העוררים טענו כי המקרקעין הופקעו בשעתו בשלמות, אלא שבשלב מסויים ב-2002 החליטה המשיבה 1 לבטל את ההפקעה, אולם הודעה על ביטולה של ההפקעה לא נשלחה אליהם, לטענתם בכוונה תחילה. העוררים טוענים כי קיימת להם זכות במקרקעין נשוא הערר, וכי זו אינה עולה בקנה אחד עם זכותו של המשיב 2, ובהתאם הגישו הליך מתאים לבירור ההליך המתנהל בתיק אזרחי בבית המשפט המחוזי מרכז. במסגרת הליך זה נותר צו מניעה זמני שניתן על ידי בית המשפט על כנו. עוד נקבע כי היה והמשיב יקבל היתר בניה יוכל להגיש בקשה לביטול צו המניעה, לאור שינוי הנסיבות. המשיבים טוענים, כי מבחינת דיני הקניין עומדת להם זכות במגרש נשוא הערר, מכח הסכמים שנחתמו בשעתו, וכן מכח פסק בורר שניתן בנושא של חלוקת החלקה. עוד טוענים המשיבים, כי גם אם קיימים לעוררים זכויות, הרי שאלה אינן עומדות בניגוד לזכויות אותן מבקשים המשיבים לנצל במסגרת הבקשה נשוא ערר זה. דיון והכרעה ועדת הערר קבעה לא אחת, כי מקום בו הועדה המקומית מבקשת לקבל החלטה בניגוד לעצת יועציה המקצועיים היא רשאית כמובן לעשות כן, אולם זאת תוך מתן נימוקים מיוחדים. במקרה דנן התקבלה החלטה בניגוד לעמדת היועצ"מ ומהנדס הועדה, וזאת ללא כל נימוק, ודי בכך כדי לפסלה. מעבר לאמור יובהר כדלקמן: בין הצדדים התנהל בשעתו הליך בבית משפט השלום בפתח תקווה, במסגרתו הועברה המחלוקת לבורר. הבורר נתן את פסק דינו וזה אושר בידי כב' בית המשפט ביום 15.11.1996. פסק הבורר קובע אופרטיבית כדלקמן: "על הצדדים ומי מהם להכין מפת מדידה המחלקת את החלקה על פי האמור לעיל, בהתחשבות בנתונים הבאים: א. חלקו של מוסא - המשיב 1 יישאר בחלק המזרחי של החלקה. ב. חלקיהם של 2 עד 3 יהיה בצד המערבי. ג. חלקו של משיב 1 יהיה באופן שתהיה לו יציאה לדרך הנמצאת בצד מזרח, וחלקם של משיבים 2 עד 3 יהיה באופן שלשניהם תהיה יציאה בדרך הנמצאת בצד מערב...". סעיף קודם לכן קבע הבורר, כי "...היה ושיעורי ההפקעה יהיו שונים או היה והועדה המקומית או הרשות המקומית תחליט על החזרת שטחים בחלקה זו, או החלטה אחרת המשנה את גודל הקרקע, וכיו"ב, יחולקו האחוזים או הקרקע לפי הענין על פי חלקי הבעלים כמפורט לעיל...". אין מחלוקת כי ההפקעה בחלק המערבי בוטלה, אולם, בין הצדדים קיימת מחלוקת, האם הזכות באותו חלק חוזרת לבעלים החדשים (הם המשיבים אשר קנו בינתיים, לטענתם, את חלקה המזרחי של החלקה), או שמא יש להחזירה לבעלים עובר להפקעה, שאז נכללים גם המשיבים במנין הבעלים. מחלוקת זו הינה בעלת אופי קנייני-משפטי, הן מטבעה והן בהתחשב בפסק הבורר שקיבל תוקף של פסק דין בשעתו, כך שלטעמנו לא ברורה סוגיית הבעלות או הזכות בחלקה המערבי של החלקה. טען המשיב, כי גם אם צודקים העוררים ויש לחלק גם את החלק המערבי ביחס שקבע הבורר בשעתו, הרי שעדיין נותרות לו זכויות בניה מספקות, טענה זו נטענה בעלמא, מבלי לגזור את זכויות הבניה האפשרויות באותו מגרש, בהתחשב בקווי הבנין וכיו"ב, ובמצב דברים זה אנו סבורים כי נכון להשהות הדיון בנושא ההיתר עד קבלת פסק דינו של בית המשפט המוסמך. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי הצדדים מסרו כי הדיון בבית המשפט המחוזי קבוע באמצע חודש ספטמבר שנה זו. אשר על כן ולאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: אנו מבטלים את החלטת הועדה המקומית, שלא נומקה וניתנה על יסוד תשתית קניינית עלומה. לעניין זה אנו מפנים לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. אנו סבורים שבמקרה שלפנינו לא היתה הועדה המקומית רשאית לסרב לקבל את הבקשה להיתר בניה; מאידך גיסא לאור האמור לעיל וכשעמדת הועדות היא שלכאורה אין לעותרת זכות קניינית, הואיל ומדובר ברכוש משותף, רשאיות הן להפנות את העותרת לבית המשפט המוסמך. נאמר לנו שתובענה בדבר הזכויות הקנייניות כבר מתבררת כיום לפני בית משפט השלום; לפיכך יראו את הבקשה שהוגשה על ידי העותרת כאילו נתקבלה על ידי הועדה המקומית והרי היא תלויה ועומדת לפניה ומוסכם על הכל שאם וכאשר תוכרנה זכויותיה הקנייניות של העותרת בבית המשפט המוסמך לא תהיה מניעה לדיון לפני הועדות בהיבט התכנוני של הנושא." לפיכך, אנו קובעים, כי הועדה המקומית תדון בבקשה לאחר קבלת פסק דינו של בית המשפט במסגרת התיק האזרחי, על יסוד קביעותיו. אשר על כן, ולאור כל האמור הערר התקבל. קרקעותביטול הפקעההפקעה