בפגיעה בעור בתפקיד ניקוי מסגרות כוורות דברים. כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק" או "חוק הביטוח הלאומי"); ולאשר תשלום 64 ימי אי כושר עבודה מוחלט מיום 17.10.10 עד 19.12.10. 2. המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע"), במכתב הדחייה מיום 05.04.11, דחה את תביעתו של התובע ומכאן תביעתו זו לבית הדין. 3. לאחר שנשמעו עדויות התובע, הסכימו הצדדים שבית הדין יקבע את העובדות הרלוונטיות, ועל יסוד אותן עובדות יחד עם חומר רפואי שיוגש, ימונה מומחה יועץ רפואי לבית הדין ("המומחה") בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגימות שנתגלו, אם וככל שנתגלו, כתוצאה מעבודתו ומתנאי עבודתו. 4. אלה העובדות שנקבעו על ידי בית הדין: א. התובע יליד 1973. ב. בתקופה הרלוונטית לתביעה, במהלך שנת 2010, עבד אצל "דורית ומשה קורן" (המעסיק) במושב מעונה, בתפקיד של ניקוי מסגרות כוורות דבורים. ג. במסגרת עבודתו התובע בא במגע, בין היתר, עם חומרים כמו חלות דבש נגועות בעובש הדונג, עש הדונג, דבש, פטריות עובש, פומגילין (אנטיביוטיקה למניעת מחלות מדבורים) ופרופוליס. ד. התובע החל לעבוד אצל המעסיק ביום 10.10.10 ולאחר כשישה ימים של ניקיון כוורות עם עובש ולכלוך, החלה להופיע תפרחת בגופו ואז הוא פנה לרופאת משפחה אשר נתנה לו כדורים נשאר בביתו לנוח ולאחר מכן חזר לעבוד. ה. כאשר חזר התובע לעבוד, בפעם השנייה, הוא ניקה ארגזים וכשעה וחצי לאחר שהחל לנקות שוב חש כי התחילה פריחה. התובע הפסיק לעבוד והלך שוב לרופאת משפחה אשר הפנתה אותו בדחיפות למיון. ו. התובע נבדק על ידי רופא תעסוקתי, ד"ר לבנטמן, לצורך בדיקת כושר עבודה. הרופא קבע כי התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודתו הנוכחית וכי עליו להימנע מעבודה עם חומרים כימיים אשר עלולים לגרום לגירוי העור, בעקבות המלצותיו ומסקנתו הרפואית פוטר התובע מעבודתו. 5. בהחלטה מיום 03.12.12 מונה פרופ' רוני וולף כמומחה והוא נתבקש להשיב על השאלות הבאות: "א. מהי המחלה שנתגלתה אצל התובע בשני המועדים הסמוכים לעבודתו אצל המעסיק? ב. האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בסעיף 3, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 41 לחוק). בחלק ב' לתוספת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטו מחלות המקצוע הנוגעות לענייננו כדלקמן: שם המחלה העבודות ותהליכי הייצור מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, עבודה בחומרים העשויים לגרום נוזלים, מוצקים או גזים. למחלות עור. ג. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואי וגם בגין מחלת המקצוע, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? האם מדובר בנזק קבוע או הפיך? 6. בחוות דעתו מיום 22.12.12 ("חוות הדעת הראשונה"), קבע המומחה כדלהלן: "דיון ומסקנות התובע יליד 1973 החל עבודה של ניקוי מסגרות כוורות דבורים. ימים ספורים לאחר שהחל בעבודתו זו התפתחה אצלו פריחה מפושטת, שהצריכה מתן סטרואידים סיסטמיים (בכדורים). נבדק בבי"ח רמב"ם וגם בוצעה לו ביופסיה, שהראתה תהליך דלקתי לא ספציפי. כאשר שב לעבודתו, תוך זמן קצר התחדשה הפריחה, ויש תיעוד של לפחות פעמיים כאלה, שחזרה לעבודה הביאה להתלקחות הפריחה. אף שמחלת העור של התובע איננה מוגדרת לגמרי הרי, שהקשר שלה לתנאי עבודתו של התובע בעבודה בניקוי הכוורות מאוד מאוד חזק ומוצק. אנו נוהגים לכנות "ניסיון עבודה", החזרה של עובד למקום עבודה אשר ע"פ החשד אחראי על התפתחות אלרגיה או מחלה אחרת. לניסיון עבודה חיובי (דהיינו חזרה של המחלה עם החזרה למקום העבודה) יש ערך דיאגנוסטי חשוב ביותר, יותר מכל טסט או מבחן אחר, וזאת משני טעמים עיקריים. ראשית הוא הכי קרוב למציאות. שנית, כל הפקטורים המצויים בעבודה מופעלים ומשפעים, לעומת בדיקות אלרגיות או בדיקות אחרות אשר אף פעם לא יבדקו את כל הפקטורים. אצל התובע היו לפחות שני "ניסיונות עבודה" חיוביים מה שמצביע במידה רבה ביותר של סבירות על קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של התובע לבין מחלת העור שלו. אשר על כן, ניתן, לדעתי, לקבוע, שעבודתו של התובע גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 41 לחוק). שם המחלה "מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים" בהתאם לחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954". 