שעלו מגרסת התובע - התובע טען, בהודעתו לפני חוקר הנתבע, כי הרים את האבן עם מר שלמה גבריאל. מאוחר יותר טען, הן במסמכי הגשת התביעה והן בעדותו בבית הדין, כי הרים את האבן עם מר דוד חזן. זאת ועוד, התובע מסר לרופאו, כחודשיים לאחר מועד האירוע הנטען, כי הזיז מטען כבד וכתוצאה מכך נחבל. לעומת זאת, בעדותו בבית הדין ובמסמכי הגשת התביעה טען כי הרים אבן וכתוצאה מכך נחבל. במסמכים הרפואיים נרשם מפי התובע כי לא חש כאבי גב כלשהם אלא כאבים ברגל. רק לאחר מכן, בעדותו בבית הדין ובחקירתו לפני חוקר הנתבע, ציין כי חש כאבי גב ממועד האירוע הנטען. ג. אי הבאת עדים ומסמכים - העדים אשר הובאו לתמיכה בטענתו של התובע אודות האירוע הנטען כלל לא ידעו בזמן אמת כי התובע סבל מכאב או פגיעה כלשהי בגבו. לגרסת התובע, הוא לא אמר למי מן העדים כי הוא חש כאב בגב בעת הרמת האבן וגם העדים ציינו כי התובע לא מסר להם אודות הכאב. לא סביר כי אדם אשר נפגע בעת הרמת משא כבד לא יספר דבר לאנשים העובדים עמו. זאת ועוד, התובע ציין כי האירוע הנטען בעבודה נחקר על ידי קצין הבטיחות ביחידה, מר ניסם חזן. למרות זאת בחר התובע, מסיבות השמורות עמו, שלא להביא לעדות את מר ניסים חזן ואף לא להציג את מסקנות החקירה. אי הבאת עדים/מסמכים היכולים לתמוך בגרסתו אודות האירוע הנטען עומדת לתובע לרועץ וכבר נפסק - "... כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736, 763-762). והדברים יפים בהתאמה לענייננו - משהתובע, עליו מוטל הנטל, נמנע מלהביא ראיה כמו עדותו של מי שחקר את התאונה הנטענת או את מסמכי החקירה עצמם, יש להסיק כי לו היו מובאים לפנינו היתה גרסתו נסתרת. 15. נוכח כל האמור - הננו קובעים כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי אירעה לו תאונת עבודה ביום 10.3.11. 16. סוף דבר - התביעה נדחית. 17. אין צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהרמת משקל