עברה ליד אתר בנייה, כאשר לפתע נפלו עליה חתיכות מלט וחול 5. הפסולת שנפלה על התובעת פגעה בעינה, בראשה, ובכתפה השמאלית. 6. הנתבע הכיר רק בפגיעה בעיניים ובראש כתאונת עבודה. 7. בתאריך 11.6.13 מונה ד"ר ז'ק פעילן כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות: א. ממנה סובלת התובעת בכתפה השמאלית? ב. האם קיים קשר סיבתי על דרך של גרימה או החמרה בין האירוע מיום 28.7.11 והתסמונת ממנה סובלת התובעת בכתפה השמאלית? תשובותיו של המומחה הרפואי, היו כלהלן: "הגב' טומנסקי נפגעה ביום 28.7.11 מנפילת חתיכות מלט וחול אשר פגעו בעינה ובראשה. נבדקה במיון. בוצעה שטיפת עיניים. בתיעוד מחדר המיון, ... ועד ליום 5.8.11 - הכתף לא מוזכרת כלל. לראשונה התלוננה על כאבים בכתף השמאלית ביום 5.8.11. בבדיקה ללא ממצאים טראומתיים. הופנתה לבדיקת US של 2 הכתפיים. בוצעה בדיקה של כתף שמאל בלבד, אשר לא הדגימה פתולוגיה טראומתית. לא בוצעו צילומי רנטגן, כמקובל לאחר חבלה במפרק. לאור הנ"ל, אינני מוצא קשר סיבתי בין הכאבים והגבלת התנועה בכתף השמאלית לבין הפגיעה מיום 28.7.11. לשאלות בית הדין: א. כאבים והגבלת תנועה בכתף השמאלית. ב. לא. איני מוצא קשר סיבתי בין הכאבים והגבלת התנועה בכתף השמאלית לבין הפגיעה מיום 28.7.11, לא כגרימה ולא כהחמרה, כפי שפרטתי בדיון." 8. ביום 7.10.13 התבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: 1. בהתאם לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, חתיכות המלט והחול שנפלו על התובעת, פגעו, בין היתר, בכתפה השמאלית. בנוסף, מן התיק הרפואי עולה כי התלונה הראשונה ביחס לכאבים בכתף שמאל היא מיום 3.8.11, ולא כפי שכתבת בחוות דעתך, ביום 5.8.11. א. האם יתכן שכאבים בכתף שמאל של התובעת אשר הופיעו מספר ימים (פחות משבוע) לאחר נפילת המלט והחול על כתפה של התובעת - קשורים לאירוע פגיעת המלט והחול בכתף? ב. בשים לב לעובדות שפורטו לעיל, האם משתנה חוות דעתך ביחס לקשר הסיבתי בין הכאבים והגבלת התנועה בכתפה השמאלית של התובעת לבין האירוע מיום 28.7.11? 2. בסקירת התיק הרפואי של התובעת התייחסת לתוצאות בדיקת US של התובעת בכתף שמאל מיום 9.8.11 וציינת כי תוצאות הבדיקה תקינות, אך בתוספת בכתב יד לתוצאות הבדיקה נאמר כי לא ניתן לשלול קרע חלקי, ובסיכום נאמר כי נמצאו "טנדיניטיס בגיד SSP. סימנים קלים של בורסיטיס.". אנא הסבר האם ממצאים אלה אינם נחשבים פתולוגיה טראומטית. תשובותיו של המומחה הרפואי, היו כלהלן: "1. בביקור ביום 3.8.11 נרשם: פחדים-לחצים. כאבי יד שמאל. סחרחורת בחילות. הופנתה לנוירולוג. בת.ר.ר.נ.ע. מיום 3.8.11 נרשמו אבחנות של חבלות ראש וארוזיה בקרנית. לפיכך, ניתן לומר - ביום 3.8.11 לא התלוננה, אין ממצאי בדיקה של הכתף השמאלית המעידים על טראומה כלשהי. לא בוצעה ולא הופנתה לבדיקות הדמיה כלשהן, כצפוי וכנדרש לאחר חבלה בכתף. א. לא. אין תלונות ואין ממצא בדיקה טראומתים של הכתף השמאלית. לא הופנתה לבדיקת הדמיה - כצפוי וכנדרש לאחר חבלה בכתף. ב. לא. לשאלות לא צורף תיעוד נוסף עם תלונות, ממצאי בדיקה קלינית והדמייתית שבוצעו בכתף השמאלית סמוך ליום הפגיעה. 2. כידוע לבית הדין, תוספות בכתב יד אינן קבילות יותר. שינוי או תוספת יש לרשום במחשב בצורת הערה. בתיאור הבדיקה אין כל עדות לממצא טראומתי כגון קרע או תלישה. טנדיניטיס של גיד SSP משמעותה תהליך דלקתי כרוני של גיד SSP. בורסיטיס משמעותה משקע/ הסתיידות בבורסה. שני ממצאים אלו מעידים על תהליך כרוני פתולוגי. הממצאים אינם תוצאה של טראומה חריפה. לסיכום: אין שינוי בחוות דעתי". הכרעה 9. על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374). 9. הלכה היא כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד - יצחק פרבר (26.2.97); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו - המוסד לביטוח לאומי, (9.5.12); עב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף - המוסד לביטוח לאומי, (30.4.12); עב"ל (ארצי) 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, (15.5.07); עב"ל (ארצי) 669/09 דוד אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, (20.4.11); עב"ל (ארצי) 250/07 יהודה לוין - המוסד לביטוח לאומי, (17.4.08)). 10. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד (2.11.99)). 11. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. 12. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 13. המומחה קבע כי בהתאם לתוצאות הבדיקות והרישומים שנעשו בסמוך למועד הפגיעה בעבודה, לא נרשמו תלונות ולא נמצאו ממצאים של פתולוגיה טראומתית. הממצאים אשר הופיעו במסמכים, היו טנדיניטיס של גיד SSP, ובורסיטיס, המעידים על תהליך כרוני פתולוגי, ואינם תוצאה של טראומה חריפה. 14. אין בידינו לקבל את טענות התובעת, לפיהן העובדות שעולות מעדותה של התובעת הן אלו העולות מהמסמכים הרפואיים. הממצאים המופיעים במסמכים הרפואיים פורשו ע"י המומחה ולפיהם, מדובר בתהליך כרוני ולא תוצאה של טראומה. באותו אופן אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיה, מדובר בספק הפועל לטובת המבוטח. חוות דעתו של המומחה הינה חד משמעית, אין בה ספק ובעקבות שאלות ההבהרה, אין עוד מקום לחרוג ממנה. 15. אשר על כן - התביעה נדחית ללא צו להוצאות. בניהמלטאתר בניהנפילה