תביעה בגין שמירת הריון מיום 7/3/12 ועד יום 23/7/12 להלן עובדות המקרה: 1. התובעת, ילידת 1982. 2. התובעת הגישה לנתבע תביעה לגמה לשמירת היריון. הנתבע אישר לתובעת את הגמלה לתקופה מיום 6/1/12 ועד ליום 7/3/12. 3. הנתבע דחה את תביעת התובעת לגמלה מיום 7/3/12 ועד ליום 23/7/12, מאחר ותפקודי בלוטת התריס שלה לא היו רחוקים מאיזון וניתן היה לטפל בה בברזל. מינוי מומחה רפואי: 4. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' חיים יפה, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 27/7/13 והשיב על שאלות הבהרה בתאריך 16/10/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "דיון: הגברת חבקה נואל בהריון שני. במהלך מעקב ההיריון, חזרו תלונות של עייפות, סחרחורת, כאבי גב תחתון וכאבי ראש. ברקע טיפול מזה שנים רבות בתכשיר ה-L THYROXIN שתפקידו לשמש כתחליף להורמון המופרש מבלוטת התריס. בנוסף ציין הרופא כי הגברת חבקה סובלת מאנמיה. תלונות נוספות היו של סחרחורת, כאבי ראש וכאבי גב. 2 סוגיות עומדות בפנינו במקרה זה, האנמיה (חסר דם) ושאלת תת פעילות בלוטת התריס, כמו גם האינטראקציה בין שני מצבים אלו. בכל הקשור לאנמיה - יש לזכור כי הריון מביא לשינויים פיזיולוגים בגוף וכל דיון בסוגיית ספירת הדם צריך לקחת בחשבון עובדה זו. בספר הלימוד של Williama's Obstetrics מצוטט כי 29% מהנשים בהריון במהלך הטרימסטר השני תהיינה עם המוגלובין שנע בין 10 ל-11 גרם אחוז כמו גם ההמוגלובין שהיה לגברת חבקה. נשים אלו מתפקדות היטב ומקבלות תכשירי ברזל בכדורים. התובעת הראתה ערכי המוגלובין שנעו בין 10.4 גרם המוגלובין (פברואר 2012) לבין 10.7 (אפריל 2012). כאשר משווים תוצאות אלו לרמת ההמוגלובין שלה בתקופה שלפני ההיריון (11.1 גרם אחוז) הרי שלמעשה ההבדל הינו מינורי וחסר משמעות. לפיכך, לא היתה כל סיבה מבחינת רמת ההמוגלובין להצדיק הפסקת עבודה. בכל הקשור לתת פעילות בלוטת התריס - מצב של תת פעילות בלוטת התריס הנו מצב שכיח יחסית בנשים. כ-3-5 פרומיל מהנשים בהריון סובלות ממצב זה (3-5/1000ׂ). גב' חבקה ידועה כסובלת מתת תריסיות מזה שנים רבות, עוד טרם ההיריון נשוא התביעה. ערכי ה-TSH שנמדדו במהלך ההיריון נעו בין 0.96 לבין 4.23 כאשר ביניהם גם ערכים כמו 2.12 ו-2.14. אלו הם ערכים הנמצאים בטווח התקין, כלומר בלוטת התריס מאוזנת. גם ערכי לחץ הדם ורמת דופק הלב (76 לדקה) שנמדדו אצל כברת חבקה תומכים בדעתי זו. לפיכך, הנני יכול לכתוב כי הגברת חבקה היתה מטופלת במינון נכון של תירוקסין ומצבה היה שפיר. בכל הקשור לתלונותיה האחרות כמו כאבי ראש וכאבי גב, הרי שאלו הן תלונות סובייקטיביות שכיחות בהריון. כאשר תלונות אלו אינן מלוות בתופעות וממצאים קליניים ברורים שלא הוכחו בהריון זה, אין הן מסכנות את האם או את העובר. ד"ר הנו נדיה הרופאה המטפלת חתמה על גמלת הריון בתאריך 10.2.12 ונתנה אישור מראש עד לסוף ההיריון שהיה אמור להתרחש כ-5 חודשים מאוחר יותר. אינני יכול שלא לתמוה כיצד ניתן לחזות 5 חודשים מראש מה יהיה מצבה של מטופלת בכל שלב ושלב של ההיריון ובמיוחד במצבים דינמיים כמו אנמיה ותת פעילות בלוטת התריס. לאור כל זאת, הנני יכול לקבוע בבטחה כי לא היה כל סיכון לחיי העובר או האם בתקופה שבין 7.3.12 ועד מועד הלידה, בתאריך 237.12". 