לפנינו תביעת התובע להכיר באירוע שארע לו ביום 28.2.2011 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"). העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן: התובע עבד בתקופה הרלוונטית בחברת "מיס כרמל שיווק בע"מ" כסוכן מכירות של מוצרי מזון. במסגרת עבודתו זו סיפק ומכר מוצרי מזון לבתי עסק באזור חיפה והצפון. גרסת התובע בטופס התביעה שהוגש לביטוח לאומי: בתביעתו למוסד לביטוח לאומי (להלן- "הנתבע") רשם התובע, בתיאור הפגיעה "סיפקתי סחורה ללקוח והחלקתי בשל מים שהיו על הרצפה". במקום שבו אמורים לרשום את שמות העדים, רשם התובע כי "לא נכחו עדים". הגרסה בפני חוקר הנתבע מיום 28.7.2011 : לגרסת התובע, במסגרת עבודתו הוא איש שטח וביום 28.2.2011 בשעה 15.30-16.00 הגיע למסעדה באזור התעשייה נשר בשם "מפגש הסטייק". התובע הביא קרטון פסטרמה ששקל 6 ק"ג "הוצאתי את הקרטון מאחורה באוטו, הלכתי איתו מס' מטרים עד לדלפק של העסק והנחתי אותו שם, אחרי שהנחתי את הקרטון יצאתי דרך המטבח לחצר האחורית של העסק, שם החלקתי בין היציאה למטבח משם גם הגעתי למקום... קמתי לבדי, ישר הלכתי לאוטו, הייתי המום, ניסיתי להוריד את הבלם יד ולא הצלחתי ולכן השתמשתי ביד שמאל. זה כבר היה סוף יום העבודה ונסעתי הביתה. לא חשבתי שזה יגרום לי לבעיות. בהמשך הלילה לא הצלחתי לישון בגלל הכאבים. למחרת בבוקר אשתי הסיעה אותי למר"מ מכבי... איש לא ראה אותי, למעט אדם זר שלא מוכר ולא מהעסק הזה. ואין לי מה להוסיף". הגרסה בתביעה לבית הדין ובתצהיר: לגרסת התובע בכתב תביעתו ובתצהירו - ביום 28.2.2011 הגיע התובע לעבודתו והחל בחלוקת סחורה בין בתי העסק השונים. בין השעות 15.30 ל-16.00 הגיע התובע למסעדת "מפגש הסטייק" כדי לספק למסעדה קרטון של נקניקי פסטרמה שמשקלו 6 ק"ג. התובע החנה את רכבו בחצר האחורית של המסעדה, נכנס למסעדה, הניח את הקרטון על הדלפק, החתים את בעל המסעדה על חשבונית ואז יצא דרך המטבח אל החצר האחורית על מנת לחזור לרכבו. במהלך דרכו החוצה, החליק התובע על הרצפה שהייתה רטובה ומעד - ונפל על צידו הימני ונפגע בכתף ימין. מיד לאחר הנפילה קם התובע בעזרתו של אדם (שהתובע אינו מכיר), אשר שהה באותו זמן בחצר האחורית של המסעדה ופנה היישר אל רכבו. התובע נכנס לרכב ונהג ישירות לביתו בחיפה, כשהוא סובל מכאבים. התובע לא הצליח לישון בלילה מכאבים הוא נלקח מיד למחרת בבוקר למר"מ מכבי. בתצהירו חוזר התובע על הדברים אשר נטענו בכתב התביעה, וכן הוא מוסיף "מיד לאחר הנפילה קמתי ואדם ששהה באותו זמן בשטח במקום ראה אותי מועד ונופל, עזר לי לקום ולהגיע לרכב. חשוב לי לציין שרק לאחרונה (התצהיר הוא מיום 30.12.2012 - א.ש.