פס"ד בתביעת התובעת לגמלת שמירת הריון הרקע לתביעה: א. התובעת הגישה תביעה לשמירת הריון מיום 29.11.11. ב. ביום 20.3.12 הודיע הנתבע לתובעת על אישור תביעתה לתקופה 15.2.12 עד 31.3.12. ג. הנתבע אישר שמירת הריון מ 15.2.12 מטעמים רפואיים, אולם דחה את התביעה משום שהתובעת לא היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות. ד. התובעת חזרה לעבודה חלקית ביום 29.2.12. ה. על דעת הצדדים, מינה בית הדין מומחה רפואי , בשאלת זכאותה לגמלת שמירת הריון על סמך העובדות דלעיל. המחלוקות שבין הצדדים, כפי שגובשו בדיון המוקדם:א. האם בדין דחה הנתבע את שמירת ההריון מיום 29.11.11 ב. האם התובעת זכאית לשמירת הריון חלקית בתקופה בה עבדה באופן חלקי. חוות דעת המומחה: א. המומחה שמונה על ידי בית הדין הינו פרופ' איצקוביץ, מומחה למיילדות וגיניקולוגיה. המומחה התבקש להשיב על השאלה האם מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוברה באופן המצדיק מתן שמירת היריון. המומחה קיבל את החומר הרפואי וקבע בחוות דעתו בין היתר: "... מבדיקת המסמכים שברשותי נראה כי במהלך הריונה גב' כהן ביקרה פעמים רבות במרפאה: אצל הרופא המטפל ד"ר אברהם פרידמן ואצל אות המרפאה פרט למעקב הריון שדרתי מוזכרות סיבות נוספות לביקור כגון: כאבי בטן, כאבי גרון, חולשה בחילות והקאות... סה"כ מעקב ההיריון היה תקין פרט לנושא כאבי הגב התחתון בו אדון בהרחבה בקשה לכך, גב' כהן הייתה במעקב של האורטופד ד"ר גבי גולן..." בפרק סיכום ומסקנות כתב המומחה: "מדובר ביולדת בריאה בד"כ אשר החלה להתלונן על כאבי גב תחתון בשלבים המוקדמים של ההיריון שהלכו והחמירו עם התקדמות ההיריון. יש לציין שאין כל עדות אובייקטיבית (הדמיה) לקיום בעיה כלשהיא בעמוד השדרה וכן אין תיאור של בעיית גב לפני ההיריון. יחד עם זאת, בשבועות 22-26 להירונה ביקרה ארבע פעמים אצל האורטופד אשר התרשם מסיבלה והמליץ על שמירת הריון כבר משבוע 22 ועל הלידה. ד"ר גולן מציין כי ייתכן והכאבים נבעו מפריצת דיסק בעמוד השדרה המותני העלול לגרום לשיתוק רגל שמאל, נפילה ונזק לאם ולעובד הוא המליץ על הפסקת עבודה באופן מוחלט... התרשמותי הינה כי תלונותיה של גב' כהן אודות כאבי הגב הינן אמינות. יחד עם זאת לא היו ממצאים קליניים או בדיקות המעדים באופן ברור על פתלוגיה בעמוד השידרה שיכולה הייתה לסכן את האם או את עוברה. הדבר נכון גם לתקופות שלפני ואחרי ההיריון. נראה לי שד"ר גולן הרחיק לכת בהמלצתו להפסקת עבודה מוחלטת עקב חשש משיתוק רגל שמאל ונפילה ונזק לעובר ולאם. כמו כן לא ראיתי המלצה לטיפול אנלגטי כלשהו. יחד עם זאת, היה מקום להתחשב בסיבלה של גב' כהן ולהקל עליה בעבודתה הפקידותית. לפיכך אני ממליץ על שמירת הריון חלקית בתקופה שבין ה-29/11/11 ועד ללידה בתאריך 29/3/12." ב. המומחה חוזר למעשה על האמור לעיל, בתשובות ההבהרה, תוך שהוא מבהיר: "...הכאבים יוחסו והוגבלו להיריון בלבד. לו הייתה בעיה משמעותית (כגון: פריצת דיסק) היה ביטוי לכך גם לאחר הלידה, דבר שלא קרה. בכל מקרה ניתן בהחלט לבצע בדיקת MRI במהלך ההיריון על מנת לשלול הימצאות בעיה משמעותית בעמוד השדרה... כאבי הגב התחתון והממצא הקליני שנמצא... לא היה בהן בכדי להצדיק מתן משירת היריון מכיוון שלא סיכנו את האם או את עוברה, ולפיכך גם לא היה מקום להפקת עבודה מוחלטת עקב חשש משיתוק רגל שמאל, נפילה, ובעקבותיה נזק לעובר ולאם כפי שכתב ד"ר גולן". בסופו של דבר סבר המומחה כי התובעת זכאית לשמירת הריון חלקית בתקופה שבין 29/11/11 ועד ללידה בתאריך 29/3/12. דיון: א. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") מגדיר שמירת הריון, לאמור - "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". סעיף 59 לחוק קובע כי מבוטחת שהייתה בשמירת הריון שלושים יום רצופים לפחות, תהא זכאית לגמלת שמירת הריון בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 יום רצופים לפחות ושבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. מכח סעיף זה התקין שר העבודה והרווחה את תקנות הביטוח הלאומי (גימלה לשמירת הריון) התשנ"א - 1991 (להלן -התקנות). ב. על תכלית תשלום הגמלה אמר בית הדין הארצי בעב"ל(ארצי) 180/98 המוסד לביטוח לאומי - ענת רווח (ניתן ביום 1.6.04): "תכלית תשלום גמלת שמירת הריון היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין סיבוך בהריון ולשהות בביתה מבלי שתיפגע הכנסתה". ג. בעב"ל 748/08, המוסד לביטוח לאומי - פזית סאיג-אבוקסיס (ניתן ביום 15.12.09) אמר בית הדין הארצי : "לשם תשלום הגמלה יש להוכיח כי מצבה של האישה ההרה היה כזה בו המשך עבודתה היה כרוך בסכנה לה או לעוברה" ד. מתוך חוות דעת המומחה עולה כי התובעת אכן סבלה בהיריון מכאבי גב, וכי הכאבים היו כתוצאה מההיריון. אלא, שלדעת המומחה - לא היה בכך כדי להוות סכנה לאם או לעוברה - שזהו הפרמטר המצדיק גמלת שמירת היריון, ולא עצם הסבל שסבלה. מחוות דעת המומחה עולה, כי לאור סיבלה של התובעת סבר כי נכון יהיה לתת לה ולו גם גימלה חלקית. אלא, שפסיקת בית הדין הארצי שוללת מתן גמלה חלקית. כך עולה עב"ל 746/08, המוסד לביטוח לאומי -פזית סאיג אבוקסיס מיום 15/12/09, הלכה שבית הדין חזר עליה בעב"ל 88/10 נוהא חכים - המוסד מיום 2/2/11 שם אמר בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת עפרה וורבנר: "תכלית תשלום גמלה לשמירת הריון הינה לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה, בין אם המדובר בחלופה הראשונה שבהגדרת שמירת הריון, דהיינו הפסקת העבודה בגין מצב המסכן את האישה או את העובר, ובין אם המדובר בחלופה השנייה - הפסקת העבודה מאחר ומקום העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בגין היותה בהריון, או את העובר. התקנות המתייחסות לגמלה לשמירת הריון, תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) תשנ"א - 1991, מדברות על הפסקת עבודה בפועל, בשל שמירת הריון ולא על הפחתת שעות עבודה במהלך יום עבודה, ככל שמדובר באותו מקום עבודה... נוסיף ונציין כי כשם שלעניין אי הזכאות לתשלום גמלה חלקית לשמירת הריון, שעתית, נקבע בפסק הדין בעניין פזית סאיג, כי הדבר אינו אפשרי לאור לשון החוק וכי כאשר המחוקק רצה לעשות כן, הוא עשה זאת מפורשות בתקנו את סעיף 102 לחוק לעניין דמי פגיעה מופחתים, גם כאשר רצה המחוקק להפחית מזכאות לגמלה שהינה גמלה מחליפת שכר, את שיעור השכר שהמבוטח משתכר באותו זמן בו הוא זכאי לגמלה, הוא עשה כן מפורשות, למשל בסעיף 176 לחוק, הדן בדמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, והקובע כי ההכנסה הממוצעת היומית מעבודה או ממשלח היד, תנוכה מדמי האבטלה המגיעים ליום לאותו אדם". ה. מהאמור לעיל עולה - כי לגבי התקופה שאושרה לתובעת מסיבות רפואיות - לא עמדה בתנאי הרציפות של 30 יום, ומאידך - לגבי התקופה שהמומחה סבר כי מגיע לה גמלה חלקית - לא ניתן לעשות כן לאור העובדה שבית הדין הארצי קבע כי לא ניתן לקבל גמלה חלקית. יצויין כי ב"כ התובע היפנה לפסיקה של בית הדין האזורי בנצרת, כב' השופט ארמון, בעניין יעקובסון - המוסד (בל 48127-02-11), אלא שגם בפס"ד זה נאמר מפורשות כי לא ניתן לקבל גמלה חלקית, אלא שכב' השופט העדיף לקבל את עמדתו של המומחה הראשון שמונה באותו תיק אשר קבע כי אילו הייתה ממשיכה בעבודתה, הייתה מסכנת את עצמה או את עוברה. בעניין שלפנינו - מונה מומחה אחד, אשר לא סבר שהתובעת הייתה במצב של סכנה לה או לעוברה, אלא התייחס אך ורק לסיבלה. מאידך, ד"ר גולן לא היה מומחה מטעם בית הדין, והוא למעשה הרופא האורטופד שטיפל בה בזמן הריונה. כידוע - בית הדין מעדיף חוות דעת של מומחה אובייקטיבי שמונה על ידי בית הדין, על פני רופא מטפל או מומחה מטעם המבוטח. כך גם בעניין שלפנינו - יש להעדיף ולקבל את חוות דעת פרופ' איצקוביץ. ו. ב"כ התובעת מוסיף וטוען כי בניגוד לחוות דעתו של המומחה - התובעת הייתה זכאית לגמלה מלאה ולא רק לחלקית, כפי שסבר המומחה. אלא שכידוע, בית הדין הארצי הדגיש לא אחת את משקלה המכריע של חוות הדעת שמוגשת מטעם המומחה הפועל מטעמו של בית הדין, וכי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, לא פורסם). לכן, משאף לדעת המומחה לא נשקפה סכנה לתובעת או לעוברה לא ניתן לקבוע כי עמדה בתנאים הנדרשים לקבלת שמירת היריון. סוף דבר: מכל האמור לעיל - אין מנוס מדחיית התביעה. אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. הריוןגמלה לשמירת הריוןשמירת הריון