בהיותה של התובעת במשרדה היא חשופה לרעש חזק, שכן המשרד בנוי מקירות גבס וממוקם בדיוק מעל המכונות שבאולם הייצור. החלון במשרדה וכן הדלת נשארים פתוחים ובנוסף באזור החלון לא קיים בידוד. כמו כן, מעל החלון ישנו פח/אסבסט מגלוון שבור שגם דרכו נכנס הרעש המזיק למשרד. 10. התובעת טוענת, כי הפגיעה בשמיעתה נגרמה לה כתוצאה מחשיפתה לרעש מזיק בעבודתה, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובעת, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובעת כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי. מינוי מומחה רפואי: 11. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ראובן בן טובים, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 21/4/13 והשיב על שאלות הבהרה בתאריך 23/6/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "ובסיכום - האודיומטריות ההתנהגותיות שבוצעו בשנים 2008-2011 מאופיינות ובין היתר: א. תחום תדרי הדיבור - שונה בערכיו מבדיקה לבדיקה, קרי, מעל ומתחת ל-20 DB ולסירוגין, כאשר באודיומטריה האחרונה (והרלבנטית ביותר להערכה) ממכון רמב"מ/3.5.11 - ערכי תדרי הדיבור הינם DB 16.5/21.5. ב. תחום התדרים הגבוהים - אזור התדרים הרגישים ביותר והניזוקים ביותר מחבלת רעש הינם תדרי 3-4 KHZ, כאשר במקרה הנדון ערכי הלקות השמיעתית בתחומים הנ"ל הינם או שווים או מעט גבוהים יותר בהשוואה לערכי תדרי הדיבור, כאשר וכידוע, ערכי הלקות השמיעתית בתחומי תדרי 3-4 KHZ (שהינם הפגיעים ביותר בחבלות רעש) ערכיהם יהיו תמיד חמורים יותר מאשר תחום תדרי הדיבור - שלא כבמקרה הנדון (כפי שפורט לעיל), כאשר במקרה זה עיקר6-8 KHZ הפגיעה השמיעתית הינו בתחום תדרי, קרי עקומות גולשות (SC) ובד"כ - מעבר לתדר 4 KHZ ובסה"כ: התבנית/והפרופיל האודימטריים הנצפים במירב האודיומטריות שפורטו לעיל - אינם שכיחים או מובהקים ל-Occupational NIHLOSS per se ואולם, אין להוציא מכלל חשבון אפשרות/וסבירות להתארעות לקות שמיעתית כתולדת רעש כבמקרה הנדון, קרי בתחום התדרים KHZ 6-8 בעיקר. בתשובות לשאלות בית הדין: א. לקות שמיעתית מעורבת, גבולית בתחום תדרי הדיבור (16.5/21/5 DB) וניכרת ובולטת יותר בתחום תדרי 6-8 KHZ, כאשר תתכן ובין היתר (ומהעדר גורמי סיכון אחרים ו/או נלווים) כתולדת חשיפה למינוני/ומפלסי רעש חריגים. ב. ... ג. התבססותי הינה על האודיומטריה שנערכה ב-3.5.11 - ביה"ח רמב"ם, אשר מחד הינה האחרונה כרונולוגית (עפ"י התוויות ביהמ"ש) ומאידך, ועפ"י התרשמותי המקצועית הינה המדויקת והקוהרנטית ביותר מבחינה אודיומטרית ואודיוגרפית כאחד. ולגבי כושר השמיעה - אזי (כפי שפורט לעיל) ערכי PTA (עפ"י ערכי ההולכה הסנסטורית שהינם הרלבנטיים לנזקי שמיעה מרעש) - אוזן שמאל - DB16.5, ואוזן ימין - 21.5 DB. וביחס לטנטון: ד. לאו. וזאת עפ"י הדווחים החוזרים בינות 2007 - 2010 ע,י ד"ר בראל אסתר ועפ"י דווחי ק. התקשורת בהתייחס לבדיקת איפיון טינטון וב-2 תאריכים שונים (קרי, ללא טינטון במהלך ביצוע הבדיקות ולפיכך לא הושלמו). ה. ושוב, ובהתייחס לאודיו ביה"ח רמב"ם מ-3.5.11 - ערכי ההולכה הסנסורית הינם: תדר 3 KHZ - שמאל 20 DB, ימין 25 DB תדר 4 KHZ - שמאל 20 DB, ימין 30 DB לאור התוצאות הנ"ל התשובה הינה - לאו. ו. כפי שפורט לעיל, הדווח בגין טנטון - ע,י ד"ר בראל אסתר הינם באותם המילים/ובאותו הנוסח ובכל הרישומים הרפואיים קרי ב: 27.8.07, 6.1.08, 18.1.08, 17.1.10, 27.1.10, 3.2.10. היינו מדובר בהעתקת מחשב בכל התאריכים הנ"ל ואין בפניות אלו משום בקשה לטיפול, אלא דווח לקוני (העתקה חוזרת) של הנוסח הראשוני (רעשים כמו צלילים לפעמים) ואין בפניות אלו כדי להדגים הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטינטון". 12. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 23/6/13 השיב המומחה בזו הלשון: "א. מבחינה אודיוגרפית (תצורת עקומות השמיעה) אין הבדל מהותי בין האודיומטריות הקודמות לאלו החדשות מ-27.1.10 ומ-17.4.12. מבחינה אודיומטרית (ערכי השמיעה): ללא שינוי בתחום התדרים הגבוהים. באודיומטריה מ-27.1.10 - ערכי תדרי הדיבור - שמאל - 16.5 DB וימין - 21.5 DB. ובאודיומטריה ה-17.4.12 - ערכי תדרי הדיבור חמורים (ובצורה ניכרת) בהשוואה לקודמת. קרי, אוזן ימין - 21 DB - ואוזן שמאל - 37 DB! ואולם, אודיומטריה זו אינה ברת הערכה ו/או רלבנטית, וזאת מ-2 סיבות: א) בהערות בודק בגוף האודיומטריה מציינת קלינאית התקשורת על חוסר התאמה (קל) בין ערכי SPT ל-PTA. ב) בנזק אודיטורי מושרה רעש לא נצפית החמרה כה ניכרת ובזמן כה קצר (קרי, קצב הירידה בשמיעה הינו נמוך ובהרבה באוכלוסיות עובדים ברעש). לפיכך, ואף אם לא היתה הערת הבודק בגוף האודיומטריה, דרגת ההחמרה שניצפית - אינה תולדת רעש (וזאת כלל ועיקר). ובסה"כ - ללא שינוי בעמדתי ביחס לשמיעה בכלל ולגבי תחום תדרי הדיבור בפרט. ב. אודיו 27.1.10 הינו אודיו חדש (מבחינתי) והינו קוהרנטי (פחות או יותר) כאשר בד"כ רצוי שערכי השמיעה לדיבור/SRT ולצליל/PTA יהיו דומים/קרובים בערכיהם, כאשר בד"כ ה-PTA (שהינו הקובע) יהיה (לרוב) פחות מה-SRT. לפיכך, להערכתי ועפ"י ניסיוני המקצועי - האודיומטרית 13.1.08 וה-24.6.10 הינן ברות הערכה (ואף לא ציינתי לחוסר קוהרנטיות בגינן, אלא לכך שערכי ה-PTA שונים בין האודיומטריות השונות, כולל 2 החדשות) ודבר זה מעיד (בד"כ) על חוסר דיוק (ולעיתים נטיה לאגרבציה מצד הנבדק). ג. ... ד. הדגשתי וציינתי את הסיבות לכך שאודיו ה-17.4.12 אינו בר הערכה ומה-2 הסיבות (העיקריות) שפורטו בתשובות לשאלות הקודמות. ה. התשובות לשאלות כב' ביהמ"ש בחוו"ד הראשונה (תשובות א עד ו) מדגישות נאמנה שלא היתה כל שלילה ו/או ביטול סבלה ו/או טענותיה של התובעת. ואולם, וכידוע, האספקטים הנמדדים וברי הערכה הינם האספקטים המדיקו-לגליים per se". 13. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 9/9/13 ביקש ב"כ התובעת מבית הדין לקבל את התביעה, לאור חוות הדעת של המומחה הקובעת, כי לתובעת לקות שמיעתית שבהעדר גורמי סיכון אחרים הינה תולדה של חשיפה לרעש מזיק. מאחר ולדעתו חוות הדעת של המומחה הינה חד משמעית, ומאחר ויש בדיקות שמיעה נוספות המצביעות על ליקוי בתדרי הדיבור העומדים בתנאי החוק, לכן ביקש מבית הדין להפעיל את הספק לטובת התובעת ולהכיר בתביעה. 14. לעומתו, ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה, מאחר ועל פי בדיקות השמיעה של התובעת, תחום תדרי הדיבור שונה בערכיו מבדיקה לבדיקה, מעל ומתחת ל-20 דציבל ולסירוגין, כאשר באודיומטריה האחרונה והרלוונטית ביותר לחוות הדעת שנערכה בבית החולים רמב"ם ערכי תדרי הדיבור היו באוזן אחת 16.5 דציבל ובאוזן השניה 21.5 דציבל, היות ואין פגיעה בשיעור של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים, לא התקיים כאן סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי. לכן יש לדחות את התביעה. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 15. מחוות דעת המומחה עולה בבירור, כי קיימת פגיעה בתחום תדרי הדיבור אצל התובעת וכי אין אחידות תוצאות בין בדיקת שמיעה אחת לשניה. לפי הבדיקה האחרונה שנערכה לתובעת בבית החולים רמב"ם בתאריך 3/5/11, קיימת פגיעה בתדרי הדיבור באוזן אחת ב-16.5 דציבל ובאוזן שניה ב-21.5 דציבל. אין מחלוקת, כי כושר השמיעה של התובעת לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, ולכן לא התקיים כאן התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי. 16. לתובעת קיימת לקות שמיעה בולטת בתחום התדרים הגבוהים, שהינו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה, שהינו רלוונטי לצורך ההכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. אך היות והתובעת אינה עומדת בתנאי סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), לא ניתן להכיר גם בטנטון. 17. כדי להכיר בלקות שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה חייבים להתקיים תנאי סעיף 84א לחוק במלואם - תחילה לקות השמיעה חייבת להיות מוכרת ורק לאחר מכן ניתן להכיר גם בטנטון. היות וכושר השמיעה של התובעת לא פחת ב-20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, אין מנוס מלדחות את התביעה, הן ביחס ללקות השמיעה והן ביחס לטנטון. בנסיבות אלה - התביעה נדחית בזאת. 18. יחד עם זאת, היות והתובעת ממשיכה לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, אזי אם יחמיר בעתיד ליקוי השמיעה שממנו היא סובלת, פתוחה הדרך בפניה להגיש תביעה חדשה לנתבע. 19. אין צו להוצאות. מטרד רעשגבסחשיפה לרעשקירות