נטען לעניין הרעש שנטען על ידי המתנגדים - אין כל הבדל בין בריכת שחייה לכל שימוש אחר בבתים פרטיים וכמו כן לא דובר בטענה מבוססת. כמו כן נטען כי לא ברור על סמך מה דחתה הועדה המקומית את קווי הבניין המוצעים לצד ולעורף שכן. תמצית עמדת הועדה המקומית חלקת העוררים גובלת מצפון עם חלקת המשיבה 2 הגב' וולף, ומהווה חלק משכונה של בתים פרטיים הבנויים על חלקות זהות פחות או יותר. סעיף 10 לתכנית שד / 1000 / ב' קובע כי על בריכת שחייה לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף אשר עניינו מניעת הפרעות לסביבה, ובהתאם נקבע כי קו הבניין משפת הבריכה יהיה בהתאם לקווי הבניין הקבועים על פי תכנית המתאר, ובלבד שלא יפחת מ - 5 מ' מכל צידי הבריכה, והמרחק המינימאלי בין בית המגורים והבריכה יהיה 4 מ'. העוררים מבקשים הקלות כך שקו בניין אחורי יפחת מ - 5 מ' ל - 2 מ', קו בניין צדדי מ- 3 מ' ל - 2.7 מ', ומבית המגורים שלהם ל - 0.7 מ'. הועדה המקומית קיימה דיון ענייני במסגרתו נבחנו כל הטענות והוצגה מצגת המציגה את מגרש העוררים והמתנגדים ובסופו של דיון הוחלט לדחות הבקשה להקלה בקו בניין אחורי וצדדי. הקלה אינה זכות מוקנית, זוהי חריגה מהתכנון הרצוי ואין לעשות בה שימוש על מנת לעקוף הוראות לא נוחות הקבועות בתכנית. הקלה מחריגה בקשה מתכנון החל עליו הסתמכו בעלי מקרקעין סמוכים. מדובר בעצימות הקלה גבוהה שכן העוררים מבקשים הקלה של מספר מטרים הן ביחס לקווי הבניין בתכנית המתאר והן ביחס להוראת קווי הבניין שנקבעו בתכנית להקמת בריכות. תמצית תשובת המשיבים כל הבתים הצמודים לביתם של העוררים הגישו התנגדות לועדה. מפאת הפרשי הגבהים בריכת השחייה אמורה להיבנות בקצה צוק מגרשם של העוררים הגובל במגרשה של המשיבה 2 מצפון ומובן כי יש בכך משום סיכון קונסטרוקטיבי. יש בכך משום סכנה להרס בית המשיבים 2 מצפון. הגבול בין שתי המגרשים תחום ממילא בגדר, גם ללא תוספת של קיר בגובה של 1.8 מ' ויוצר חומה כלפי בית המשיבים. האלמנט החשוב ביותר בישוב הינו "חוויית המרחב" ובנייתה של חומה שתגיע לגובה אפקטיבי של 4.3 מ' ביחס למגרש המשיבים הינה פגיעה קשה המהווה סטייה ניכרת במובן זה. בנוסף לא ברור היכן ימוקם חדר המכונות ביחס לשכנים ואין התייחסות להפרשי הגבהים לעניין מיקומו כתת קרקעי. כמו כן נטען כי פרסום ההתנגדות נעשה במכוון סמוך לתקופת הפסח על מנת למנוע מבעלי עניין לממש את זכותם הסטטוטורית. דיון והכרעה ככלל, ועדות הערר כולן לרבות ועדה זו הבהירו כי השימוש בחצר בית פרטי לבריכה בגודל סביר לצרכים פרטיים של בעלי המקרקעין, הינו שימוש לגיטימי ואינו עולה במטרדיותו על שימושים אלטרנטיביים בחצר כזו גם ללא היתר. