בקשה לשימוש חורג לפעוטון ברחוב משה דיין 23/1, במקרקעין הידועים כחלקות 13 ו - 5 בגוש 5640 ו - 5694 (להלן: "המקרקעין"). בשעתו (עת התבקשה הבקשה הראשונה לשימוש חורג באותם מקרקעין), קיבלה ועדת הערר החלטה (במסגרת תיק 217/07) המאשרת את השימוש בתנאים שנקבעו על ידי הועדה המקומית, וכן נקבע כי הפרת איזה מהתנאים שנקבעו בהחלטת הועדה המקומית יביא לביטול ההיתר לאלתר. ההחלטה עליה הוגש הערר, הינה החלטתה של הועדה המקומית להאריך השימוש החורג האמור והחלטה זו נתקבלה ביום 1/7/09. העוררים מסבירים את העיכוב (אשר מגיע כמעט כדי שנתיים ימים) בפניה לועדת הערר בכך שסברו כי הגן אמור להתפנות כשנה לאחר אישורו, אולם התברר להם שלא כך הדבר וכי אמנם אותו צוות שהפעיל הפעוטון במקור כמו גם הצוות השני והשלישי עוזבים, אולם בשנה הבאה הוא עתיד לעבור לידי צוות נוסף (רביעי במספר) ועל כן ראו לנכון לפנות לועדת הערר עתה. אחת הסמכויות של הועדה המקומית הינה להתיר שימוש חורג מתכנית, סמכות זו קבועה בסעיף 146 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965. השימוש החורג מוענק, בכפוף לשיקול דעת הועדה המקומית כמובן על בסיס נכסי ולא על בסיס אישי. הדברים נובעים גם מהאמור תקנה 20 א' (ד') לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, הקובעת כי מקום בו חל שינוי בזהות בעל היתר רשאי מוסד התכנון להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעלים החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס. לאמור: ראשית אין חובה לשנות את בעל ההיתר (אלא רק רשות), ושנית מקום בו מתבקש שינוי כאמור ניתן לעשות כן. גם בנושא השימוש החורג לצורך הפעלת פעוטון (בשונה מרישיון עסק למשל, שהינו רישיון אישי), לא פוקע ההיתר בשימוש חורג עם החלפתו של מפעיל הפעוטון, ואף ניתן להסב הרשות על שם המפעיל החדש ככל שהדבר נדרש ו/או מתחייב. כך או אחרת, אין בעצם חילופי הגברי בניהול הפעוטון כדי לקנות למתנגדים זכות חדשה להתנגדות (וזכות ערר בהתאמה). כיוון שכך, אנו סבורים כי העוררים אחרו באופן גורף את זכותם להתנגד ו/או לערור על החלטתה של הועדה המקומית מיום 1/7/09. דיון בהתנגדות שהוגשה שלא במועד, מבלי שייעשה כל ניסיון להאריך את המועד להגשתה או "להכשירה" בכל דרך שהיא, מהווה זלזול בוטה בהוראות הדין, המורות בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה כי התנגדות לתוכנית תוגש בתוך חודשיים מהיום בו פורסמה הודעה על הפקדתה, כאשר תקופה זו ניתנת להארכה בשלושה חודשים. אין מדובר בסד זמנים שרירותי, אלא בקביעתה של מסגרת דיונית, אשר תאפשר לצדדים להסתמך על פעולתה של הרשות המינהלית ולכלכל בהתאם את צעדיהם, ובמקביל תאפשר לרשות לפעול תוך הסתמכות על מצב עובדתי קבוע ויציב. קבלתה של התנגדות שלא במועד, ללא שתתבקש הארכה וללא כל הצדקה, כמוה כעשיית התקופה הקבועה בסעיף 102 פלסתר, וזאת אין לקבל. אלא שבכך לא תם מניין הפגמים בהתנהלות הוועדה. (ר' עע"מ 4374/07 הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים נ' ג'אלב בדר ואח') אשר על כן ולאור כל האמור אין מנוס אלא לדחות הערר בשלב זה. יחד עם זאת מהדברים ששמענו אנו רואים לנכון להעיר לועדה המקומית כדלקמן: ראשית, ועדת הערר נתנה משנה תוקף להחלטת הועדה המקומית וקבעה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי התנאים שהושמו בהחלטת הועדה המקומית יהוו תנאים בהיתר, וכי הפרתם תגרום לביטולו לאלתר. על הועדה המקומית להקפיד על מילוי תנאים אלה קלה כחמורה. שנית, היה ותתבקש בקשה נוספת לשימוש חורג באותם מקרקעין (שלישית במספר), על הועדה המקומית להביא בחשבון שיקוליה את העובדה, כי באותם מקרקעין, נעשה שימוש חורג כבר במהלך שנים מספר, כאשר במהלך אותם שנים, חוזרות ונשמעות התנגדויות השכנים לאותו שימוש שנעשה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, בשלב זה הערר נדחה. קטיניםשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון