שינויים בבית מגורים קיים ובמסגרת זו להגביה גדר קדמית ל - 2.79 מ' (גדר בנויה + גדר קלה) במקום 0.60 מ' במקרקעין הידועים כחלקה 215 מגרש 114 גוש 8141 ביישוב גינות הדר (להלן: "המקרקעין"). הבקשה התבקשה במסגרת הקלה, אשר פורסמה והתקבלו בה התנגדויות. וכך החליטה הועדה המקומית: "הועדה לא השתכנעה שקיימת הצדקה תכנונית להגבהת הגדר מעבר למה שאושר בעבר, לפיכך, הוחלט לאשר הגבהת גדר עד לגובה של 1.80 מ' (בנויה 1.00 מ' + קלה 0.80 מ') בהתאם להחלטת הועדה המקומית מס' 2/08 מיום 16.3.08. פרט הגדר בתיאום ובאישור מהנדס הועדה." העורר טוען כי קיים צורך בטיחותי בגדר וקיומה תואם את הוראות החוק; כי היא תואמת את התכנית והסביבה, שכן התכנית החלה במקרקעין, לטענתו קובעת את גובה הגדר ללא הקיר התומך ומפאת הפרשי גבהים בין המדרכה והמקרקעין נשוא הערר, היה צורך גם בקיר תומך, ולפיכך יש למדוד את גובה הגדר המותרת מהקיר התומך ואילך. כן טען העורר כי הגדר אינה חריגה ומהווה המשך ישיר של חומת השכן שנבנתה על פי אישור הועדה, כך ששינוי הגובה יהווה מפגע אסתטי והיא תואמת את הסביבה. כמו כן על פי החלטת הועדה תהיה גדר בנויה על מסד של עד 20 ס"מ, ובסה"כ 1.2 מ' מעל רצפת הבית ולמהנדס הועדה סמכות להותיר גובה של עד 1.8 מ'. בנוסף טען העורר כי הוגשה חוות דעת של מהנדס תנועה המעידה כי אין מניעה תחבורתית , להמצאה של הגדר וגובהה ובנסיבות אלה משאישרה הועדה לתושבים רבים לבנות גדר ואף חומות בגובה המבוקש ואף למעלה מכך, החלטתה מפלה את העורר לרעה. כן נטען כי הפרוטוקול שניהלה הועדה פסול שכן היא לא בחנה את ההחלטה לגופה. הועדה המקומית טענה מנגד, כי בעבר הוענק לעורר היתר בניה במסגרתו אושרה הגבהת הגדר הקדמית לגובה של 1.80 מ' אולם מסיבות השמורות עם העוררים הוקמה הגדר בחריגה של מטר מעבר למותר. הגדר לטעם הועדה המקומית אינה תואמת את הוראות התכנית הקובעות בסעיף 14.7 הוראות ספציפיות בהתייחס לגדרות במגרשים פינתיים, כי גובה הגדרות בנויות בצמתים לאורך של 10 מ' בצירי הכבישים יהיה 0.6 מ', או לפי שיקול דעת הועדה המקומית. לחלופין, נטען כי על פי סעיף 6 לתכנית הבינוי החלה בישוב, הגדר צריכה להיות מורכבת ממסד אבן פראית או לקט טבעית, בהירה או אבן מסוטטת לבנה ומעליה פסים ירוקים, וכי ככלל גובה מסד האבן לא יהיה גבוה יותר מ - 20 ס"מ מעל רצפת הבית ולא יותר מ - 1.2 מ' סה"כ. הועדה ציינה כי התכנית קבעה הוראות בנוגע לגדר פינתית ואילו תכנית הבינוי קבעה הוראות לגבי מגרש שאינו פינתי, ובכל מקרה תכנית הבינוי אינה קובעת כי מסד האבן יהיה גבוה ממפלס הבית. כן טענה הועדה המקומית כי יש לדחות את הטענה בדבר צורך בטיחותי, שכן בין המגרש לשני הרחובות לצידיו לא קיים הפרש גבהים משמעותי ולכן אין סכנה בטיחותית לגדר נמוכה. לא קיימת הצדקה לאישור ההקלה. הועדה נימקה את החלטתה, הבקשה נועדה להכשיר בדיעבד בניה שלא כדין. דיון והכרעה כעולה ממפת המדידה גובה הרחובות הסמוכים למקרקעין נע בין 42.77 מ' ל - 43.26 מ', בעוד גובה 0.00 של הבית הינו 44 מ', וגובה הפיתוח כלפי הרחובות משתפל בשיפוע מזערי. מן הדברים עולה כי קיים הפרש של כ - 1 מ' בממוצע בין מפלס הרחוב למפלס המקרקעין. בעבר הבהרנו לא אחת כי: "בענייננו קובעת התכנית