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו המצב התכנוני כולל מלכתחילה אפשרות להקים בריכה בתנאים מסוימים. במקרה דנן, עצם הקמתה של הבריכה מהווה זכות תב"עית, שכן תכנית שד/1000 / 2 קובעת הנחיות להקמתן של בריכות. בין היתר, מתירה התכנית להקים בריכה במתחם המגורים בתחומי המושבים והיישובים הקהילתיים שבתחומה. הווה אומר, עצם הקמתה של בריכה מהווה זכות תב"עית, שהינו דין אשר עבר הפקדה והתנגדויות - ומכאן תוקפו. על רקע זה לא ברורה עמדת המשיבים בעניין התנגדותם העקרונית לבריכות שחיה ביישוב, כפי שבאה לידי ביטוי בדיון שנערך בפנינו. לא זו אף זו, עפ"י מפת המדידה במגרש הגובל מצפון קיימת בריכת שכשוך קטנה (ג'קוזי). מעבר לצורך במקרה זה, שכן כאמור עצם הבקשה לבריכה מהווה זכות מוקנית, נזכיר כי גם מקום בו לא קיימת תכנית בריכות קבעו וועדות הערר כדלקמן: "לעניין בריכות השחייה והמטרדיות הטמונה בהן - נחה דעתנו כי שימוש זה עליו נפסק לא אחת לרבות ע"י ועדה זו כי הינו אינהרנטי לייעוד למגורים עפ"י תב"ע תקפה, טופל כיאות במסגרת התכנית, שכוללת התייחסות לכל ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים הטמונים בו לרבות מטרדי רעש/ריחות וחומרים וכיו"ב. בריכת שחייה לא מקורה מטבע הדברים משמשת את בעליה שימוש עונתי בלבד חלף שימושים אחרים אפשרית בחצר (דוגמת משטח עץ המשמש אף הוא לאירוח, רחבת משחקי כדור העלולה להוות מטרד קשה אף הוא ואח' ) ועל כן אינו חורג בראייתנו מכל שימוש אפשרי אחר במסגרת ייעוד למגורים. 156/08 ד"ר בנטוב ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כ"ס ואח' וכן ר' החלטותינו בעררים 485/06 92/07, 15/08 315. אשר לקווי הבניין, אנו סבורים כי יש מקום להקל בכגון דא (קווי בניין לצורך הקמת בריכה) שכן , כפי שראה מחוקק המשנה לקבוע במסגרת תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002 (להלן תקנות סטיה ניכרת), לא מדובר בבניה בעלת נוכחות "חללית", כי אם בפיתוח ייחודי של השטח. לא מדובר בתוספת מבנה היוצר חלל סגור ומפריע את פתיחותן של השטח, היפוכם של דברים. לפיכך, תיקן מחוקק המשנה את תקנות סטיה ניכרת באופן בו גם קרבה לגבול המגרש ממש (בשונה מקו הבניין) לצורך בריכה לא תהווה סטיה ניכרת. וכך אף קבענו בעניין ערר 92/07 הוץ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה כדלקמן: וועדות הערר (לרבות וועדה זו) קבעו בעבר כי בריכת שחיה הינה חלק מהשימושים הלגיטימיים האפשריים בחצר מגורים, ובלבד שאינה יוצרת מטרד יוצא דופן. מטרד כזה יש להוכיח בהשוואה לשימושים האפשריים בחצר מגורים, ועל כגון דא קבעה וועדת הערר (ת"א) לא מכבר: "עם עליית רמת החיים בארץ, גובר הרצון של בעלי בתים צמודי קרקע להקים בריכות שחייה בחצרות בתיהם. לעיתים תכופות, לאור גודל או צורת המגרש, לא ניתן להקים את הבריכה בקווי הבנייה שנקבעו בתוכנית, ויש צורך באישור הקלה בקו הבנין של הבריכה באופן שהבריכה תיבנה בקרבת גבול המגרש... בריכת שחייה נבנית בדרך כלל כתחליף לשטח מגונן בחצר בית מבקש ההיתר. גם גינה עלולה להוות מקור למפגעי רעש, ולעיתים לכאלה אשר אינם נופלים מאלה הצפויים מבריכת שחייה: ילדים המשחקים בגינה, קיום שיחה קולנית בגינה, קיום אירועים חברתיים בהיקפים שונים וכיוב'. מטרדי רעש אלה עלולים להשתוות ולעיתים אף לעלות על מטרדי הרעש הצפויים מקיומה של בריכת שחייה.