תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום דמי הגמולים, אותם היתה אמורה להעביר לתובעת בגין 2 פוליסות ביטוח מנהלים שהופקו עבור עובדי הנתבעת. 2. עדים וראיות: א. בתיק זה הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית של קרנוביץ ויקטור (להלן: קרנוביץ). מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של אלי X, בעל המניות של הנתבעת (להלן: X). ב. במהלך דיון ההוכחות הגישה התובעת מכתבי התראה שנשלחו לנתבעת ולמבוטחים, סומן במרוכז ת/1. הנתבעת הגישה פוליסות ביטוח מקוריות, סומן נ/1 ומכתב מיום 18.1.10, סומן ת/2. 3. ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם: א. התובעת, חברה לביטוח בע"מ, המפעילה בין השאר, קופות גמל כמשמעותן בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 ובחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958. ב. התובעת התקשרה עם הנתבעת ועם עובדיה בהסכמי ביטוח לפיהם בוטחו עובדי הנתבעת, גדי X ואלי X (להלן: גם העובדים או העמיתים) (מוצג נ/1). ג. הצעת הביטוח על שם גדי X, נחתמה ביום 30.6.09 על ידי המבוטח וחברת עדן בר השקעות ופיתוח בע"מ, באמצעות המנכ"ל גדי X (מוצג נ/1). הצעת הביטוח על שם X אלי, נחתמה ביום 30.6.9 על ידי המבוטח והנתבעת, באמצעות מנכ"ל הנתבעת גדי X (מוצג נ/1). ד. פוליסה על שם X גדי שמספרה 8672243, הופקה ביום 4.8.09 (מוצג נ/1). פוליסה על שם X אלי שמספרה 8672203, הופקה אף היא ביום 4.8.09 (מוצג נ/1). (להלן: הפוליסות). ה. הנתבעת העבירה לתובעת דמי גמולים עבור הפוליסות החל מחודש 7/09 ועד לחודש 2/10 (נספח א' לכתב ההגנה). ו. ביום 2.2.10 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב, על גבי נייר מכתבים של סוכן הביטוח רון סער, וזה לשונו: "הנדון: פוליסת ביטוח ע"ש X גדי ביטוח ריסק ואובדן כושר עבודה. אבקש התחלת ביטוח 1.2.10 ע"פ סכומים והצעות שהועברו ב-2009. ע"פ החיתום ... מצב בריאות ללא שינוי מהצהרת הבריאות שמולאה בהצעה ב 2009. כמו כן מצ"ב הצהרת בריאות חדשה. גביה הפרמיה תעשה על בסיס הודעה למשלם. נא לשנות את בע' הפוליסה ממעסיק מעדן בר השקעות ופיתוח בע"מ לבר אגם בע"מ ח.פ 513630418. המבוטח הינו בעל שליטה.. נא להשאיר פסקה 6310". ז. טרם הגשת התביעה שלחה התובעת לנתבעת מספר הודעות והתראות לפני ביטול הפוליסות, בשל פיגורים בהעברת מלוא התשלומים. המכתבים נשלחו לכתובת הנגיד 71, הרצליה, הכתובת שנרשמה בהצעות הביטוח לעובדים (מוצג ת/1). בנוסף, שלחה הנתבעת מכתבי התראה לפני ביטול הפוליסות גם למבוטח X אלי, לכתובת נוף שדמות 15, הרצליה ולמבוטח גדי X, לכתבות שמואל הנגיד 71, הרצליה. ח. ביום 27.10.11 שלחה התובעת לנתבעת מכתב התראה לכתובת הנדיב 71 הרצליה, כתובתה הרשומה של הנתבעת ברשם החברות. המסירה בוצעה באמצעות הדבקה לאחר 3 ביקורים שנערכו במקום (נספח ה'-ו' לתצהיר קרנוביץ). 4. טענות הצדדים בקליפת אגוז: חרף התחייבותה של הנתבעת להעביר דמי גמולים בגין חלק המעביד וחלק העובד עבור שני עובדיה, חדלה הנתבעת להעביר לתובעת את מלוא דמי הגמולים המתחייבים בפוליסות בחודש 3/2010. מנגד טוענת הנתבעת, כי לא התקשרה עם התובעת אלא עם איש קשר, אדם בשם רון סער, שהיה סוכן ביטוח ופנה ביוזמתו לנתבעת והחתים על פוליסות ביטוח "פתוחים" עד לאישור מחברות הביטוח ועד שתחתום על הפוליסות. הנתבעת מעולם לא הסכימה לחתום ולשלם דמי ניהול בסך 13% וכשהתברר העניין נשלח בחודש 1/2010 מכתב לסוכן הביטוח והודע על הפסקת הפוליסות לפי דרישת העובדים. סוכן הביטוח בחר שלא להודיע לתובעת על הפסקת הפוליסות במטרה לקבל רווחים המגעים לו בגין הפוליסות. דיון והכרעה 5. