ניתנה החלטת ועדת הערר זה מכבר, אלא שלאחריה הוגשו בקשות למתן הבהרה ולדיונים דחופים. במסגרת החלטת ועדת הערר בתיקים ניתנה החלטת ועדת הערר כדלקמן: "גם בענייננו דומה כי אילו היינו בוחנים הסוגיה מלכתחילה, היינו סבורים כי יש להציג למעלה מ-50% משטח המרתף "קבור" כתנאי להגדרת הקומה כקומת מרתף ואולם, מאחר ובפועל מדובר בהיתר שהוצא, בתכנית ששותקת בנוגע להגדרה המדויקת ובהתחשב בכך וכ-50% בקירוב להערכתנו "קבורים" גם היום, איננו סבורים כי אי החוקיות צריכה להתגבש כדי התערבות בתנאי ההיתר, כפי שניתן בשעתו. לפיכך, לעניין עיקרי זה, אנו מקבלים את עמדת המבקשים. יחד עם זאת, אנו סבורים כי גובהו של המבנה אינו תואם את הקבוע בתכנית, ונסביר: סעיף 17.1(ז) לתכנית אפ/1/2003 החלה במקרקעין קובע כדלקמן: "גובהו של מבנה לא יעלה על שתי קומות, סך הכל גובה הבניין על כל מתקניו לא יעלה על 8.5 מ' מפני קרקע סופיים. מרתף אינו נחשב במניין הקומות". אנו סבורים כי, הכוונה לגובהם הממוצע של פני הקרקע הסופיים, שכן מדובר במגרש מדרוני, ומממוצע גובה זה יש למנות את 8.5 המטרים האפשריים לבניה על פי הוראות התכנית. לא זו אף זו, ברי, כי הפתח שנפתח בקומת המרתף נפתח שלא כדין וזאת לאור הוראותיה המפורשות של התכנית, וכך אף לעניין השטח הנוסף שנבנה במרתף. אשר על כן ולאור כל האמור, אנו קובעים כדלקמן: הגדרתה של קומת המרתף כקומת מרתף מקובלת. תנאי למתן ההיתר המתוקן יהא תיקון החריגות הן לעניין הפתחים והן בשטח קומת המרתף. גובה הבניין יותאם למותר בתכנית (8.5 מ') ביחס לגובה הממוצע של פני הקרקע הסופיים." בהקשר זה חלוקים הצדדים באשר לחישוב הממוצע של פני הקרקע הסופיים, כאשר המבקשים והמשיבים מתעלמים למעשה מנושא חישוב הממוצע ומסתמכים על הנתונים שנוחים להם. הפרש הגבהים במגרש הינו בין 70.55 מ' בנקודה הנמוכה לבין 74.12 מ' בנקודה הגבוה ובממוצע 72.33 מ'. בצירוף הגובה המותר ניתן לבנות גובה של 80.83 מ'. יש להזכיר כי בחישוב זה לא נלקח בחשבון כלל הגובה האפשרי לקביעת מפלס הכניסה הקובעת, ביחס לכביש כקובע בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970. בהתחשב בטווח המותר מחד ובבנוי מאידך, אנו סבורים כי גובהו ממלא בקירוב מספיק אחר אמת מידה זו, ומכל מקום אנו קובעים כי הגובה הבנוי לא יפחת מ - 6.93 מ' ביחס לגובה 0.00. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. עררועדת ערר