סמכות ועדת הערר במקרה שלא פורסמה הקלה

סמכות ועדת הערר במקרה שלא פורסמה הקלה סמכות ועדת הערר כאשר מדובר באישור בקשה להיתר ללא הקלות: לענין סמכות ועדת הערר במקרה שלא פורסמה הקלה, הרי לדעתנו, באותם המקרים בהם היה צורך לפרסם הקלה (או שימוש חורג) והוועדה המקומית עקב טעות (או בכוונה תחילה) לא עשתה כן, קיימת סמכות לועדת הערר לדון בעררים, ואין באי הפרסום מקום שזה נדרש בכדי לשלול את זכות הערר של המתנגדים. נושא סמכות ועדת הערר במקרים אלו מנומק היטב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין עת"מ 136/00 צומת האלופים בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית - חיפה ואח', דינים-מחוזי לב(7) 137: "אשר למעמדם של העוררים בערר 80/00; 85/00 (שהם המשיבים 2-5), הרי היא תלויה בפרשנות שתינתן לסעיף 152(א)(1) לחוק, וביתר פירוט בשאלה האם ניתן לראותם כמי שהתנגדותם לפי סעיף 149(א)(3) נדחתה. אין חולק על כך כי "התנגדות" במובנה הפורמאלי לא הוגשה, וזאת מן הטעם הפשוט שהועדה המקומית שיצאה מן ההנחה כי אין צורך בהקלה לא נקטה בהליכים לפי סעיף 149, ממילא גם לא "נדחתה" התנגדות. אני סבור, שפרשנות נאותה לא תביא למצב שבו בשל טעות הועדה המקומית בבדיקת התאמת היתר לתוכנית לא ינקטו הליכים של פרסום לפי סעיף 149, ולכן הנפגעים הפוטנציאליים לא יהיו מודעים לאפשרותם להתנגד וממילא תישלל מהם זכות הערר (והשוה גם גישתו של כב' השופט ד"ר ע. מודריק בעת"מ 2167/96; עת"מ 2028/96 גזי ואח' נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשל"צ ואח'). ברור שבדרך של פרשנות לא ניתן יהיה כיום לחזור לנוסחה הרחבה של הצעת החוק, אך לא זה המצב בעניננו. אינני חולק שזכות הערר ניתנת רק בנושאים שבסעיף 149 דן בהם, דהיינו הקלה, שימוש חורג וחלוקה בסטיה מתכנית. כל מה שאני אומר הוא שסעיף 149(3) המדבר על החלטת הועדה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם כשהוא מאוזכר בסעיף 152(א)(1), אינו יכול להתפרש פרשנות מילולית טכנית שאינה מתקבלת על הדעת, לפיה אם עמדה הועדה על המשמר וגילתה סטיה מתכנית ובהמשך מילאה חובתה ועשתה פירסום ובעקבות פרסום זה באה התנגדות ונדחתה, הרי רק אז תינתן לנפגע זכות ערר, ואילו אם הועדה טעתה או אולי הוטעתה לחשוב שאין סטיה כזו, או שהיא אמנם היתה ערה לצורך בהקלה אך על אף זאת נמנעה מפרסום, או אז, "יענש" הנפגע בכך שהוא יאלץ לפתוח בהליך בבית המשפט שהוא יקר, מסורבל, ממושך ופחות יעיל מאשר ההליך בפני ועדת ערר." נצין, כי עמדה זו של בית המשפט המחוזי אומצה בשורה של החלטות של ועדות הערר למחוזותיהם. ראה למשל החלטה בערר (צפון) 262/06 אריק ושרונה בן יוסף נ. הוועדה המקומית קרית שמונה: "כפי שהבהרנו גם בערר הקודם, אנו סבורים כי מקום בו אנו מוצאים כי אכן הבקשה אינה תואמת את הוראות התכנית החלה, ועל כן היה צורך לפרסם הקלות מהוראותיה, עומדת למי שחפץ להתנגד הזכות להגיש ערר." בניההקלה (תכנון ובניה)עררועדת ערר