7. לצדדים ניתנה בהחלטת בית הדין, מיום 30.12.12, אפשרות להגיש בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה. לאחר שהוגשו בקשות הצדדים, ניתנה ביום 26.02.13, החלטת בית הדין, בה נתבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: "1. על פי תעודות חדר המיון מביה"ח רמב"ם מיום 20.10.10: "הופיעה תפרחת דלה שורפת על פני הבטן שהתפשטה בהמשך..." האם יש ברישום זה לשלול קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלת העור ממנה סובל? אנא נמק. 2. בחוות דעתך ציינת כי המחלה ממנה סובל התובע היא מחלת עור לפי חלק ב' בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954, קרי מחלת מקצוע הנגרמת ע"י אבק, נוזלים, מוצקים או גזים - בעבודה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור. א. מהם החומרים העשויים לגרום למחלות עור בעבודת התובע? ב. מהי מחלת העור של התובע? ג. האם מחלת העור נגרמה ע"י אבק/נוזלים/מוצקים/גזים? פרט ונמק תשובתך. 3. א. נכון שבכרטיסו הרפואי של התובע יש רישומים מ-6/2003 בדבר "פריחה אקזמטוטזית" ומ-11/2002 בדבר חשד ל-CONTACT DERMATISIS? ב. נכון שלתובע ניתנה בחודש 5/2007 תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בגין דלקת לחמית על רקע אלרגי? ג. נכון שהרישומים דלעיל מעידים על רקע / נטיה אטופית? ד. ככל שתשובתך לשאלה ג' חיובית - האם נכון שלא ניתן לשלול שמקורה של התפרחת, שהופיעה אצל התובע בחודשים 10,11/2010 הינה על רקע אלרגי אישי ללא קשר לעבודה? 4. נא כמת באחוזים את השפעת העבודה על מצבו של התובע לעומת השפעת גורמים תחלואים אחרים, לרבות הרקע האלרגי של התובע". 8. בחוות דעתו, מיום 12.03.13 ("חוות הדעת השנייה"), השיב המומחה לשאלות ההבהרה, כך: "1. התשובה כמובן שלילית. כיצד יכולה פריחה "לשלול קשר סיבתי..."? 2. זהו מקרה הנשמע על פניו פרדוקסאלי. מצד אחד מחלתו של התובע איננה מוגדרת היטב, ומנגד ניתן לקבוע, שהיא קשורה במידה גבוהה של סבירות לעבודתו. את ההנמקה לכך נתתי בחוות דעתי המקורית "אצל התובע היו לפחות שני 'ניסיונות עבודה' חיוביים מה שמצביע במידה רבה ביותר של סבירות על קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של התבוע לבין מחלת העור שלו". החומרים העלולים היו להיות אחראיים להופעת הפריחה הם כל החומרים איתם בא התובע במגע כמו חלות דבש נגועות בעובש הדונג, דבש, פטריות עובש, ופרופוליס. 3. התשובה לשאלות א-ג חיובית, אבל הקשר הסיבתי החזק והמובהק מצביע על כך שהמחלה קשורה בקשר סיבתי למקום עבודתו, וכאשר אינו נמצא בעבודתו יש נסיגה בפריחה. מה יכול להיות מובהק מכך? 4. "הרקע האלרגי" קיים 24 שעות ביממה, 356 ימים בחודש, אבל הפריחה מופיעה רק כאשר התובע נמצא בעבודתו, על כן לדעתי השפעת מקום עבודתו על הפריחה הוא 100%". 9. לאחר שניתנה חוות הדעת השנייה, ניתנה ביום 20.03.13 ניתנה החלטה בית הדין אשר חייבה את הצדדים להגיש סיכומיהם. 10. התובע הגיש סיכומיו ביום 14.04.13. הנתבע לא הגיש סיכומיו. טענות התובע: בסיכומיו חוזר ב"כ התובע על האמור בכתב התביעה, מפנה לשתי חוות הדעת של המומחה, אשר בהם נאמר כי קיים קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של התובע לבין מחלתו העורית, "מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. אשר על כן, מבקש ב"כ התובע לאמץ את חוות דעתו הרפואית של מומחה בית הדין, במלואה ולקבוע כי התובע אכן הוכיח את תביעתו בעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו למחלתו העורית ולקבוע כי תקופת מחלה ו/או אי כושר עבודה (64 ימים) שבה שהה התובע הנה כתוצאה ישירה ממחלתו העורית וכי יש לחייב את הנתבע לאשר את תעודות אי כושר העבודה במלואן מיום 17.10.10 עד 19.12.10. מוסיף ומציין ב"כ התובע כי התעודות הרפואיות אשר הגיש התובע לא נסתרו במהלך המשפט ומבקש לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק. דיון ההכרעה: 11. כדי להכיר במחלת מקצוע כמוגדר בסעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על התובע, המבוטח, מוטל הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלת המקצוע אשר נתגלתה אצלו. לצורך הכרעה בשאלת קשר סיבתי זה, נעזר בית הדין במומחים רפואיים אשר עליהם לבחון את הרקע הרפואי של מבוטח ואת העובדות המתארות את תנאי העבודה אשר נטען שהיו גורמים להתהוות הפגימה בגופו. 12. בענייננו, עמד התובע בנטל המוטל עליו והוכיח קיומו של קשר סיבתי, כפי שעולה משתי חוות דעת המומחה (חוות הדעת הראשונה והשנייה), בהן חוזר המומחה ומציין כי קיים קשר סיבתי, של 100 אחוזים, בין עבודתו של התובע לבין הפגימה בגופו של התובע. 13. ב"כ התובע בסיכומיו שב ומבקש לאשר את תביעתו להכרה במחלת מקצוע ולאשר תשלום ימי אי כושר, כפי שהוכח בפני בית הדין, במהלך הדיון בו נחקר התובע, וכפי שעולה מחוות דעת המומחה. באת כוח הנתבע לא עהגישה סיכומיה. 14. לנוכח כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי התובע הוכיח את תביעתו ולכן דינה להתקבל. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק להיום. 15. סוף דבר: לאור האמור לעיל התביעה מתקבלת. 16. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. הכרה בתאונת עבודה