8. כפי שעולה מתלושי השכר (התלושים צורפו כנספח ג' לכתב התביעה), היקף שעות העבודה הממוצע של התובעת בשנים עשר החודשים האחרונים לעבודתה עמד על 160 שעות חודשיות. מכאן, ששכרה הקובע עמד על 3,312 ₪. 9. ביום 24.1.2011 פנה ב"כ התובעת לנתבעת, בטענה שהתובעת לא קיבלה את הזכויות המגיעות לה בגין תקופת העבודה השניה וסיומה ובכלל זה: פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה (מכתב ב"כ התובעת צורף כנספח ד'-1 לכתב התביעה). 10. ביום 13.2.2011 השיב ב"כ הנתבעת כי התובעת קיבלה את כל הזכויות המגיעות לה על פי הדין (מכתב ב"כ הנתבעת צורף כנספח ד'-2 לכתב התביעה). 11. ביום 7.4.2011 פנה ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת וביקש לקבל פירוט של הזכויות ששולמו לתובעת, לרבות כל המסמכים עליהם חתמה התובעת במהלך תקופת העבודה ו/או בסיומה (מכתב ב"כ התובעת צורף כנספח ד' - 3 לכתב התביעה). מכתב זה לא נענה. 12. ביום 21.3.2012 הוגשה התביעה דנן. נציין כי תביעה זו הינה בגין תקופת העבודה השניה. לטענת הנתבעת, בסמוך לאחר סיום עבודתה של התובעת, היא קיבלה המחאה בסך של 12,000 ₪ וזאת כגמר חשבון עבור יתרת הזכויות המגיעות לה בגין תקופת העבודה וסיומה לרבות בגין פיצויי פיטורים, יתרת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ויתרת דמי הבראה (כמפורט בתחשיב המופיע בס' 14 לכתב ההגנה). 13. במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בפנינו ביום 2.7.2012 טענה התובעת כי לא קיבלה את ההמחאה שצילומה צורף כנספח לכתב ההגנה. לנוכח טענת התובעת, הציגה הנתבעת כתב קבלה וסילוק, שאינו נושא תאריך, לפיו התובעת מאשרת שקיבלה את כל הזכויות המגיעות לה מהנתבעת בגין תקופת העבודה השניה ובכלל זה: פיצויי פיטורים, חופשה חגים והבראה. עוד צוין באותו מסמך (להלן - כתב קבלה וסילוק) שהתובעת קיבלה מהנתבעת סך של 12,000 ₪ בשיק שמספרו 3430 משוך על בנק הפועלים לפרעון מיום 20.6.2010 (להלן - ההמחאה או השיק). 14. התובעת אישרה את חתימתה על כתב הקבלה וסילוק ואולם טענה כי לא קיבלה מהנתבעת את ההמחאה שאוזכרה במסמך וכי לא קיבלה מהנתבעת כל תשלום שהוא לאחר סיום עבודתה. לנוכח המחלוקת בין הצדדים בדבר תשלום ההמחאה כנטען על ידי הנתבעת, הסכימו ב"כ הצדדים לערוך בדיקה בנוגע לפרעון ההמחאה. 15. ביום 22.7.2012 הגישה התובעת הודעה ובקשה למתן הוראות, לפיה מתדפיסי חשבון העו"ש שלה לחודשים יוני 2010 עד פברואר 2011 (תדפיסי החשבון צורפו להודעה) עולה כי ההמחאה לא נפרעה לחשבונה. עוד נטען כי לתובעת אין חשבונות בנק נוספים. ביום 30.8.2012 הודיעה הנתבעת כי ההמחאה נפרעה מחשבונה וזאת כפי שעולה מחשבון הבנק שלה (שצורף להודעה). לפיכך, ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת לברר להיכן הופקדה ההמחאה. 16. ביום 9.10.2012 הגישה התובעת בקשה דחופה למתן צו לבנק הפועלים סניף 732, בו מתנהל חשבון הנתבעת המורה לו להמציא פרטים אודות חשבון הבנק אליו נפרעה ההמחאה וכן להמציא לבית הדין את ההמחאה המקורית. ביום 11.10.2012 ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת להמציא לבית הדין את ההמחאה המקורית וכן את פרטי חשבון הבנק אליו נפרעה ההמחאה. 