בכתב ההגנה נטען כי התביעה התיישנה, משהוגשה בחלוף למעלה מ-12 חודשים ממועד מכתב הדחיה. לגופו של עניין נטען כי ביטול זכאותה של התובעת לגמלת השלמת הכנסה לחודשים 9/10 - 3/11 נעשה כדין, בשל חוסר שיתוף פעולה מצידה. 3. בחודש 3/10 הגישה התובעת תביעה לנתבע לתשלום גמלת השלמת הכנסה. תביעתה אושרה על ידי הנתבע. 4. ב- 30/8/10 נשלחה לתובעת דרישה להמצאת מסמכים, לשם בדיקת זכאותה לגמלת אבטחת הכנסה החל מ- 1/8/10. התובעת נדרשה להמציא מסמכים כדלקמן: א. תלושי שכר לחודשים 7-8/10 מ-"אילונה". ב. תלוש שכר אחרון ממקום העבודה האחרון. ג. תאריך סיום העבודה מ"אתגרים הדרכות". 5. ב- 20/9/10 נשלח לתובעת מכתב תזכורת בעניין הדרישה להמצאת מסמכים. 6. ביום 21/9/10 פנתה התובעת במכתב לנתבע בו הודיעה כי תאריך סיום עבודתה באתגרים הדרכות הוא 30/6/10. התובעת ציינה כי טרם קיבלה תלושי שכר מ"אילונה" ואישור העסקה ממעסיקה החדש - "קשת הדרכות". 7. ביום 4/10/10 נשלחה לתובעת הודעת הנתבע בדבר הפסקת תשלום גמלה החל מחודש 9/10 בשל חוסר שיתוף פעולה ואי המצאת המסמכים הנדרשים על ידה, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. במכתב צויין כי ניתן יהיה לבדוק מחדש את זכאותה של התובעת, בכפוף לעמידתה ביתר התנאים, ככל שתמציא את המסמכים בתוך 60 יום. בחלוף 60 יום תיבדק זכאותה של התובעת רק במסגרת תביעה חדשה, ובהתאם למועד הגשתה. לטענת התובעת מכתב זה לא התקבל אצלה. 8. ביום 7/10/10 פנתה התובעת במכתב לנתבע במסגרתו טענה כי טרם קיבלה את תלושי השכר מ"אילונה" וביקשה שלא לדחות את תביעתה בשל כך. למכתב צורף אישור העסקה מ"קשת הדרכות". 9. ביום 28/10/10 העבירה התובעת לנתבע מכתב נוסף, אליו צירפה תלושי שכר לחודשים 7-8/10 מחברת "אילונה" ותלוש שכר חודש 9/10 מ"קשת הדרכות". 10. במכתב מיום 1/11/10 אישר הנתבע קבלת תלושי שכר מחברת "אילונה", אך הבהיר כי טרם הועברו המסמכים הבאים: א. מכתב הפסקת עבודה מ"אילונה". ב. תלוש שכר חודש 7/10 או מכתב הפסקת עבודה לחודש זה מ"אתגרים הדרכות". ג. תלוש שכר חודש 10/10 מ"קשת הדרכות". על פי המכתב, עד להמצאת המסמכים המפורטים על ידי התובעת - הדחיה מ- 4/10/10 בעינה עומדת. לטענת התובעת גם מכתב זה לא התקבל על ידה. 11. ביום 7/11/10 הופקד בחשבונה של התובעת תשלום גמלה לחודשים 1/09-3/09. 12. זכאותה של התובעת לגמלה, חודשה החל מחודש 4/11, במסגרת תביעה חדשה שהגישה בהנחיית הנתבע. 13. טענות התובעת: א. לטענת התובעת, כל המסמכים הנדרשים הועברו על ידה לנתבע על פי דרישתו. ב. לאור התשלום שהופקד בחודש 11/10 סברה כי אושרה זכאותה לחודשים 9-11/10. רק בחודש 8/11 נודע לה כי לא אושרה זכאותה לגמלה מחודש 9/10 וכי התשלום ששולם היה עבור חודשים אחרים. ג. הנתבע לא השיב עניינית לפניותיה ולא הסביר אילו מסמכים חסרים. ד. מכתב הדחיה מיום 4/10/10 אינו רלוונטי לתביעת התובעת. ה. המכתב מיום 4/10/10 לא התקבל אצל התובעת, ורק בחודש 8/11 נודע לה על קיומו. לפיכך אין בסיס לטענת התיישנות על סמך מכתב זה. 14. טענות הנתבע א. תביעת התובעת מתייחסת למכתב דחיה מיום 4/10/10 ולפיכך התביעה התיישנה במועד הגשתה. ב. התובעת לא מסרה לנתבע את כל המסמכים כפי שנדרשה, על אף הודעות הנתבעת ותזכורות שנשלחו לה בעניין זה. ג. ביטול זכאותה של התובעת לגמלת אבטחת הכנסה החל מחודש 9/10 נעשה כדין, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. 