לפיכך הדעה הרווחת כי בריכת שחייה ביתית מהווה פוטנציאל למטרדי רעש העולים על אלה של חצר/גינת הבית- אינה בהכרח נכונה. ניתן לאמר כי יש בחשש מהמטרדים הצפויים מבריכת שחייה מידה לא מעטה של דעה קדומה. אנו בדעה כי יש לבסס את הטענה כי צפויים מטרדי רעש מהקמת בריכת שחייה בחצר הבית השכן, בקרבת גבול המגרש, בנימוקים של ממש, ואין להסתפק בטענה כללית וסתמית כי בניית הבריכה בקרבת גבול המגרש תגרום למטרדי רעש... לפיכך, כאשר נטענת בפני ועדה מקומית הטענה כי בניית בריכת שחייה בכלל, ובנייתה בתוך מרווחי הבנייה בפרט- תוך אישור הקלה, תפגע בשכנים בשל מטרדי רעש הצפויים מהבריכה, על המתנגד להקמת הבריכה לבסס חשש זה, תוך השוואת המטרד הצפוי מהבריכה - אם בכלל- עם המטרד אשר עלול להיגרם משימוש רגיל בגינת הבית." נוכח האמור דומה כי עצם הצורך במיצוי הצבתה של בריכה (קו"ח בריכה מותרת בדין הספציפי החל במקרקעין), מהווה סיבה ראויה למתן הקלה בקו בניין. אלא שנשאלת השאלה היכן נכון תכנונית למקם את בריכת השחיה. לעניין זה, הואיל ומדובר בחריגה מתכנית יש מקום לאזן בין האנטרסים השונים. לאחר שבחנו האופציות הקיימות במגרש אנו סבורים כי מיקומה של הבריכה, בגודלה המבוקש (שהינו צנוע ומכל מקום נופל בהרבה מהמותר על פי התכנית) בצד הדרום מזרחי של המגרש הגובל בשצ"פ מזה ובמגרש 133 מזה. מיקום זה "פותר" לחלוטין את נושא החזית הצפונית, ומהווה הרחקה גם בחזית המזרחית, ביחס לגבול המגרש, שכן עקב תצורת הבית הכולל מגרעת, בחלק הדרום מזרחי, ניתן להסיגה לכיוון הבית, כך ששיעור ההקלה בקו הבניין הצדדי יפחת. לעניין הפגם שנטען בפרסום - ראשית, לא מצאנו ממש בטענות המשיבים בעניין זה, שכן איםן ספק כי הפרסום היה אפקטיבי - ולראיה מספר ההתנגדויות שאושרו. נזכיר כי - " הליכי הפרסום נועדו להעביר לצדדים הנוגעים בדבר את האינפורמציה הדרושה לניצול אפקטיבי של זכות הטיעון הקנויה להם. מאחר ובמקרה דנן לא נשללה מן העותרים זכות הטיעון, ולו באופן חלקי ממילא לא נגרמה כל פגיעה בזכויותיהם, בגין הפרת חובת הפרסום על ידי הרשות. אשר על כן, אין להם כל מעמד לדרוש את ביטול ההליך המנהלי". עת"מ 14/98 אוסקר נ' לוריא סיכומם של דברים - הערר מתקבל באופן בו הבריכה תוסט לחלק הדרום מזרחי של הבית, תוך ניצול מגרעת הבינוי באותה פינה כך שתתוכנן בקו בניין של 70 ס"מ מחלקו הדרום מזרחי של בית העוררים סמוך לקו המגרש הקדמי. בניהבריכת שחיה / בריכת מיםבית פרטיהתנגדות לבניה