17. ביום 4.11.2012 הנתבעת המציאה צילום של ההמחאה לרבות של גב ההמחאה על גביה מופיעים שמות של גורמים שונים שהסבו את השיק (יוסף נסיר וסאמר מבאריקי) ובכלל זה שמה של התובעת. עוד נטען כי מבירור שנערך עם הפקידה בבנק, נמסר כי השיק עבר בין מס' אנשים ונפרע בחשבון המתנהל על ידי סאמר מבאריקי, אשר חתום על גב השיק. 18. בדיון ההוכחות העידו מטעם התובעת, התובעת בעצמה ומטעם הנתבעת, מר סעיד ח'יר, חשב הנתבעת. דיון והכרעה 19. המחלוקת העיקרית הטעונה הכרעה בהליך זה הינה האם בסמוך לאחר סיום עבודתה, התובעת קיבלה מהנתבעת את ההמחאה על סך של 12,000 ₪. 20. התובעת הכחישה בתוקף את טענת הנתבעת לפיה שולם לה סך של 12,000 ש"ח בסמוך לאחר סיום עבודתה. לטענתה, היא מעולם לא קיבלה מהנתבעת את ההמחאה על סך של 12,000 ₪ שצילומה צורף לכתב ההגנה והיא אף לא קיבלה מהנתבעת כל תשלום שהוא לאחר סיום עבודתה. לטענתה, החתימה המופיעה על גבי גב השיק אינה חתימתה, אלא זיוף של חתימתה. התובעת הוסיפה וטענה כי היא אינה דוברת עברית ואף אינה יודעת קרוא וכתוב. לטענתה, לאחר סיום עבודתה, היא פנתה לנתבעת לצורך קבלת מכתב פיטורים לשם הגשת תביעה לדמי אבטלה, כאשר היא הגיעה למשרדי הנתבעת לאסוף את מכתב הפיטורים, מר סעיד ח'יר התנה את קבלת מכתב הפיטורים בחתימתה על גבי מסמכים מסוימים כגון: כתב הקבלה וסילוק. התובעת חתמה על כתב הקבלה וסילוק לאחר שהוסבר לה שחתימתה קשורה למכתב הפיטורים ולתביעתה לתשלום דמי אבטלה. מנגד, לטענת הנתבעת, בסמוך לאחר סיום עבודתה של התובעת, היא קיבלה המחאה על סך של 12,000 ₪ בגין הזכויות שהגיעו לה מכח תקופת העבודה השניה וסיומה לרבות פיצויי פיטורים. במועד שבו קיבלה התובעת את ההמחאה, התובעת חתמה על כתב קבלה וסילוק ובו פורטו פרטי השיק וסכומו. התובעת חתמה על מסמך זה, לאחר שתוכן המסמך הוסבר לה על ידי מר ח'יר בשפה הערבית ולאחר שהתובעת קיבלה הסברים לשאלותיה. 21. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו לתיק, העדפנו את גרסת הנתבעת וזאת מהנימוקים המפורטים להלן. 22. התובעת העידה בחקירה ראשית שחתמה על כתב הקבלה והסילוק בחודש יוני 2010, כאשר הגיעה לנתבעת לצורך קבלת מכתב פיטורים על מנת שתוכל לקבל דמי אבטלה. לטענתה, מר סעיד ח'יר, מנהל וחשב הנתבעת, לא הסכים לתת לה את מכתב הפיטורים עד שתחתום על כתב קבלה וסילוק (עמ' 6 ש' 19-25 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית העידה התובעת שחתמה על כתב הקבלה והסילוק לאחר שמר סעיד ח'יר אמר לה שהיא חותמת על כך שקיבלה מהנתבעת מכתב פיטורים (עמ' 9 ש' 8-11 לפרוטוקול). 23. טענות התובעת לפיהן היא חתמה על כתב קבלה וסילוק לאחר שהנתבעת התנתה את קבלת מכתב הפיטורים בחתימתה על כתב קבלה וסילוק ו/או שהוחתמה על כתב הקבלה וסילוק בטענה שהיא חותמת על קבלת מכתב הפיטורים, אינן מתיישבות עם המועד שבו הוצא מכתב הפיטורים ביום 20.4.2010 ועוד בטרם הסתיימה עבודתה של התובעת בנתבעת (מכתב הפיטורים צורף כנספח א' לכתב התביעה). יצוין כי בכתב התביעה הודתה התובעת כי מכתב הפיטורים נמסר לה ביום 20.4.2010 (סעיף 7 לכתב התביעה). 