ערר לסרב לבקשת העוררת להקמת מתקן שידור (אנטנות) בתחום הדרך של כביש מס' 2 (הוא כביש החוף), באמצעות החלפת והגבהת עמוד תאורה מסוג היי מסט, קיים לגובה 42 מ'. טענות העוררת בתמצית הן כי, ראשית, הועדה המקומית לא היתה רשאית להיזקק לעמדת ועד מושב אודים, שכן בתמ"א 36 א' אין כל מעמד לרשויות המקומיות, שיקול הדעת נתון בידי הועדות המקומיות; כי ההחלטה אינה מנומקת; כי הבקשה תואמת את הדין ועל כן ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות; וכי ההחלטה מבוססת על שיקולים לא ענייניים, שכן ככלל הנושא הבריאותי מטופל מכוח הוראות התמ"א על ידי המשרד להגנת הסביבה, והועדה לא הביאה כל אסמכתא ו/או הניחה תשתית עובדתית לביסוס חששה הבריאותי מהצבת מתקן התקשורת, כאשר מנגד פרטנר קיבלה האישורים הנדרשים בדין מהממונה על הקרינה הסביבתית מטעם המשרד להגנת הסביבה. הועדה המקומית טוענת בתמצית כי על פי תשריט הנספח לאישור הממונה על הקרינה, ההשפעה האופרטיבית של האנטנה מגיעה לשטחי המושב אודים לפי מש"מ 49/1, ולפיכך נכון היה לבקש את התייחסות המושב; קיים חשש לבריאות התושבים ולכן החלטת הועדה לגיטימית; ההיתר שצורף בשעתו פג ביום 3/9/10 ולכן לא ניתן לאשר הבקשה. דיון והכרעה עסקינן בבקשה התואמת את תנאי הדין החל, הוא תמ"א 36, אשר קובעת עדיפות לאיחוד תשתיות והתאמת מתקני שידור בצידי דרך. סעיף 24 לתמ"א קובע כדלקמן: "לאורך דרכים באזורים פתוחים, תותר הקמת אתרי שידור על הקרקע, ברצועת הדרך או בין גבול רצועת הדרך לבין קו הבניין שנקבע לה. במקרים בהם קיימות מגבלות פיסיות וטכניות למיקום בתחומים הנ"ל, תותר הקמה בסמוך ככל האפשר לקו הבניין. תרנים שיוקמו על פי סעיף 24.1 ישולבו עם או בסמוך לרצף עמודי תשתית קיימים בשולי הדרך, כגון עמודי חשמל, עמודי תאורה או עמודי טלפון. הגדר והמבנים הנילווים יוקמו על פי ההנחיות שבסעיף 35. הקמת אתר שידור כאמור תתואם עם הגורמים הנוגעים בדבר." הבקשה נשוא ענייננו עונה במדויק על תנאים אלה באשר האתר ממוקם בתחום הדרך במהלך רצף של עמודי תאורה גבוהים הקיימים שם, על כביש ראשי אם לא הראשי שבין כבישי המדינה. הגם שהסוגיה הבריאותית עולה לפרקים בתודעה הציבורית , מדי פעם נבחנות גישות חדשות, ומשתנה האקלים הציבורי, טרם ראתה המועצה הארצית או הממשלה צורך לשנות את הוראות התכנית על פיהן הממונה על הקרינה הינו האחראי הבלעדי על חישוב טווחי בטיחות, וזאת על פי פרק ג' לתכנית. העוררת הציגה אישורו של הממונה, וליתר דיוק, היתר הקמה למקור קרינה מוקד שידור חברת פרטנר מס' NS/3212/H במחלף פולג וזאת בהתבסס על דו"ח הערכת רמות חשיפה עדכני (מיום 12/4/2011). במצב דברים זה ובהתחשב בהוראות הדין אין מוסדות התכנון רשאים לסרב מטעמים בריאותיים של חשיפה לקרינה לבקשה. לעניין זה אנו מפנים למשל ערר (בת ים) 5359/02 עובדי דואר בת ים ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים ואח' שם נקבע כדלקמן: "ועדת הערר היא מוסד תכנון וככזה יש לה כלים וסמכויות להכריע בשאלות תכנוניות המוצגות בפניה. כאשר מועלות בפני ועדת הערר טענות המבוססות על חשש מקרינה, אין בידי ועדת הערר יכולת מקצועית להתמודד עימן והיא אינה מוסמכת או מסוגלת להכריע בהן. לפי תמ"א 36 הגורם המקצועי האחראי לבדיקות הקרינה הוא הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה. במסגרת הוראות התמ"א נקבעו הוראות מפורטות בנושא טווחי בטיחות לבריאות הציבור, למכשור רפואי ועוד, וכן נקבעו האישורים הדרושים בתנאי למתן היתר. בין אישורים אלה - אישור בכתב של הממונה על הקרינה לעמידת המתקן המבוקש בטווחי הבטיחות. משניתן אישור הממונה כאמור, אין מקום להטיל בו דופי, ולמוסדות התכנון אין ממילא כלים מקצועיים לבחון את החלטות הממונה." כן נפנה לעת"מ 1211/01 סלקום ישראל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה ואח', בו נקבע כי: "אין גוף כועדה המקומית יכול להיזון מהלכי רוח בציבור שאינם נשענים על תשתית עובדתית." וכן ערר 46/07 פרטנר תקשורת בע"מ נ' הועדה המקומית לתו"ב יהוד, קבעה ועדת הערר את הדברים הבאים, היפים לענייננו: "עצם מציאותם של מגורים, לא כן שכן מגורים מתוכננים בסמיכות לאתר, אינו מעלה ואינו מוריד, שכן אינה סיבה לדחייתה של בקשה תואמת תמ"א..." סיכומם של דברים משניתן אישורו של הממונה על הקרינה בנושא הבריאותי, איננו רואים מנדט על בסיס התשתית הסטטוטורית הקיימת להוסיף ולהתערב בנושא זה. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לקבל את הערר. יחד עם זאת תנאי למתן ההיתר יהא התחייבות עוררת, להנחת דעת הועדה המקומית, לאפשר צירופם של מפעילים סלולארים אחרים על גבי אותו עמוד, וזאת על מנת למלא אחר מצוות מתכנן התכנית לעניין איחוד התשתיות המתחייב. הקמת מתקן שידוראנטנות סלולריותאנטנותכבישערר