15. לאחר שבחנו את טענות הצדדים להלן פסק הדין. התיישנות 16. מכתב הדחיה הרלוונטי לתביעה זו הוא מכתב הנתבע מיום 4/10/10. כותרת המכתב מתייחס לתביעת התובעת מיום 23/3/10. התובעת אישרה בעדותה כי זוהי התביעה הרלוונטית עבור התקופה הנתבעת (עמ' 4 לפרוטוקול). אמנם נכון שהמכתב מתייחס למסמכים אותם נדרשה התובעת להמציא, עבור החודשים 7-8/10. ואולם, ביטול זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, על פי המכתב, הוא מחודש 9/10. אין חולק כי זו התקופה הרלוונטית לתביעה (מ- 9/10 ואילך). 17. תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל - 1969, קובע: "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר." 18. כאמור לעיל, החלטת הדחיה בעניינה של התובעת התקבלה ביום 4/10/10. אין חולק כי מכתב הדחיה נשלח לכתובתה של התובעת, בה היא מתגוררת עד היום (עמ' 5 לפרוטוקול). מכתבים נוספים של הנתבע, אשר התובעת אישרה את קבלתם, נשלחו לאותה הכתובת (כך למשל מכתב הדרישה למסמכים מיום 30/8/10 ומכתב תזכורת מ- 20/9/10). התובעת אף הגיבה למכתבים אלה וצירפה חלק מהמסמכים הנדרשים. 19. נקבע לא אחת כי לא חלה חובה על המוסד לביטוח לאומי לשלוח החלטותיו למבוטחים באמצעות דואר רשום (עבל 177/10 צהיי יברקו נ' המוסד לביטוח לאומי). ואולם אין להסיק מכך כי בכל מקרה שהודעת הנתבע נשלחה לכתובתו של מבוטח באמצעות דואר רגיל, יש לראותה כהודעה שנמסרה. למבוטח עומדת הזכות להראות כי לא קיבל את הודעת הנתבע. 20. לטענת התובעת, מכתב הדחיה מיום 4/10/10 כמו גם המכתב מיום 1/11/10, לא התקבלו על ידה. לטענתה, בתקופה הרלוונטית היו דברי דואר נוספים שלא קיבלה, כאשר לדבריה "כנראה מישהו חיטט לי בתיבת הדואר" (עמ' 1 לפרוטוקול). 21. מהראיות שהוצגו לתיק עולה כי התובעת לא נהגה להתעלם מפניות הנתבע אליה. התובעת הגיבה לדרישת הנתבע להמצאת מסמכים במכתבים ששלחה ב- 21/9/10, ב- 7/10/10 וב- 28/10/10. התובעת צירפה חלק מהמסמכים שנדרשה ולגבי חלקם טענה כי אינם ברשותה. כאשר הגיעו המסמכים לרשותה - העבירה אותם לנתבע במצורף למכתב נוסף. התנהלות זו של התובעת תומכת בטענתה כי לא קיבלה את מכתב הדחיה במועד בו נשלח וכי לו היתה מקבלת, היתה פועלת בהתאם לאמור במכתב. יצויין כי חלק מהמכתבים של התובעת נשלחו לאחר שנשלח מכתב הדחיה, בהתייחס לפניות קודמות של הנתבע אליה. סביר להניח כי לו קיבלה את מכתב הדחיה במועד משלוח המכתבים, היתה מגיבה גם לתוכנו. 22. לטענת התובעת, מכתב הדחיה הגיע לידיה רק בחודש 8/11, במצורף למכתב אחר שנשלח מטעם הנתבע. בפרוטוקול הדיון מיום 10/3/13 נרשם מפי התובעת כי קיבלה את המכתב כעבור 4 חודשים. התובעת ביקשה לתקן את הפרוטוקול, באופן שיירשם כי המכתב התקבל לאחר 10 חודשים. בקשתה נדחתה בשל התנגדות הנתבע. ואולם, הגירסה לפיה המכתב נמסר לאחר 10 חודשים מוצאת תימוכין בכתבי הטענות של התובעת ואף בהמשך עדותה בדיון. 23. עוד יצויין כי בחודש 11/10 קיבלה התובעת תשלום גמלה בסך של כ-9,000 ₪. לטענת התובעת סברה כי תשלום זה מתייחס לתקופה מ- 9/10 עד 11/10, כאשר רק בעקבות מכתב הנתבע מיום 1/8/11, הובהר לה כי מדובר בגמלה עבור תקופה קודמת. עובדה זו תומכת בגרסת התובעת לפיה לא ידעה על ביטול זכאותה לחודשים הרלוונטים, שכן סברה כי קיבלה תשלום גמלה בגינם. 