הסמכות לבטל היתר גם במקרים שהבניה נסתיימה נפסק בעת"מ (ת"א) 1121/01 י. דורי בניה והשקעות בע"מ נ. ועדת הערר תל אביב ואח' (), וכך קובע בית המשפט באותו המקרה: "(א) העותר מוסיף וטוען כי קיבל היתר בניה כדין, החל בבנית בנין ב' והינו עומד כבר בשלב מתקדם, כאשר הדירות בבנין ב' כבר נמכרו לרוכשים על סמך אותו היתר בניה. העותר מבקש להסתמך על הוראת סעיף 216 לחוק התכנון והבניה, שנסבה על ביטול היתר עקב פרטים לא נכונים, ולקבוע כי לאחר שכבר הוחל בבניה, בהתאם להיתר, לא ניתן לבטל את היתר הבניה. מה גם, שלטענתו, הדירות נמכרו והבניה נמצאת בשלב מתקדם. אין מקום לגזירה שווה בין ההליך שבפנינו להוראת סעיף 216 לחוק. סעיפים 215 ו- 216 לחוק מצויים בפרק י' שכותרתו: עבירות ועונשין. הסעיפים קובעים איזונים שונים, המתייחסים למצבים שונים, לאחר שהליך הרישוי תם ונשלם, ונמצא כי יסודו בפרטים לא נכונים, בדרגות שונות, שנמסרו בשעתו על ידי מבקש ההיתר. לא זה המצב שבפנינו. כפי שעולה מההסדר הסטטוטורי לענין הקלה, עליו עמדנו לעיל, ערר בפני ועדת הערר הוא חלק בלתי נפרד מהליך הרישוי, אשר מסתיים רק לאחר שניתנה החלטת ועדת הערר. ועדת הערר מוסמכת לקבל כל החלטה אותה היתה הועדה המקומית מוסמכת לקבל, והסייגים אליהם מפנה העותר אינם חלים בשלב זה של דיונה, אשר לא מוגבל לנושא נקודתי של מסירת פרטים נכונים, כי אם נסב על הכרעה בשאלה הרחבה, האם יש מקום להיענות לבקשת ההקלה וליתן את היתר הבניה." בניההיתר בניה