ב), בזמן שהגעתי למסעדה על מנת לצלם את מקום האירוע שקרה לי התברר לי שאדם שעזר לי כאמור הוא עובד של המסעדה ששמו סלים עודה". לתצהירו צירף התובע מסמכים רפואיים שונים מהם עולה כי התובע ביקר אצל רופא ביום 1.3.2011 - יום למחרת התאונה, כאשר תלונתו היתה "אתמול נפילה וחבלה בכתף ימין. מאז אינו מסוגל להניע את הכתף". התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה הינה מיום 20.3.2011. נציין, כי אין בתעודה כל פירוט המקשר בין האירוע לעבודתו של התובע אלא יש חזרה על דברי התובע לרופא מיום 1.3.2011. גם בכל יתר המסמכים מזמן אמת אין התייחסות לכך שהאירוע ארע בעבודה. למיטב הבנת בית הדין - הפעם הראשונה שבה התובע מפרט שהאירוע ארע בעבודה היה בעת שהגיע לאורתופד ברמב"ם ביום 21.3.2011. התובע אף צירף תצהיר של מר סלים עודה ("להלן- מר עודה") - העד אשר לגרסת התובע ראה אותו נופל ביציאה מהמטבח ועזר לו. בתצהירו של מר עודה נרשם כי הוא מכיר את התובע והוא זוכר שבאחד הימים הוא ראה אותו נופל ביציאה מהמטבח ועזר לו לקום ולהגיע לרכב. כן הוסיף העד כי לפני מספר חודשים הוא ראה את התובע מצלם את מקום נפילתו וזאת הייתה הפעם הראשונה שהוא אמר לו שהוא זוכר את הנפילה שלו. יצוין, כי לפני הגשת תצהיר התובע - הביא התובע את מר עודה לדיון המוקדם שהתקיים בבית הדין ביום 5.12.2012 שם חזר מר עודה על גרסה דומה. גרסת התובע בדיון ההוכחות: ביום 20.6.2013 נחקר התובע בבית הדין. התובע נשאל מדוע לא סיפר לחוקר הנתבע שבעל העסק נכח במסעדה ביום הנפילה ותשובתו הייתה - שזה מאחר והוא לא נשאל. התובע נשאל אם היו עובדי מטבח בעת הנפילה וענה "היו כמה. אחד או שניים. אני לא זוכר", והוסיף שמי שעזר לו לקום (מר עודה) היה שוטף הכלים. התובע נשאל מדוע גרסתו בתצהירו שונה מגרסתו בפני החוקר, שם העיד כי הוא קם לבד, ותשובתו היתה - "לא יכולתי לקום לבד. גם אם אמרתי מה שאמרתי בחקירה, התצהיר האחרון זו האמת לאמיתה". כאשר נשאל התובע מדוע בטופס התביעה שהגיש לנתבע ובמכתב עורך הדין נרשם שלא היו עדים לפגיעה, ענה התובע כי אין לו תשובה החלטית "פעם ראשונה שראיתי טופס זה, חתמתי שלא היו עדים, יכול להיות שזאת הייתה טעות". כשהתובע נשאל על כך שבחקירתו אצל חוקר הנתבע הוא אמר שראה אותו איש זר ולא מוכר, בעוד שגרסתו המאוחרת היתה שאותו זר הוא שוטף כלים במסעדה אותו התובע הכיר וזיהה, תשובתו הייתה שאמר כך מאחר והיה בשוק טוטאלי. התובע נשאל כיצד הצליח לנהוג בעודו סובל מכאבי תופת (התובע אובחן כסובל משבר מרוסק 3 חלקים בכתף ימין), ומדוע לא פנה מידית לטיפול רפואי על אף הכאבים הקשים ולכך ענה "אני צריך להיענש בגלל זה? איזה שטויות". כאשר נשאל התובע מדוע רק במאי 2012, כמעט שנה וחצי לאחר האירוע, הוא גילה ששוטף הכלים מהמסעדה הוא מי שעזר לו לקום לאחר הנפילה, וזאת על אף שהוא חזר לעבודה לאחר מספר חודשים, ובמסגרת זאת ביקר פעמים רבות במסעדת מפגש הסטייק, ובמיוחד כאשר כל התקופה מר עודה עבד במסעדה והתובע היה מגיע למסעדה פעם בשבוע-שבועיים, תשובתו הייתה כי רק כשהוא הגיע לצלם את המקום, מר עודה פנה אליו ואמר לו שהוא ראה אותו. התובע אף נשאל מדוע לא מסר לרופא ביום 1.3.2011 כי האירוע ארע בעבודה והוא ענה שהוא מסר, אך הרופא לא רשם. מר עודה נחקר אף הוא באותו דיון והבהיר כי הוא תמיד עובד עם סינר מניילון וגם כשהוא עזר לתובע לאחר שהוא נפל, הוא לבש סינר מניילון. בהערת אגב נציין, כי