24. כך גם, טענת התובעת לפיה מר סעיד ח'יר, התנה את חתימתו על טפסי תביעת האבטלה בחתימת התובעת על כתב הקבלה והסילוק (עמ' 9 ש' 12-18, עמ' 12 ש' 19-22 לפרוטוקול), אינה מתיישבת עם אישור המעסיק על תקופת ההעסקה ושכר במסגרת התביעה לדמי אבטלה (צורף כנספח ב' לכתב התביעה) ממנו עולה כי הנתבעת חתמה על הטפסים רק ביום 18.7.2010 ולא בחודש יוני 2010. זאת ועוד, בכתב הקבלה והסילוק ישנו פירוט מלא של פרטי השיק שנמסר לתובעת באותו מועד. אומנם, התובעת אינה יודעת קרוא וכתוב (עמ' 7 ש' 20-21 לפרוטוקול) ואף אינה יודעת לזהות את כל המספרים (עמ' 9 ש' 26-28, עמ' 10 ש' 1-5 לפרוטוקול) ואולם, כפי שעולה מנ/1 התובעת יודעת לזהות כשמדובר במספרים לעומת אותיות וזאת בניגוד לחקירתה הנגדית בה נטען כי אינה מזהה מספרים המופיעים על כתב הקבלה וסילוק (עמ' 10 ש' 18-20 לפרוטוקול). 25. מנגד, נתנו אמון בעדותו של מר סעיד ח'יר שהייתה עקבית ומהימנה. מר ח'יר העיד בפנינו בחקירה ראשית כי התובעת חתמה בפניו על מסמך הקבלה וסילוק וכי באותו המעמד היא קיבלה לידיה את ההמחאה. כך גם, מר ח'יר העיד כי התובעת שאלה שאלות לגבי המספרים הנקובים בכתב הקבלה והסילוק מאחר שחשבה כי מספר השיק הוא הסכום שישולם לה. לאחר שהתובעת קיבלה הסבר בשפה הערבית בדבר גובה השיק ומספרו, התובעת חתמה על כתב הקבלה וסילוק וקיבלה לידיה את ההמחאה (עמ' 13 ש' 11-15, ש' 16-25 לפרוטוקול). 26. עדותו של מר ח'יר לא נסתרה בחקירתו הנגדית והוא עמד על כך שהתובעת קיבלה את השיק מידיו ובאותו המעמד היא חתמה בפניו על כתב קבלה וסילוק לאחר שקיבלה ממנו הסברים בשפה הערבית (עמ' 14 ש' 14-17, עמ' 14 ש' 25-29, עמ' 16 ש' 22-30 לפרוטוקול). כך גם, מר ח'יר עמד על כך שלא החתים את התובעת על מכתב הפיטורים כדי לשכנע אותה לחתום על כתב הסילוק (עמ' 15 ש' 10-23 לפרוטוקול). 27. זאת ועוד, הנתבעת הציגה את ההמחאה שפרטיה מופיעים בכתב הקבלה וסילוק החתום על ידי הנתבעת. ההמחאה המשוכה על ידי הנתבעת לפקודת התובעת חתומה בצידה האחורי בחתימה הנחזית כחתימת התובעת. יצוין כי המדובר בהמחאה סחירה שאינה רשומה לפקודת התובעת בלבד. לטענת התובעת החתימה המופיעה על צידה האחורי של ההמחאה אינה חתימתה (עמ' 6 ש' 28-30, עמ' 7 ש' 18-19 לפרוטוקול). 28. טענת זיוף היא מסוג הטענות שנטל השכנוע מוטל על הטוען אותה. המדובר בטענה כבדת משקל המטילה דופי באדם לו מיוחסת הזיוף או התרמית. נטל ההוכחה של טענת זיוף ו/או תרמית הוא נטל הוכחה מוגבר [ראו למשל: ע"א 1237/13 קונין נ' גפני (ניתן ביום 7.4.2013); ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (ניתן ביום 11.4.2013)]. 