הרלוונטית גובה גדר של עד 1.8 מ' מפני הקרקע במקרקעין נשוא ההיתר. איננו מקבלים את עמדת המשיבים לעניין זה לפיה 1.8 מ' נמדדים מפני הקרקע הנמוכים. לפיכך, אנו סבורים כי הגובה הנכון במקרה דנן הינו של 1.8 מ' ביחס לפני המקרקעין נשוא הערר. לעניין זה הרי שהן לשון התכנית והן המתווה המוסדר בתקנות האגרות, מחייב מדידת הגדר מפני המקרקעין נשוא ערר זה. לעניין דומה קבענו בעבר כדלקמן: "על פי תקנות התכנון והבניה בקשה להיתר תנאיו ואגרות תקנה 4.09 ניתן לבנות במרווח גדר שגובהה 1.5 מ' מפני הקרקע הגבוהים ביותר הסמוכים לגדר. במקרה דנן פני הקרקע הגבוהים הסמוכים לגדר על פי מפת המדידה מגיעים כדי 46.01 מ' בעוד עם הגדר מגיע הגובה כדי 47.40 מ', מכאן כי גובה הגדר הרלוונטי נמדד כ - 1.40 מ'.   אמנם פני הקרקע בצד הפנימי משתנים, ואולם מאחר ועל פי טענת הועדה המקומית מדיניותה הינה להתיר גדרות עד גובה של 1.80 מ', יש ליישם מדיניות זו גם במקרה דנן." ר' למשל ערר 12/09 עמרני ציון ומלכה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה כן ר' ערר 340/07 זלצמן נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה שם נקבע כדלקמן: "מצאנו אם כן כי ראוי גם היום להותיר גדר בגובה 1.80 מ' ואין להפחית מקביעה זו. נשאלת השאלה האם 1.80 מ' יש למדוד ממקרקעיו של העורר (המבקש) או המשיב (המתנגד). כפי שציינו לעיל, פירוט חתך ובו גובה הגדר ביחס לשני חלקיות של החלקה "בשעת אמת" היה פותר סוגיה זו אולם משלא נעשה, אנו סבורים כי יש למדוד הגובה ממגרשו של העורר וזאת בהסתמך על שניים. ראשית, עסקינן בבקשה לבניית יחידתו של העורר ולפיכך סביר יותר לקרוא את ערכי הייחוס בהתחשב בגובה חלקתו שלו. ושנית - באנלוגיה מהתקנות הנזכרות לעיל, הנתון העיקרי הרלוונטי הינו גובה הגדר ביחס לפני המקרקעין הגבוהים ומכאן שסביר כי כך ראתה גם הועדה המקומית עניין זה.לפיכך יש לסמן הגדרות, וכן גובה קיר חניה גובל 1.80 מ' מפני הקרקע הגבוהים שבסמוך." גם בענייננו אין לחרוג מהרציונאל האמור, ובהתחשב בהקלה המתבקשת בקו הבניין הדרומי של המגרש, יש לקבוע לאותו כיוון קיר אקוסטי בגובה 1.80 מ' ביחס לפני מקרקעי המשיבים הם המקרקעין נשוא ערר זה." (ר' ערר 068/10 ורד ורועי מס - סבט ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב השרון ואח'). אנו סבורים כי במקרה דנן יש להתחיל את גובה מדידת הגדר במפלס החצר, ומשם לאפשר גדר קלה של כ - 1 מ' על גבי המסד הקיים, באופן שיאפשר גדר אפקטיבית של כ - 1.20 לאורך היקפו החיצוני של המגרש. דעתנו מתחזקת נוכח ממצאי סיור וועדת הערר במקום כדלקמן: 1.לבית הגובל ברח' הסיגליות גדר בגובה דומה במפגש בין הבתים, אבל בצומת הגדר נמוכה מ- 1.80+ מפני המדרכה. 2. לבית הגובל ברח' הנרקיסים, גדר נמוכה בכ-30 ס"מ. 3. מפלס החצר נמוך בכ-30 ס"מ מפני הקיר התומך. 4. בפניה מרח' הנרקיס לרח' הסיגליות, לשון המאפשרת חניה וזווית ראיה נוחה. 5. ברח' הנרקיסים פינת היסמין, גדר סינדות בגובה למעלה מ- 2.0 מ'. 6. סמטת הלילך רח' השושנים גדר גבוהה מ- 2.0 מ'. איננו סבורים כי גדר כזו תהווה מפגע אסתטי, מה עוד שהיא תואמת את הגדר השכנה. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל בחלקו. שינויים בנכסגדר