אנו חושבים שיש חשיבות לענין לבישת הסינר, כי התובע יכל לדעת עת ראה שמר עודה לובש סינר, כי הוא עובד במסעדה ואינו סתם זר. מר עודה נשאל האם התובע צעק לאחר שנפל והוא ענה שהוא שמע "אח" חלש וזאת על אף שהוא היה במרחק 3-4 מטרים ממנו (פרוטוקול, עמ' 8). מר עודה ענה עוד: "ש. למה אחרי שנה וחודשיים העלת את זה והזכרת ואמרת לו שאתה הוא זה שעזר לו לקום. ת. הוא בא לצלם את המקום, שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא שאל אותי אם אני זוכר מתי הוא נפל ואמרתי שכן. ש. הוא ידע שאתה הרמת אותו מהנפילה והוא הכיר אותך? ת. כן". ביום 9.10.2013 נחקר מנהל המסעדה מר בועז פייבושביץ (להלן- "מר פייבושביץ"). מר פייבושביץ העיד כי הוא זוכר שהעובד שלו סיפר לו כמה ימים אחרי המקרה שהתובע נפל, וכן הוא זוכר שהתובע סיפר לו על המקרה אחרי שהוא חזר מחופשת מחלה. מר פייבושביץ העיד כי הוא בטוח שהחתימה על החשבונית מיום הארוע היא חתימתו, גם אם הוא חתם במקום שבו המחלק אמור לחתום. עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו - התובע סיכם כי לא הוא חתם על חשבונית המשלוח מיום 28.2.2011 אלא מר פייבושביץ, שכן רק לקוחות הם שחותמים וכל מה שהוא אמר זאת אמת לאמיתה, שכן הוא לא בא לספר סיפורים. הוא אומר אמת. עיקר טענות הנתבע בסיכומים - בעדותו של התובע התגלו סתירות רבות, כאשר העדות השתנתה ללא הרף וזאת הן לעניין הימצאות של עדים במקום והן לעניין האופן שבו הוא התרומם לאחר אירוע הנפילה. כמו כן, יש סתירה בין הכאבים בהם חש התובע לגרסתו לבין טענתו כי נהג לביתו ופנה לרופא רק למחרת. בהתאם לפסיקה יש להעדיף את הגרסה האותנטית שנמסרה סמוך לאירוע ולא גרסה מאוחרת יותר, אשר גובשה תוך כדי הליך משפטי. העובדה שבדיוק כאשר התובע בא לצלם את המקום כשנה וחצי לאחר האירוע מסר לו מר עודה שהוא זה שהרים אותו באותו יום, הינו צירוף מקרים לא מתקבל על הדעת ומופרך וזה אף סותר את טענות התובע כי מי שהרים אותו היה זר ולא מוכר. כמו כן גרסת התובע כי בועז ושאר העובדים לא שמעו את הנפילה ולא באו לעזור לו, כאשר מדובר במסעדה קטנה, הינה טענה תמוהה. החשבונית שהגיש התובע כוללת חתימה אחת הדומה מאד לחתימתו של התובע ואף החתימה עצמה נמצאת במקום שבו הנהג אמור לחתום ולא הלקוח. התובע לא מסר כי נפגע בעבודה כאשר הגיע לטיפול רפואי ביום 1.3.2011. דיון והכרעה נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לאחר ששמענו את כל עדויות הצדדים, אנו סבורים, כי עדותו של התובע לא היתה אמינה ועל כן - אין מקום לקבל את תביעתו. נבאר להלן. כפי שעולה מהמפורט לעיל, גרסת התובע השתנתה כל הזמן וזאת במיוחד בהתייחס לעזרה שקיבל התובע לאחר נפילתו והאופן שבו התרומם. תחילה טען התובע בטופס התביעה שהוגש לנתבע, כי לא היו עדים לנפילה. לאחר מכן, בעת עדותו אצל חוקר הנתבע טען כי הוא התרומם לבד מהנפילה ואולם איש זר אשר היה מחוץ למסעדה, שאינו מוכר ואינו מהעסק, ראה את הנפילה. גרסה זו חזרה גם בכתב התביעה לבית הדין. בהמשך, בשלב הדיון המקדמי בתיק, שוב