29. לפיכך, הנטל להוכיח כי החתימה על גבי גב השיק מזויפת מוטל על התובעת. הוכחת טענה בדבר אמיתות חתימה או זיופה יכולה להיעשות באמצעות חוות דעת גרפולוגית ואף בדרכים אחרות כגון: הבאת עדות ישירה למעמד החתימה, השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת לבין חתימתו של אותו אדם, הידועה כאמיתית, כאשר בהשוואה זו יכול בית המשפט להסתמך הן על מראה עיניו והן על חוות דעת של גרפולוג מומחה. דרך אפשרית נוספת היא לזמן עדים אשר יעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות עם חתימתו של אותו אדם, כי אכן מדובר בחתימתו [ראו בגזירה שווה פסיקתו של בית המשפט העליון המתייחסת להוכחת אמיתות חתימה על כתב ערבות ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' המנוח יורם הורוביץ ז"ל (ניתן ביום 15.3.2011)]. 30. התובעת לא הביאה כל ראיה לצורך הוכחת טענת הזיוף. אמנם, התובעת חתמה בפנינו במהלך הדיון (ת/1) וב"כ התובעת הפנה אותנו גם לחתימת התובעת על גבי ייפוי הכוח שצורף לכתב התביעה ואולם לטעמנו, אין די בחתימות אלו כדי לאפשר לנו לקבוע ממצא פוזיטיבי בדבר החתימה שבמחלוקת על גבי גב ההמחאה. אמנם, לא נעלם מעינינו כי צילום ההמחאה וגב ההמחאה הומצא לתיק בית הדין ולב"כ התובעת רק ביום 4.11.2013 בסמוך למועד דיון ההוכחות, ואולם התובעת לא ביקשה לדחות את מועד הדיון לצורך הגשת חוות דעת גרפולוגית מטעמה ו/או ראיות נוספות מטעמה לרבות לאחר שלא ניתן היה לקיים את הדיון במועד שנקבע מלכתחילה, בשל העדר מתורגמן לשפה הערבית. רק במועד דיון ההוכחות עצמו, ביקש ב"כ התובעת כי בית הדין ימנה מומחה מטעם בית המשפט לצורך מתן חוות דעת גרפולוגית. כאמור לעיל, בהודעת הנתבעת מיום 4.11.2013 צוין שמו של האדם לחשבונו הופקד השיק, כאשר על גבי גב השיק הופיעו פרטיו לרבות מספר נייד וכך גם שמו של אדם נוסף, מר יוסף נסיר שקיבל את השיק ופרטיו הופיעו על גבי השיק. התובעת לא ביקשה לזמן את מר נסיר ו/או מר מבאריקי לעדות לצורך בירור "גלגולו" של השיק וסברנו שהתנהלות התובעת מדברת בעד עצמה. אשר על כן, אנו קובעים שהתובעת לא הרימה את הנטל כי חתימתה על גבי גב השיק זויפה. 31. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את גרסת הנתבעת לפיה בסמוך לאחר סיום עבודתה של התובעת בנתבעת, שולם לתובעת סך של 12,000 ₪ בגין גמר חשבון לרבות בגין פיצויי פיטורים וזאת באמצעות ההמחאה מיום 20.6.2010. עם זאת, לנוכח העובדה שסכום התביעה עומד על סך של 15,979 ₪, נבחן האם התובעת זכאית לסכום נוסף מעבר לסכום ששולם לה. פיצויי פיטורים - אין מחלוקת שהתובעת פוטרה ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורים. כאמור לעיל, השכר הקובע של התובעת עומד על 3,312 ₪. לפיכך, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 7,088 ₪ =2.14X 3,312 ₪. עם זאת, מאחר והתובעת העמידה את סכום התביעה בגין פיצויי פיטורים על סך של 5,867 ₪ ואילו הנתבעת הודתה בסכום של 6,294 ₪ נפסוק לזכות התובעת את הסכום בו מודה הנתבעת. נציין כי תביעת התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים התיישנה התיישנות מהותית בחלוף למעלה משנה ממועד