תמצית טענות המשיבים מדובר בצורך קיומי ובביצוע פרויקטים לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה; הבקשה כוללת רק חלק מזכויות הבניה הניתנות לניצול, על פי תמ"א 38 ורצ / 106, שכן אותן תכניות מתירות תוספת של עד 4 קומות לבניין וכן חדרי יציאה לגג, ואילו מה שמתבקש הוא קומה טיפוסית נוספת וכן קומה חלקית של 2 יחידות; לכל אחת מ - 5 היחידות חניה אחת. המשיבה הציעה חניה נוספת כמכפיל חניה, אך זו לא אושרה על ידי הועדה המקומית. לעניין רווחיות היזם הרי שרצ / 106 מגבילה את היזם ברווחיות של 35% ובהתאם הוגש דו"ח כלכלי מתאים לועדה המקומית לפיו הפרויקט לא חרג מדרישה זו. הבניין בו הוגשה הבקשה כולל 2 כניסות עם גרם מדרגות נפרד ולפיכך נדרשת בניית של 2 פירי מעליות, שיפוץ של 2 גרמי מדרגות, דבר המכביד על ביצוע הפרויקט. עמדת הועדה המקומית מדובר במבנה שהוקם בשנות ה - 70 שתי כניסות ו - 12 יחידות דיור. הטענה בנוגע לפגיעה בנוף אינה מהווה שיקול לדחיית הבקשה מה עוד שלא ברור איזה פגיעה במראה הנוף נגרמת למתגורר בטבורה של עיר, ומכל מקום יש לדחות פגיעה כזאת מפני היתרונות והצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. ההקלות שאושרו מגיעות כדי 40 ס"מ (10% בקו בניין צדדי דרומי) וכן בחלק מהמקומות בקומות 1 עד 4, שם יבלטו קירות החיזוק ב - 40 ס"מ. הבניין הקיים נבנה בחלקו בחריגה של כ - 40 ס"מ מקו בניין צידי דרומי. בנוגע לקו בניין צידי צפוני הבניין הקיים נבנה בחריגה של 50 ס"מ ובמסגרת הבקשה אושרה הקלה לצורך בניית ממד"ים בבליטות במקומות אחדים בבניין ולא לאורך החזית כולה. לעניין קו בניין אחורי אושרה הקלה של 3.15 מ' לצורך בניין ממד"ים ו - 40 אחוז (2 מ') עבור בליטת מרפסות. לעניין החניה - הועדה אישרה 4 מקומות חניה חדשים, וכן תשלום קרן חניה עבור המקום החמישי , תקן זה מתייחס ליחידות הדיור המבוקשות בלבד, ואינו נוגע ליחידות הדיור הקיימות. הוספת מקומות חניה למבנים קיימים הינה מורכבת ומציבה קשיים תכנוניים. עם זאת לכל יחידת דיור חדשה יהיה מקום חניה כנדרש בתקן. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ושמעה בהרחבה את טענות הצדדים, על פי מידע תכנוני שהוצג ניתן לבנות במקרקעין 4 קומות על עמודים ולזכויות אלה ניתן להוסיף זכויות על פי תמ"א 38 ורצ/ 106/1. החריגות המתוארות מקווי הבניין הינן נקודתיות ( ביחס כמובן לחריגות המקוריות עת נבנה הבניין), מדובר בחריגות נקודתיות, רובן לצורך אלמנטים של חיזוק, ולפיכך איננו סבורים כי הועדה המקומית לא הפעילה בעניין זה שיקול דעת נכון. לעניין החניות - אנו סבורים כי החניה המוצעת מס' 3 מהווה פתרון מאולץ, שכן היא דורשת נסיעה של כברת דרך באלכסון ולאחור, דבר שאיננו נראה לנו שמיש ואנו סבורים כי על הועדה המקומית לבדוק אפשרות למקם חניה זו באופן אחר (כמו למשל בניצב לשביל המרוצף המוצע) או לחלופין לאפשר תשלום לקרן חניה גם עבור חניה זו. אשר לעצם התוספת המבוקשת והמוצעת - לעניין זה כבר קבענו לא אחת כי אנו רואים חשיבות ציבורית ראשונה במעלה, לקידום ישומה של תמ"א 38, שכן הרציונאל העומד בבסיסה הינו הגנה על חיי אדם. כך קבענו בערר 43+9/10: "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." ובערר 142/08: "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת חזרנו והבהרנו כדלקמן: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' ערר 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). כפי שהבהרנו לעיל למעט בנושא החניה, הרי שהסטיות המבוקשות מקווי הבניין וכן התוספות עומדות במבחן האיזון הראוי במקרה דנן. יחד עם זאת, אנו סבורים כי טוב תעשה הועדה המקומית אם תבדוק באופן כולל את השלכות התוספות שאושרו במקרה דנן, גם בבניינים סמוכים הנהנים מהזכויות הקבועות בתכניות לעידוד חיזוק מבנים מפני רעידות האדמה, הן בהיבט של הבינוי והן בהיבט של צפיפות החניה. בכפוף לאמור העררים נדחים. בניהתמ"א 38תמ"אהגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיות