החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה ששולמה להתובעת עבור החודשים יולי 2010 ועד מרץ 2012 מן הטעם שהכנסותיה מעבודה לא נלקחו בחשבון. לאור החלטת הנתבע נוצר לחובת התובעת חוב בסך כולל של 30,373 ₪. 2. למען שלמות התמונה יצויין, כי לאחר הגשת התביעה ובעקבות המלצת בית הדין הגישה התובעת בקשה לוועדה לביטול חובות אצל הנתבע, וזו האחרונה החליטה, בחודש פברואר 2013, לבטל את יתרת חובה של התובעת בסך 27,465 ₪. על אף החלטת הנתבע, לא משכה התובעת את תביעתה בטענה שעל הנתבע להחזיר לה גם את הכספים שקוזזו עד להחלטת הוועדה (הודעת התובעת מיום 19.5.13), וסה"כ 2,908 ש"ח. מכאן התביעה שלפנינו. 3. מטעם התביעה העידו התובעת ואמה - הגב' רוזה אלפסי. מטעם הנתבע העידה הגב' מור חיים. 4. מחקירתה הראשית של התובעת עולות העובדות כלהלן - א. התובעת הינה אם חד הורית ומפרנסת יחידה, אולם הכנסותיה אינן מספיקות למחייתה. ב. הנתבע שילם לתובעת סך 2,000 ₪ אולם הפחית את הסכום ל- 250 ₪ ולאחר מכן, גם סכום זה לא שולם לה. ג. התובעת הודיעה לנתבע על כל השינויים בהכנסותיה ואף הציגה תלושי שכר. 5. בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת מתי ילדה ומתי חזרה לעבוד והשיבה שהיא ילדה ביום 7.3.10 וחזרה לעבוד אחרי שלושה בחודש 7/10. בהמשך אישרה התובעת שהציגה לנתבע את תלושי השכר רק בשנת 2012. 6. מעדותה הראשית של הגב' רוזה אלפסי (להלן - אלפסי), עולות העובדות כלהלן - א. אלפסי הינה אמה של התובעת ומטפלת בענייניה אצל הנתבע. ב. התובעת עבדה והשתכרה 2,300 ₪ לחודש והנתבע השלים לה השלמת הכנסה. ג. לאחר 6 חודשים ששולמה לתובעת השלמת הכנסה ובהסתמך על הגימלה המשולמת לה, שכרה התובעת בית לה ולבתה. אולם, הנתבע החליט להפסיק את תשלום הגימלה והודיע לתובעת שנוצר לה חוב. ד. התובעת אינה מקבלת מזונות ואלפסי עוזרת לה בפרנסתה. ה. גם כאשר הנתבע שילם לתובעת את הגימלה היא הגיעה להכנסה של 3,700 ₪ ונקלעה לחובות. 7. מעדותה של הגב' מור חיים עולות העובדות כלהלן - א. הגב' מור חיים הינה פקידת תביעות הבטחת הכנסה בסניף באר שבע אצל הנתבע, והגישה תעודת עובד ציבור בתיק. ב. מתעודת עובד ציבור שהגישה (נ/1) עולה כי תביעת הבטחת ההכנסה אושרה לתובעת כיחידה +1 כהשלמת הכנסה לשמירת הריון שקיבלה. התובעת התבקשה להודיע לאחר שמירת ההריון ודמי הלידה כי חזרה לעבוד, אולם היא לא הודיעה על כך במועד והדבר נודע רק במסגרת מעקב שנתי שהוגש בחודש 3/12. ג. התובעת הצהירה, בדיעבד, על כך שחזרה לעבודה בחודש 9/10 וכאשר נתבקשה להמציא תלושי שכר, התברר שחזרה לעבודה כבר בחודש 7/10. ד. מטבלאות השכר שצורפו לכתב התביעה עולה כי לאחר שעודכנו תלושי השכר של התובעת, זכאותה להשלמת הכנסה פחתה ועל כן נוצר חוב בגין הכספים ששולמו לה בפועל, לעומת הכספים להם היתה זכאית. 8. במסגרת חקירתה הנגדית, הוסיפה גב' מור חיים - "ציינתי שבספטמבר 2010 היא לא התבקשה על ידי הבטחת הכנסה להביא תלושים ולכן ראינו בזה אשמה משותפת להיווצרות החוב והמלצנו לוועדה לביטול חובות לבטל את יתרת החוב. בנוהל ביטול חובות ניתן לבטל רק יתרת חוב. אני רוצה לציין שאת (אמה של התובעת-א.ס.) היית יחד עם התובעת אצלנו בקבלת קהל ביוני 2012. הוסבר לגבי החוב, הוסבר לגבי בקשה לביטול חוב והמלצה שלנו. המכתב לוועדה הוגש רק בנובמבר 2012 על ידי התובעת ולכן זה גם בוטל רק לפי הסכום נכון לדצמבר 2012" דיון והכרעה - 9. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין הננו סבורים שיש לדחות את התביעה ונפרט - 10. התובעת הגישה את תביעתה לאחר שהנתבע הפחית את גמלת השלמת ההכנסה לה היא זכאית וזאת בעקבות חזרתה לעבודה לאחר חופשת לידה. 11. דומה שהתובעת נתפסה לכלל טעות שעה שחשבה כי לצורך חישוב גמלת הבטחת ההכנסה לא נלקחת בחשבון הכנסתה מעבודתה. סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א - 1980 (להלן - החוק ) קובע כדלקמן - "(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה." סעיף 20 לחוק קובע - "המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה". 12. התובעת ואמה טענו לפנינו כי הציגו לנתבע את כל המסמכים ותלושי השכר הרלוונטים במועד, אלא שבחקירתה הנגדית של התובעת וכן מעדותה של הגב' מור חיים עולה כי התובעת לא מילאה את חובתה על פי חוק ולא הודיעה לנתבע על השינוי בהכנסותיה בזמן אמת אלא רק בחודש מאי 2012, למרות שחזרה לעבוד בחודש יולי 2010. משלא עדכנה התובעת את הנתבע בשינוי בהכנסותיה, על אף חובתה לעשות כן, אין מקום לטענותיה אודות ההפחתה הרטרואקטיבית בגמלה. בהקשר זה יצויין כי עניינה של התובעת אף הובא לפני הוועדה לביטול חובות ולאחר שנשמעו טענותיה לעניין, הוחלט לבטל את החוב, למעט הכספים שקוזזו מחשבונה עובר להגשת הבקשה לוועדה למחיקת חובות. למותר לציין כי טענותיה להחזר הכספים שקוזזו מחשבונה לפני החלטת הוועדה דינן להידחות שעה שהתובעת, על אף שהומלץ לה לפנות לוועדה עוד טרם הגשת התביעה (ר' עדותה של הגב' מור חיים לפנינו וכן דברי ב"כ הנתבע בדיון המוקדם מיום 7.11.2), לא עשתה כן. כבר בחודש יוני 2012 הונחתה התובעת לפנות לוועדה לביטול חובות ולא עשתה כן, אלא רק בחודש נובמבר 2012 לאחר שהתקיים דיון מקדמי בבית הדין - בעניין זה אין לתובעת אלא להלין על עצמה. 13. התובעת הלינה גם באשר לגובה הפחתת הגמלה - סעיף 13 (א) לחוק הבטחת הכנסה נותן בידי פקיד התביעות שיקול דעת האם לשלם את הגימלה ובאיזה שיעור. עיון בתעודת עובד הציבור (נ/1) מעלה כי הנתבע ערך חישוב מחדש של זכאותה של התובעת להשלמת הכנסה לאחר שהתובעת הציגה תלושי שכר עדכניים ועדכן את קצבתה של התובעת בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק. לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהפעלת שיקול הדעת ביחס להפחתת גמלתה של התובעת שנעשתה בהתאם להכנסותיה בפועל. יתרה מזאת, למרות שלתובעת שולמה גמלה ביתר, החלק הארי של החוב נמחק בהתאם להחלטת הוועדה לביטול חובות - מחוב של 30,373 ש"ח הופחת החוב לסך 2,908 ש"ח בלבד - הסכום שהנתבע קיזז בטרם פנתה התובעת לוועדה לביטול חובות. 14. באשר לתלונותיה של התובעת אודות גובה הגימלה המשולמת לה כיום - אין מקום לדון בטענות אלה הואיל והן לא נכללו בתביעתה של התובעת מלכתחילה. 15. סוף דבר - התביעה נדחית. 16. בטרם נסיים, מצאנו להפנות את התובעת לדברי ב"כ הנתבע ולדברי גב' מור חיים בסיום הדיון שהתקיים ביום 21.10.13, בדבר העברת תלושי שכר של התובעת לחודשים מרץ 2013 עד ספטמבר 2013 למוסד לביטוח לאומי, על מנת שתיבדק זכאות התובעת לתשלומים בגין הבטחת הכנסה. 17. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהרטרואקטיביותביטוח לאומי