ערר בנוגע לבקשה לחידוש היתר לגדר וכך החליטה הועדה המקומית: "לשוב ולדון לאחר הגשת תכנית מעודכנת המשקפת את המציאות בשטח עם הצעה להסיט את הגדר באופן שלא יפגע בקבר ולתת אורכה של 60 יום למתנגד ולפנות לערכאות המשפטיות." יש לציין כי קודם להחלטה זו התקבלה החלטת ועדת הערר ממש באותו עניין במסגרת ערר 087/11, אז ערר המשיב 2 מר נאסר (המתנגד כנגד חידושו של אותו היתר ממש). באותו עניין התקבלה הצעת ועדת הערר לעכב את הוצאת ההיתר בהסכמה למשך 15 יום על מנת לאפשר לעורר לפנות לערכאות המוסמכות ככל שיחפוץ על מנת לבקש צו מניעה אם ימצא לנכון, וכי במידה ולא יוצא צו מניעה בפרק הזמן האמור, תוציא הועדה המקומית את ההיתר בכפוף לאמור בכל דין. כאמור הצדדים קיבלו את הצעת ועדת הערר וזו קיבלה תוקף של החלטה. כקבוע בסעיף 152 ד' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 החלטת ועדת הערר באה במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי לפי העניין, ולפיכך לא ברור לנו מאין שאבה הועדה המקומית סמכות כלשהי לדון מחדש בנושא. אם אכן התגלו נסיבות חדשות היה על הועדה המקומית לפנות לועדת הערר בבקשה מתאימה ומכל מקום "ריבוע" התקופה הקבועה בהחלטת הועדה המקומית לצורך פניה לערכאות ועיכוב היתר שהוחלט בעבר לתיתו וחידושו הוסכם וקיבל תוקף של החלטת ועדת הערר אינה סבירה באופן קיצוני ביותר, ומהווה חריגה מסמכות ואי סבירות קיצונית. לגופם של דברים המחלוקת שנתגלעה נוגעת למפת מדידה שהומצאה לאחר החלטת ועדת הערר (שהתבססה כאמור על הסכמה בין הצדדים), ולפיה תחת חלק מהגדר נשוא ההיתר מצויים קברים, ולצורך הוכחת טענתם המציאו המשיבים מפת מדידה מתאריך 5/2011 ולפיה בחלקה המזרחי של הגדר מצויים שני קברים. מבלי לקבוע מסמרות לעניין קיומם ו/או מיקומם של הקברים, אנו סבורים כי יש להביא טענה זו בחשבון, ולפיכך אנו קובעים כי ההיתר נשוא הערר יחודש לאלתר, בכפוף לתיקון שיסיט הגדר צפונה לכיוון הגדר הקיימת במרחק של 2.5 מ' מערבית לקו המרפסת הקיימת היום. התיקון יבוצע להנחת דעת הגורמים המקצועיים בועדה המקומית ואין צורך להביא ההיתר או חידושו לדיון נוסף בועדה המקומית. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל ברובו. בהתחשב בהפרה הבוטה של ועדת הערר אנו רואים לנכון לחייב המשיבים בהוצאות העורר בסך 1000 ₪ + מע"מ לכל משיב (סה"כ 2000 ₪ + מע"מ). עררגדר