סמכות מוסד התכנון להימנע ממתן היתר בנייה בשל טענות חוזיות

סמכות מוסד התכנון להימנע ממתן היתר בנייה בשל טענות חוזיות כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי הבקשה להיתר נשוא ערר זה תואמת את תוכנית השימור, וכי ללא קיומו של הסכם הגישור הועדה המקומית היתה מאשרת את הבנייה המבוקשת. יצוין כי בהיות הבקשה תואמת תב"ע גם אין למשיבים זכות התנגדות לבקשה להיתר. לפיכך מבחינה תכנונית אין מניעה להוצאת היתר הבנייה. עם זאת יתכן מצב שבו למרות זכותו של העורר לקבל היתר בנייה לבניית הקומה החלקית הנוספת, הוא יהיה מנוע מלממש היתר זה ולבצע את הבנייה המבוקשת על ידו בשל עילה חוזית - במקרה זה הסכם הגישור שנחתם בין העורר למשיבים. זו למעשה הטענה הנטענת על ידי המשיבים. ברי כי הועדה המקומית אינה צד לאותה מערכת יחסים חוזית. השאלה שצריכה הכרעה במקרה הנדון היא , האם הסכם הגישור התיחס רק למצב התכנוני שהיה קיים במועד חתימת ההסכם, ולפיכך אין בו כדי למנוע מהעורר לבצע בנייה מכח תוכניות עתידיות, או שמא הסכם הגישור נועד לקבוע את מצבו הסופי של הבניין נשוא הערר, יהיה המצב התכנוני אשר יהיה. המדובר בשאלה פרשנית של הסכם הגישור אשר צריכה להיות מוכרעת על פי לשון ההסכם, נסיבות חתימתו ויתכן אף לפי "אומד דעת הצדדים". הכרעה בשאלה זו צריכה שתתקבל בביהמ"ש המוסמך. הועדה המקומית, וועדת הערר שבאה בנעליה, אינה מוסמכת (ואף אין לה את הכלים) להכריע בשאלה זו. לנוכח האמור, צדקה היועצת המשפטית של הועדה המקומית בחוות דעתה השנייה לועדה, כי לאור העובדה שהבקשה תואמת את התוכניות החלות במקום, על הועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר בנייה. נציין כי לטענה שהיתר הבנייה הראשון חרג מהמוסכם בהסכם הגישור אין כל נפקות לעניננו. על המשיבים היה לנקוט בפעולות שעמדו לרשותם על פי דין בהתברר להם החריגה לכאורה מהסכם לביטול ההיתר, ומשלא נקטו בפעולה כאמור הפך היתר בנייה זה לעובדה מוגמרת, המהווה את נקודת מוצא לכל היתר נוסף. כמו כן איננו מקבלים את טענת ב"כ המשיבים כאילו הועדה המקומית הפכה להיות צד להסכם הגישור. תפקיד הועדה המקומית הוא לתת היתרי בנייה, היתרים לשימושים חורגים וכיוב'. הועדה אינה צד להסכם בין מבקש היתר בנייה לבין מי שהתנגד לבקשה. לכל היותר הועדה המקומית מאשרת מתן היתר בנייה לפי הסכמות של הצדדים. יתרה מזו; הסכמה שהצדדים הגיעו אליה אינה מחייבת את הועדה המקומית, וזו יכולה שלא לאשר מתן היתר בנייה או מתן היתר לשימוש חורג על בסיס הסכמה אליה הגיעו הצדדים, אם לדעתה ההסכמה סותרת הוראות תוכנית החלה במקום, סותרת הוראת דין או מדיניות של הועדה המקומית. לפיכך דין הערר להתקבל, ואנו מבטלים את החלטת הועדה המקומית. הבקשה להיתר מוחזרת לועדה המקומית לשם קביעת התנאים למתן ההיתר, כאשר הכוונה לתנאים הרגילים שנקבעים כבשגרה על ידי הועדה המקומית. חוזהבניהמוסדות התכנוןהיתר בניה