ערר שלא לאשר בקשה לשינוי מקום חניה (ביטול חניה פנימית והעברתה לחזית המגרש), במקרקעין הידועים כחלקה 556 גוש 6579 רחוב וינגייט 9 ברעננה (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית החליטה: "לא לאשר את הבקשה. ע"פ חוות דעת יועץ התנועה וסגנית מהנדס העיר, לא ניתן לאשר את החניה, שכן החניה המבוקשת אינה עומדת בתקנים." תמצית טענות העוררים מדובר במגרש ברחוב הולנדי, כאשר על פי היתר הבניה המקורי תוכננו בו חניות עוקבות בחלק הדרומי של המגרש, ואילו עתה מבקשים העוררים לעשות שימוש בשטח החניה הפנימית (מתוך השתיים העוקבות) כחצר, ותחתיה להקצות מצפון לחניה החיצונית חניה נוספת. לצורך העניין בנו העוררים גדר עץ הנמצאת בעומק המגרש, החוסמת כניסת מכונית לחניה הפנימית מבין השתיים. לטענת העוררים מדובר בסידור חניה נכון יותר, שכן חניה טורית מחייבת תיאום בין שתי המכוניות, ובפועל גורמת לחניית אחת המכוניות מחוץ לחצר הבית. כן הודיעו העוררים כי במידה ויאושר הסדר זה הם מתחייבים שלא לבנות שער חיצוני. אשר לחריגה ממידות החניה - החניה החדשה עומקה 4.5 מ' ורוחבה 3.2 מ', בעוד על פי הנחיות לתכנון חניה של משרד התחבורה מתבקש עומק של 5 מ'. כן הדגימו העוררים תמונה לפיה מכוניתם הארוכה חונה בחניה הקצרה. תמצית עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית טענה כי מדובר בהקדמת בניה לרישוי. כן טענה הועדה כי סירבה לאשר את מקום החניה המבוקש מאחר ואורכו נופל מהאורך המינימאלי הנדרש על פי התקן המופיע בהנחיות לתכנון חניה של משרד התחבורה, שהוא 5 מ', וזאת מכיוון שקיים קיר בולט כלפי החזית, כך שחסר למבקש המרווח המבוקש. הועדה המקומית סבורה כי החלטתה סבירה ותואמת את הנחיות התכנון של משרד התחבורה בכל העיר ואין נימוק המצדיק שינוי בהחלטתה. עוד טענה הועדה כי אישור החניה במתכונת המבוקשת תגרום לחסר מקום חניה ברחוב, שכן יגדל מפתח החניה במקביל לשתי חניות בחצר העורר ויישלל מקום חניה ברחוב שהיה אפשרי במצב המתוכנן. דיון והכרעה הנחיות לתכנון חניה, כשמן כן הן, מסמך מנחה אשר חובר ביוזמת משרד התחבורה על מנת לקבוע סטנדרטים מקצועיים לתכנון חניה. יחד עם זאת לא מדובר בחוק ו/או תקנות ו/או תכנית , וכפי שכבר נפסק: "ספק רב אם הוראות משרד התחבורה/מינהל תחבורתי-הנחיות לתכנון חניה, הינן בבחינת דין מחייב שמכוחו ניתן למנוע מן המשיבה 1 לנהל חניון." (ר' בש"א 4566/04 לייט שמואל נ' רשות הנמלים והרכבות) עמדת רוב חברי הועדה, אדריכל שמואל חכים, נציג מתכנן המחוז מר מוחמד נאטור, נציג ציבור מר עמירם גלילי: ספק לנו אם במקרה דנן התקיימו התנאים הנכונים לחרוג מהנחיות, שכן התכנון המקורי כלל הסדרת 2 חניות בעומק החלקה, ואילו העוררים ביצעו חריגות תוך שהם מפרים את הכללים הקבועים וההנחיות. יתרה מכך הרחבת פתח החניה במקרה זה עשויה לפתוח פתח לאימוץ פתרון דומה במבנים סמוכים דבר שיצמצם את מספר מקומות החניה ברחוב. למען הסר ספק לא תהיה מניעה להגיש בקשה הכוללת גדר ושער לחניה כפולה בעומק המגרש. דעת מיעוט יו"ר ועדת הערר: אני סבורה כי במקרה דנן נוכח העובדה כי הפתרון המוצע הינו פרקטי יותר במובן זה שמאפשר חניה מקבילה ולא עוקבת על כל יתרונותיה של הראשונה, ובהתחשב בכך ובפועל נמצא מקום לשתי המכוניות; כמו כן בהתחשב בעובדה כי המרת החניה בעומק החלקה בחניה המקבילה מיטיבה את ניצול השטחים במגרש. בנסיבות אלה יש מקום לשקול ולאפשר חריגה נקודתית קלה מאותן הנחיות. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הוראות הגמישות הקבועות בהוראות עצמן, וכן בשים לב לסוגיה בה נדרשנו כאן, לתרשים 1 להנחיות אשר ממנו עולה כי אורך רכב ממוצע מגיע כדי 4.30 מ' וכ - 90% מכלי הרכב קצרים מ - 4.5 מ' היא מידת אורך הרלוונטית במקרה דנן. לא זו אף זו, על פי אותן הנחיות מידת האורך של 5 מ' מורכבת מ - 4.75 מ' המוקצים לטובת אורך הרכב ו - 0.25 מ' המיועדים להרחקת המכונית מקיר או גדר הניצבים לה. במקרה דנן בו מתוכננת חניה בצמוד לקיר השייך לעוררים, המשמעות שיש לייחס למרחק של 25 ס"מ קטנה מזו המיוחסת לו מקום בו מדובר בחניון. לפיכך לו דעתי היתה מתקבלת הערר היה מתקבל. סיכומם של דברים הערר נדחה בדעת רוב חברי הועדה. מקום חניהחניהערר