סיום העבודה ביום 5.5.2010 ועד למועד הגשת התביעה ביום 26.3.2012. יתרת תמורת הודעה מוקדמת - כפי שנטען בסעיף 7 לכתב התביעה, ביום 20.4.2010 התובעת קיבלה הודעת פיטורים לפיה עבודתה בנתבעת תסתיים ביום 5.5.2010. לפיכך, התובעת קיבלה הודעה מוקדמת בת 15 ימים. בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, התובעת זכאית ל - 22 ימי הודעה מוקדמת. על כן, התובעת זכאית ליתרת הודעה מוקדמת של 7 ימים ובסך של 1,203 ₪ (לפי 8.3 שעות ליום עבודה). דמי הבראה -על פי הוראת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, עובד זכאי לקצובת דמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עבודה עבור תקופה של השנתיים שקדמו לסיום ההעסקה. היקף הזכאות מבחינת מספר הימים תיקבע על יסוד משך ההעסקה, ושיעור המשרה. עם זאת, ככל שבמהלך השנתיים האחרונות שולמו דמי הבראה, בעוד שבשנים קודמות לא שולמו דמי הבראה, ניתן לזקוף את תשלום דמי ההבראה ששולם על חשבון החוב בגין דמי ההבראה בשנים קודמות. בהתאם לצו ההרחבה זכאית התובעת לחמישה ימי הבראה עבור שנת העבודה הראשונה, ושישה ימי הבראה עבור שנות העבודה השנייה והשלישית. כל זאת באופן יחסי לשיעור המשרה בה הועסקה. מכאן כי על כל תקופת עבודתה זכאית התובעת לדמי הבראה כדלקמן: בגין שנת העבודה הראשונה מחודש מרץ 2008 ועד לחודש פברואר 2009 - 5 ימים בערך של 331₪ ליום לפי היקף משרה של 72%. בגין שנת העבודה השניה מחודש מרץ 2009 ועד לחודש פברואר 2010 - 6 ימים בערך של 340 ₪ ליום לפי היקף משרה של 88%. בגין שנת העבודה השלישית מחודש מרץ 2010 ועד לחודש מאי 2010 - 6 ימים בערך של 351 ₪ ליום עבור 0.14166 חלקיות שנה לפי היקף משרה של 72%. מכאן כי התובעת היתה זכאית לאורך כל תקופת עבודתו לדמי הבראה בסך של 3,202 ₪. לתובעת שולמו דמי הבראה במשכורת חודש אוגוסט 2009 בסך של 680 ₪ ועל כן, היא זכאית ליתרת תשלום בסך של 2,522 ₪. לנוכח הודאת הנתבעת בסכום של 2,799 ₪, נפסוק לתובעת את הסכום בו מודה הנתבעת. פדיון ימי חופשה - הנתבעת לא הציגה בפנינו פנקס חופשה וגם בתלושי השכר לא נוהל רישום של צבירה וניצול ימי חופשה כנדרש. כך למשל, בשנת 2008 לא נרשמו כלל ימי החופשה (צבירה וניצול), בשנת 2009 הצבירה החלה ללא התייחסות לשנת 2008. על-פי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, התובעת זכאית ל - 27 ימי חופשה (ללא שבתות). מתלושי השכר עולה כי במהלך תקופת העבודה, התובעת ניצלה 5 ימי חופשה בחודש דצמבר 2009. מכאן שהתובעת זכאית לפדיון חופשה של 22 ימים ובסך של 3,784 ₪. אשר על כן, התובעת זכאית לסך של 14,080 ₪ ובניכוי הסכום ששולם לה בסך של 12,000 ₪, היא זכאית ליתרת תשלום בסך של 2,080 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 5.5.2010 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 32. לנוכח תוצאת פסק הדין, כל צד ישא בהוצאותיו. 33. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. מסמכיםפיטוריםאי התאמה (פיטורים)מכתב פיטורים / סיום העסקה