5. בתשובותיו לשאלות ההבהרה הבהיר המומחה דלעיל: "1. יש מספר סכנות היכולות ללוות מצבי תת תריסיות כמו למשל: רעלת הריון, הפרדות שליה, אי ספיקת לב, משקל עובר נמוך. אולם, סיבוכים אלו נדירים ועלולים להופיע אם בכלל במקרים מוזנחים שאינם מטופלים ואינם מאוזנים. הגברת חבקה לא הראתה תמונה קלינית של תת פעילות בלוטת התריס והיא היתה מאוזנת היטב. הסיבוכים אותם מניתי לא ארבו לפתחה. 2. בהריון עולה הדרישה של הורמון בלוטת התריס. במידה ודרישה כזו קיימת ניתן לספקה על ידי הגדלת מינון התירוקסין. הגברת חבקה הראתה תפקודים תקינים של בלוטת התריס כפי שבאו לידי ביטוי בתוצאות המעבדה, בקצב הלב ובלחץ הדם. 3. עשויה להיות אינטראקציה בין הברזל לבין תרופת ה אל תירוקסין, הגורמת להפרעה בספיגה. כדי להתגבר על כך יש לבצע את הפעולות הבאות: א. לבלוע את התרופות במרחק של 4 שעות האחת מן השניה. ב. לנטר את פעילות בלוטת התריס. מהתוצאות במקרה שלנו ברור כי לא היו הפרעות בספיגה ותפקוד התירוקסין היה שמור. 4. שאלה זו הינה כוללנית. יש לחלק את השאלה והתשובה לפי דרגות האנמיה (אנמיה קלה, אנמיה חמורה). הגברת חבקה סבלה מאנמיה קלה בלבד. 29% מהנשים בהריון במהלך הטרימסטר השני תהיינה עם המוגלובין שנע בין 10 ל-11 גרם אחוז כמו גם ההמוגלובין שהיה לגברת חבקה. נשים אלו מתפקדות היטב ומקבלות תכשירי ברזל בכדורים. התובעת הראתה ערכי המוגלובין שנעו בין 10.4 גרם המוגלובין (פברואר 2012) לבין 10.7 (אפריל 2012). כאשר משווים תוצאות אלו לרמת ההמוגלובין שלה בתקופה שלפני ההיריון (11.1 גרם אחוז) הרי שלמעשה ההבדל הינו מינורי וחסר משמעות. שום סכנה לא נשקפה לגברת חבקה מהאנמיה הקלה שליוותה אותה במהלך ההיריון". 6. לאור חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית הדין - הודיע ב"כ התובעת בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 11/11/13, כי הוא מבקש לדחות את התביעה ללא צו להוצאות. 7. בנסיבות אלה אני קובעת, כי התובעת סבלה מאנמיה ומתת פעילות בלוטת התריס בתקופת הריונה. לא היתה הצדקה רפואית לשמירת הריון בגין רמת ההמוגלובין שהיתה לתובעת, בין 10.4 גרם המוגלובין לבין 10.7 גרם המוגלובין. כמו כן, התובעת היתה מטופלת בתרופת תירוקסין במינון הנכון ומצבה הרפואי היה שמור, ולכן גם מבחינת תת פעילות בלוטת התריס - מצבה הנ"ל לא חייב שמירת הריון. 8. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי לא היתה הצדקה רפאית או משפטית לשמירת הריון מיום 7/3/12 ועד ליום 23/7/12. 9. על כן התביעה נדחית בזאת. 10. אין צו להוצאות. הריוןשמירת הריוןבלוטת התריס