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר ששקלנו את מכלול הראיות והעדויות וכן את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן נפרט את הנימוקים להכרעתנו. 6. מעיון בהצעות הביטוח עולה כי מדובר בחוזה ביטוח כהגדרתו בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ועל גבי הצעות הביטוח מופיעה חתימה של העובדים/העמיתים וכן חתימת המעסיק/הנתבעת. עוד עולה מהצעות הביטוח כי בחתימתה של הנתבעת על הצעות הביטוח, היא מצהירה ומסכימה, בין היתר, לכך שהיא מעניקה את הרשות לחברת הביטוח להחליט על קבלת ההצעה או דחייתה (סעיף יד שכותרתו "הצהרות"). יוצא אפוא, כי מדובר בהצעה בלתי חוזרת שבעצם החתימה על פרטיה מקבלת הנתבעת את תנאיה. טענת הנתבעת, כי חתמה על הצעות הביטוח מבלי שמולאו כל הפרטים וכי לא הוסבר לה ולא נרשם בהצעת הביטוח כי ייגבו דמי ניהול בשיעור 13%, נדחית. כאמור, הנתבעת חתמה על הצעות הביטוח באמצעות עו"ד גדי X. הלכה היא כי אדם החותם על הסכם מחויב בתנאיו ומוחזק כמי שקראם והסכים להם, קל וחומר במקרה דנן בו חתם על הצעות הביטוח עו"ד X, שהוא גם המבוטח. זאת ועוד, הנתבעת נמנעה מלזמן את עו"ד X לעדות, והדבר יוצר חזקה כי עדותו היתה פועלת כנגדה. 7. אנו דוחים את טענת הנתבעת כי שלחה לתובעת ביום 18.1.10 מכתב המורה על הפסקת הפוליסות, מהטעמים שלהלן. ראשית, הנתבעת לא צירפה ראשית ראיה כי המכתב נשלח לסוכן הביטוח בדואר או בפקס. יתרה מכך, הנתבעת לא טרחה לזמן לעדות את סוכן הביטוח והימנעותה יוצרת חזקה כי עדותו היתה פועלת כנגדה. שנית, בסיכומים טענה הנתבעת שקיבלה את פוליסות הביטוח ביום 15.9.09 ומיד כשראה X את שיעור דמי הניהול הודיע על הפסקת הפוליסות. טענה זו אינה מתיישבת עם המועד שכביכול נשלח המכתב, שכן חלפו כ-4 חודשים מהמועד שבו קיבלה הנתבעת את פוליסות הביטוח למועד שכביכול הודיעה לתובעת על ביטולן. שלישית, טענת הנתבעת כי שלחה הודעה על הפסקת העבודה של העובדים והפסקת הפוליסות עוד בחודש 1/10 אינה עולה בקנה אחד עם בקשת הנתבעת להעביר את הפוליסה של X לבעלותה ביום 2.2.10 (נספח ב' לתצהיר קרנוביץ). במסגרת חקירתו הנגדית של קרנוביץ, טענה הנתבעת כי המכתב מחודש 2/10 מתייחס לפוליסה אחרת (עמ' 8 לפרו', ש' 31-32). טענה זו נדחית מהטעם שמדובר בגרסה כבושה שלא נטענה במסגרת תצהיר עדות שהוגש מטעם הנתבעת וכן מהטעם שהנתבעת לא צירפה ראיה כלשהיא כי היתה בבעלות X פוליסה אחרת בשנת 2009. זאת ועוד, טענה זו לא מתיישבת עם האמור במכתב ממנו עולה באופן ברור ומפורש, כי הנתבעת מבקשת להעביר על שמה את הפוליסה משנת 2009, עליה חתמה בר עדן השקעות בע"מ. רביעית, העובדה שהנתבעת המשיכה להעביר דמי גמולים לתובעת גם לאחר ששלחה כביכול מכתב לבטל את הפוליסות, יש בה כדי להוות תמיכה נוספת למסקנה כי מכתב זה מעולם לא נשלח לסוכן הביטוח ו/או לתובעת וכי גם לאחר מועד זה היה מדובר בהתקשרות קיימת. לאור כל האמור, נדחית טענת הנתבעת כי שלחה לתובעת מכתב בחודש 1/10 והורתה על הפסקת הפוליסות. בנסיבות אלה נקבע שכל עוד לא הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול הפוליסות הרי שמדובר בחוזה ביטוח שריר וקיים והיה על הנתבעת להמשיך ולהעביר את דמי הגמולים בהתאם להתחייבותה. 8. לא זו אף זו, לא מצאנו בסיס לטענת הנתבעת כי X אינו עובד אצלה מינואר 2010 וכי הוא בחר להפסיק את הפוליסה גם לאחר שהתברר לו עלויות דמי הניהול (סעיף 8 לתצהיר X). טענה זו של הנתבעת אף היא נותרה בעלמא שכן הנתבעת לא טרחה להמציא לבי הדין אישור מרו"ח חשבון ו/או מכתב הפסקת עבודה ו/או טופס 161 ו/או כל מסמך אחר המבסס את טענתה כי X סיים לעבוד בינואר 2010. 9. אשר לטענת X, כי החליט לבטל את הפוליסה שלו כי לא היה לו צורך בפוליסה מאחר שעם הגיעו לגיל 50 הוא רשאי להצטרף לקופת וגם מאחר שהוא לא שלא הסכים לדמי הניהול הגבוהים. טענה זו נדחית אף היא מהטעם שלא הוכח כאמור כי הנתבעת שלחה מכתב המורה על ביטול הפוליסה ואף מהטעם שהנתבעת לא טרחה לצרף ראיה לביסוס טענתה כי X הפריש לקופת גמל אחרת. 10. מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי מכתבי ההתראה ששלחה התובעת לנתבעת לא נשלחו לכתובתה. עם זאת, אין בכך כדי לסייע לנתבעת וזאת ממספר טעמים. ראשית, הנתבעת שלחה את המכתבים לכתובת שנרשמה בהצעות הביטוח ומכאן שכבר בשלב החתימה על הצעות הביטוח היה על הנתבעת לוודא כי הכתובת שנרשמה היא כתובתה הנכונה. שנית, מכתבי התראה על ביטול הפוליסה נשלחו גם לX, בעל המניות והמבוטח לכתובתו ברח' נוף שדמות 15 (מוצג ת/1), כפי שנרשמה בהצעת הביטוח. על גבי המכתבים נרשם מס' אישור שליחת דואר רשום ולפיכך, חזקה כי נמסרו ליעדם. שלישית, מכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים מיום 27.10.11 נשלח לכתובת הנכונה של הנתבעת והומצא בדרך של הדבקה, לאחר 3 ביקורים במקום. ומכאן שכבר בחודש 10/11 היה על הנתבעת לפעול לביטול הפוליסות. 11. לבסוף, נדחית טענת הנתבעת כי הפוליסה על שם X היא של המעביד עדן בר השקעות ופיתוח בע"מ. כאמור, ביום 2.2.10 שלחה הנתבעת לתובעת בקשה מפורשת לשנות את שם בעל הפוליסה מעדן השקעות בע"מ לנתבעת בהתאם להצעת הביטוח משנת 2009. יתרה מכך, הנתבעת העבירה במשך 8 חודשים דמי גמולים עבור על שם X ומהתנהלות זאת ניתן להסיק כי הפוליסה הועברה לבעלותה. אשר לשיעור החוב: 12. מדו"חות הגביה (נספח ג' לתצהיר קרנוביץ) עולה, כי חובה של הנתבעת נכון ליום 3.3.12 בגין הפוליסות עומד על סך 24,206 ₪ (12,103 ₪ בגין כל אחת מהפוליסות). מדובר ברשומה מוסדית המהווה ראיה לכאורה לשיעור ההפרשות שלא הועברו בגין העובדים/העמיתים. הנתבעת לא הביאה ראשית ראיה לסתור את האמור בדו"חות הגביה ואין שום ראיה כי הועברו לתובעת כספים מעבר לכספים שנרשמו בדו"חות הגבייה. לאור האמור, מצאנו כי יש לקבל את חישוב התובעת אשר לסכומי החוב. סוף דבר 13. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: א. בגין העמית אלי X סך 12,103 ₪. ב. בגין העמית גדי X סך 12,103 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובעת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, בצירוף ריבית פיגורים בהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 כחוק מיום 4.3.12 ועד לתשלום המלא בפועל. 14. לאור תוצאת פסק דין תישא הנתבעת בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 1,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. פוליסהביטוח מנהלים