24. בנסיבות אלה לא נסתרה גירסת התובעת לפיה הודעת הדחיה נמסרה לידיה רק בחודש 8/11. במצב דברים זה במועד הגשת התביעה טרם חלפו 12 חודשים מיום מסירת ההודעה, ולפיכך לא חלה התיישנות. האם כדין בוטלה זכאות התובעת לגמלת השלמת הכנסה 25. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, שכותרתו "חובת התובע" קובע: "(א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים; (2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין; (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש. (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי- מתן הגימלה." 26. בענייננו, הנתבע פנה לתובעת בדרישה להמצאת מסמכים מכח סעיף 19 לחוק. לאחר שהמסמכים לא הומצאו במלואם, נשלחו לתובעת מכתבי תזכורת. במכתב הדרישה מיום 30/8/10 ומכתב תזכורת מיום 20/9/10 (אשר התובעת אישרה את קבלתם) נדרשה התובעת להמציא את המסמכים הבאים: תלושי שכר לחודשים 7-8/10 מ-"אילונה"; תלוש שכר אחרון ממקום העבודה האחרון; תאריך סיום העבודה מ"אתגרים הדרכות". 27. במכתבה מיום 21/9/10 ציינה התובעת את תאריך סיום עבודתה ב"אתגרים הדרכות". למכתבה מיום 7/10/10 צירפה התובעת אישור העסקה ממקום עבודתה האחרון ולמכתבה מיום 28/10/10 צירפה תלושי שכר מחברת "אילונה" ותלוש שכר חודש 9/10 מ"קשת הדרכות" שהינו תלוש השכר האחרון ממקום העבודה האחרון. במכתב הדחיה מיום 4/10/10 ובמכתב מיום 1/11/10 נדרשה התובעת להמציא מסמכים נוספים, שלא הוזכרו במכתבים הקודמים ובכלל זה: מכתב הפסקת עבודה מ"אילונה"; מכתב הפסקת עבודה מ"אתגרים" ותלוש 10/10 מקשת הדרכות. לעניין זה יוער כי במכתב הדרישה מ- 30/8/10 נדרשה התובעת להמציא "תאריך סיום עבודה מאתגרים הדרכות" ולא מכתב הפסקת עבודה. התובעת ציינה את תאריך סיום העבודה במכתב לנתבע מ- 21/9/10. 28. לאור טענת התובעת כי לא קיבלה במועד את המכתבים מ- 4/10/10 ו- 1/11/10, אשר התקבלה כאמור - התובעת למעשה לא ידעה על דרישת הנתבע להמצאת מסמכים נוספים. המסמכים שנדרשה להמציא במכתב מיום 30/8/10 הומצאו על ידה עד ליום 28/10/10, כפי שפורט לעיל. יצויין כי על פי הנטען במכתבי התובעת מ- 21/9/10 ו- 7/10/10, העיכוב בהעברת תלושי השכר נבע מאי קבלת התלושים מאת המעסיק. על פי האמור במכתב הדרישה הראשון, ובמכתב התזכורת - התובעת נדרשה להודיע בכתב ככל שאין באפשרותה להמציא מסמך כלשהו מסיבה שאינה תלויה בה. בנסיבות אלה התובעת פעלה בהתאם להנחיות הנתבע והודיעה בכתב כי מסמכים מסוימים אינם מצויים ברשותה. התובעת דאגה להעביר את המסמכים, כם קבלתם במכתבה מיום 28/10/10. 29. בנסיבות המתוארות לא ניתן לקבוע כי התובעת לא קיימה את דרישת הנתבע להמצאת מסמכים. התובעת הגיבה למכתבי הדרישה שקיבלה, המציאה את המסמכים שהיו מצויים ברשותה והסבירה את העיכוב בהעברת המסמכים הנוספים. התובעת לא ידעה על דרישת הנתבע להמצאת מסמכים נוספים שהועלתה במכתב הדחיה ובמכתב מ- 1/11/10. לאור האמור אין להחיל בעניינה את הוראת סעיף 19(ב) לחוק הבטחת הכנסה ולא היה מקום להפסיק את תשלום הגמלה החל מחודש 9/10. 30. לפיכך גם לא היה מקום לחייב את התובעת בהגשת תביעה נוספת לצורך חידוש זכאותה לגמלת השלמת הכנסה. 31. לאור האמור, התביעה מתקבלת. התובעת זכאית להשלמת הכנסה לתקופה 9/10 עד 3/11. 32. בגין ההליכים ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ₪. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. מסמכיםהבטחת הכנסההתיישנות