שינה התובע את גרסתו והתברר כי אותו איש זר הוא בעצם עובד במסעדה, שוטף כלים, שעבד במסעדה במשך כל התקופה שהתובע נתן שירותים לאותה מסעדה, במשך כ-3 שנים, וזאת כאשר התובע היה מגיע למסעדה בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים. גם לעניין האופן שבו התרומם התובע, שינה התובע גרסאות. בגרסתו הראשונה הוא התרומם לבד כאשר העד הזר השקיף ובגרסאות מאוחרות יותר עזר לו העד לקום. כאשר התובע נשאל לגבי הגרסאות השונות שהוא מסר בעניין זה, לא היה לו הסבר, למעט שמה שנרשם בתצהיר זו הגרסה הנכונה. השוני הרב בין הגרסאות השונות של התובע שאינה ניתנת ליישוב, מלמדת על כך שגרסת התובע אינה מהימנה. יתרה מכך, התנהלות התובע, כפי שהוא טען שהוא פעל לאחר הנפילה, אינה מתיישבת עם נפילה כה חמורה של ריסוק הכתף. אין זה סביר בעינינו שנפילה אשר גרמה לריסוק שלושה חלקים בכתף ימין היא אותה נפילה במסעדה במסגרתה התובע צעק "אח" קטן ולאחריה נהג הביתה לבדו והלך רק למחרת לקופת חולים. לכן, גרסתו של התובע לא הייתה אמינה או מהימנה בעיננו. יתכן והתובע אכן נפל מתי שהוא במסעדה, ויתכן שמר עודה עזר לו לקום, ואולם, איננו סבורים שזו הנפילה בגינה הגיש תביעתו. אנו סבורים שהנפילה אשר גרמה לריסוק כתפו של התובע לא ארעה בעבודה, ועל כן התובע לא מסר בזמן אמת לרופא שהאירוע ארע בעבודה. נדגיש, כי אף אחד מהעדים לא זכר את היום שבו ארעה הנפילה וההוכחה היחידה שהציג התובע לעניין מועד הנפילה היתה החשבונית מיום 28.2.2011. נשלים את התמונה בכך שנציין, שהתובע הרשים אותנו כאדם מתוחכם, אינטליגנטי אשר אימץ אסטרטגיה של זלזול בשאלות ב"כ הנתבע, בתקווה שגישתו זו תשדר אמינות וכי בית הדין יתעלם מהסתירות בעדויותיו השונות. מן העדויות עולה חשש, שלאחר שהתובע נפגע בתאונה שלא בעבודה, הוא ניסה "להלביש" את אירוע הנפילה האמיתי שבו נפגע על אירוע אחר, שבמסגרתו הוא נפל נפילה לא רצינית בשעות העבודה, כדי לטעון שמדובר בתאונת עבודה. במסגרת ניסיון זה של התובע כי אירוע הנפילה יוכר כתאונה בעבודה, בנה התובע סיפור אותו ניסה לשכלל כל הזמן ולכן שינה את גרסאותיו השונות. בהקשר זה נציין עוד, כי מר עודה העיד בתיק (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 9-14) כי התובע הכיר אותו וידע שהוא זה שעזר לו עם הנפילה זמן רב לפני שהתובע בא לצלם את המקום. גם בכך יש חיזוק למסקנתנו, כי מדובר בנסיון של התובע "להלביש" תאונה שארעה מחוץ לעבודה על אירוע אחר ומינורי שארע במסגרת העבודה. מכל המפורט לעיל - אנו סבורים שגם אם התובע נפל במסגרת עבודתו בעת ביקור במפגש הסטייק, נפילה זו לא ארעה ביום 28.2.2011 ולא גרמה לריסוק בכתף, אלא הנפילה שהייתה הגורם לפגיעת הכתף קרתה שלא במסגרת העבודה ועל כן דין התביעה להדחות. סוף דבר תביעת התובע נדחית. במקרה זה, לאור חוסר אמינותו של התובע אנו סבורים שיש מקום לחייבו בהוצאות על אף שמדובר בתיק של ביטחון סוציאלי, ועל כן, התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. תאונות נפילהנפילה בעבודהרצפהנפילהמים