במהלך עבודתו עת ביקש להוריד ילד מרכב ההסעות, החליק ונפל, וכתוצאה מכך נפגע בכתף שמאל ובגב (להלן: "האירוע"). בקשת התובע להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, על בסיס הנימוק לפיו לא הוכחה התרחשות האירוע ובכל מקרה מצבו הרפואי של התובע אינו קשור לאירוע. מכאן התביעה שבפנינו. 2. בדיון שהתקיים בפנינו, שמענו את עדות התובע, ועדותה של עדה מטעמו, גב' רחל אוליאל שעבדה כמלווה במהלך ההסעה ביום האירוע. לאור עדותו של התובע והעדה מטעמו, הודיעו ב"כ הצדדים "כי הם משאירים לשיקול דעת בית הדין את הקביעה האם היה אירוע אם לאו, מה היה תאריך האירוע, וגם את הקביעה ממתי התחיל אי הכושר והאם התובע עבד בין מועד התאונה ועד 9.2.11". 3. כבר כעת נאמר, כי לאור התרשמותנו מעדותו של התובע ועדותה של העדה מטעמו, אנו בדעה כי אכן הוכחה התרחשותו של האירוע הנטען, וכי התקיימו העובדות הבאות - א. התובע עצמאי, עוסק כנהג הסעות לילדים מוגבלים. ב. במסגרת עיסוקו במועד הרלוונטי, התובע נהג ברכב מסוג טרנספורטר הסעות עם ידית פתיחה המוצבת בסמוך לכסא הנהג. ג. ביום 24.01.11, בשעה 15:30 או בסמוך לכך, עת שביקש התובע להוריד ילד מוגבל מרכב ההסעות ותוך כדי שאחז אותו כדי להורידו מחוץ לרכב, החליקו שניהם על מדרגת הרכב שהייתה רטובה ונפלו, באופן שהילד נפל על התובע ושניהם נפלו על מדרכת הרחוב. ד. לאחר האירוע, התובע שלא היה מסוגל להמשיך בעבודתו, ביקש מחברו לעבודה להמשיך בהסעות, ובהמשך לאחר מכן פנה לקבלת טיפול רפואי. לתובע ניתנו תעודות אי כושר החל מיום 09/02/11 בלבד. 4. נאמר כי לא נעלמו מעיננו מספר תמיהות לכאורה שעלו ביחס לגרסת התובע, אולם אלה יושבו להנחת דעתנו, ולא היה בהן כדי לפגום בהתרשמותנו לפיה האירוע אכן התרחש, וכי בכל הנוגע לעצם התרחשותו - דברי התובע היו אמת, ותיאוריו נתמכו בעדותה המהימנה של העדה מטעמו גב' רחל אוליאל. בגדר האמור התייחסנו לעובדה שלפיה בעוד שהאירוע מושא התביעה התרחש ביום 24.01.11, הרי שבטופס התביעה (נ/1) נרשם תאריך אחר ושם של עדה אחרת, אולם התובע סיפק לעובדות אלה הסברים שמצאנו אותם כנים. התובע לא הכחיש כי מאוחר יותר זכר את מועד התרחשות האירוע ולמד זאת מתוך המסמכים הרפואיים והסביר כי לנוכח כאביו ומצבו הרפואי לא זכר במדויק את תאריך התרחשות האירוע כמו גם את שם העדה המלווה. כמו כן, לא התעלמנו מכך שהתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה הופקה רק ביום 04.03.11 (נ/2), ואזכור עצם קיומו של אירוע בעבודה לא עלה במסמכים הרפואיים שהופקו בסמוך לאחר האירוע (נ/3). ערים אנו גם להלכה בדבר חשיבותה של האנמנזה, והמשקל המיוחס לרישומים הרפואיים בהם מתועדת גרסתו של הנפגע בסמוך לאחר פגיעתו, וזאת על בסיס ההנחה שימסור את מירב המידע הרלבנטי לצורך קבלת הטיפול הרפואי הנדרש. ברם - על פי אותה ההלכה, הרישומים הרפואיים אינם חזות הכל, ויכול בית הדין להעדיף, על פני העולה לכאורה מהרישומים האמורים או ממה שאין בהם - את הגרסה שמובאת בפניו, ככל שהיא מהימנה בעיניו (וראה לעניין זה את שנפסק בעבל 10-1011538 מאיר כץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 06.11.11). בענייננו - קיבלנו כמהימנה את טענת התובע לפיה כל עוד סבר שהכאבים והמגבלות יחלפו - לא מצא לנכון לעסוק בכך שמדובר בתאונת עבודה, אולם כאשר הבין את חומרת הפגיעה - החליט לדווח לרופאיו את נסיבות פגיעתו. אשר לעניין שאלת תחילת אי הכושר, מאחר והתובע ביקש בעצמו במסגרת פניותיו (נ/4), כי אי הכושר יחל מיום 09/02, ובהעדר כל הסבר אחר לבקשתו זו (עמ' 6 ש' 20-22 לפרוטוקול, וראה גם סעיף 7 לכתב התביעה של התובע לבית הדין), סבורים אנו שיש למנות את מועד ימי אי הכושר שניתנו במסגרת תעודות אי הכושר שהופקו בגין האירוע - מהמועד האמור. 5. לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל ובגב לבין האירוע, כמו גם בשאלה מהי תקופת אי הכושר שמוצדק היה לקבוע לתובע, והאם אי הכושר נבע מאותו אירוע, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את דר' כהן יוג'ין כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה אורטופדית. 6. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיעוד רפואי, נ/2, נ/3 ו - נ/4. ב. תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית , נ/5. ג. תיק מבית חולים העמק, נ/6. ד. תיק מבית חולים המשפחה הקדושה, נ/7. 7. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת. 8. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם. 9. המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שיידרש. שכ"ט המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל. 10. להמשך טיפולה של המזכירות. ניתנה היום, ‏כ"ד אב תשע"ג, ‏31 יולי 2013, בהעדר הצדדים ותישלח לצדדים. גב' ברכה נודלרנציגת ציבור (עובדים) ורד שפר, שופטתנשיאה מר נימר נאסרנציג ציבור (מעבידים) שאלון למומחה 1. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע בכתף שמאל ובגב החל מיום האירוע כהגדרתו בהחלטה הרצ"ב? 2. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע? אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו. 3. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה? 4. ככל שהנך סבור כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין המחלה או הליקוי - לבין האירוע - מהו משכו של אי הכושר אשר לפי דעתך היה מקום לקבוע לתובע בגין האירוע? קטיניםנפילה