ערר לאשר בתנאים תוספת 54 + 27 מרפסות לבית מגורים משותף קיים במקרקעין הידועים כמגרש 142, חלקה 860, בגוש 6720 , ברחוב תבור 5 ו - 7 בגני תקווה (להלן: "המקרקעין"). וכך החליטה הועדה המקומית: "א. לאשר את הבקשה ולאחד את הבקשות לבקשה אחת לתבור 5 ו-7. ב. הבניה תהיה בעת ובעונה אחת וכך כשתגמר הבניה ניתן יהיה לשקם המבנה והחזיתות לכל המבנה במשותף. ג. יש להגיש תכנית אירגון אתר ואירגון עבודה אשר תתן מענה לשיקום ולשמירה על המבנים הקיימים. ד. באיזור החניה יוגש פתרון הנדסי אשר מונע את הפגיעה בחניות. ה. במסגרת פעולות הבניה יש לציין שיקום גינון ושיקום חזיתות טרומיות. ו. להעתיק את המרפסת המבוקשת לחזית אחרת בתיאום אדרכלי עם מהנדס הועדה. יש לבדוק אם ניתן להעתיק את כל המרפסות המבוקשות, כך שלא תבנה בניה מעל מרפסות הגג. ז. התוכנית אינה מראה קירוי מרפסות שנעשו שלא כדין ואינה מתייחסת לקירויים אלה. ח. בניית מרפסות מעל מרפסות הקיימות מהווה פגיעה בתכנון האדריכלי המקורי של הבניין ומהווה ביטול יחודם כמרפסות גג. ט. בנוסף למניעה האדרכלית בהתרת קירוי מרפסות הגג הנ"ל ע"י מרפסות פתוחות נוספות, בקשה כאמור מחייבת ביצוע בניה וקונסטרוקציה בשטח המרפסות גג המוצמדות ומחייבת הסכמת בעליה דירות הנ"ל לכך." בהמשך להחלטה זו הוגשה בקשה נוספת וניתנה החלטה כי: "למעט הגשת הבקשה המתייחסת לשני אגפי הבניין הבקשה שהוגשה אינה תואמת ואינה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הועדה הנ"ל ובנסיביות אלה הועדה חוזרת על החלטת המיום 25/5/11 למעט סעיף א'." תמצית טענות העוררים העוררים הינם נציגי ועד בעלי הזכויות בבניינים ומהווים 3/4 מבעלי הדירות, ובעלי 2/3 ברכוש המשותף. העוררים מבקשים להרחיב את דירותיהם באמצעות תוספת מרפסות, מרפסות שקיימות רק בדירות המתנגדים שהוקמו לפני כשלושה עשורים. המרפסות הקיימות הינן מרפסות גג בחלק מהדירות. השינוי שישפיע על אותן מרפסות גג הינו קירוי חלק מהן באופן שעדיין יוותר בהן חלק לא מקורה. עוד טוענים העוררים כי המתנגדים לא הגישו התנגדות כדין וממילא מנועים מלהעלות טענות לעניין תוספת זכויות כדין וללא כל הקלה, מה עוד שההתנגדות הוגשה באיחור. עוד נטען כי הועדה המקומית לא מילאה את חובת ההנמקה בה היא מחויבת, וכי האיזון שניסתה לערוך לוקה בחסר, במיוחד מקום בו מקופחת זכותם של דיירים למרפסת בשטח של 12 מ"ר. הפתרון שהציעה הועדה המקומית להעתיק חלק מהמרפסות לחזיתות אחרות ולשבור קירות או חלונות, פוגעניות ביחס לבעלי הדירות, וספק אם אפשריות מבחינה קונסטרוקטיבית. ולעניין זה צירפו העוררים חוות דעת. לדברי העוררים קירוי מרפסות קיימות בחלקן רק תטיב עם אותם בעלים אשר קירו באופן נקודתי חלק מהן באמצעות פרגולות כאלה ואחרות. עוד נטען כי יש לקיים איזון ראוי וכי זכותם של המשיבים, המתנגדים, לאופי בניין מסוים אינה עומדת כנגד זכותם של מרבית הדיירים למרפסות. תמצית תשובת המשיבים העוררים מאיימים על המתנגדים בנקיטת תביעה לפיצויים על פגיעה בזכות לבניית מרפסות. עיקר המחלוקת הינו מיקום בניית המרפסות ולא עצם התוספת אליה מסכימים כל הדיירים, הכל במטרה שלא יפגע המראה המיוחד של הבניין או הבניינים במתחם עם מרפסות הגג הפתוחות שבו. בתכנון המוצע טמונה פגיעה של הסרת אור, שמש ומעבר אוויר ממרפסות הגג הפתוחות. כיום קיימות מרפסות גג מרובעות ורחבות ואילו על פי התכנון יוותר חלק צר צפוף בעוד הריבוע יהיה מקורה. אין שום מניעה קונסטרוקטיבית או אחרת לבצע הפתרון שהוצע על ידי הועדה המקומית בנוגע למיקום המרפסות. עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית טוענת כי העוררים חסרי זכות ערר מטעם שהוחלט לאשר הבקשה בכפוף לתנאים ולא לדחותה. לגופם של דברים, טוענת הועדה המקומית כי הקמת המרפסות על פי התכנון המקורי תפגע בתכנון המקורי של המבנים והייחודיות המקורית שנהנים ממנה בעלי המרפסות המקוריות. הועדה גם סברה כי אין זה סביר לפגוע בבעל דירה שהסתמך על התכנון הייחודי של המבנה, כדי ליצור איזון נכון בין זכותם של העוררים להקים מרפסות לבין זכותם של בעלי המרפסות שייחודיות מרפסותיהם לא תפגע. החלפת פרגולות בתקרות בטון גם אם מטיבה עם בעלי המרפסות יש בה כדי לשנות העיצוב הכללי של הבניין וייחודו התכנוני. דיון והכרעה סעיף 2(ב) להוראות המעבר שנקבעו עם ביטול תקנה 4 (ח) לתקנות התו"ב (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים התשנ"ב 1992) קובע כדלקמן: "בבניה לפי היתר שניתן או שהוחלט לתתו לפני יום התחילה, ובבניה על פי היתר מכוח תכנית שהופקדה או תופקד עד יום ט"ו בטבת התש"ע ( 1 בינואר 2010), יחולו על מרפסות הבולטות מקירותיו החיצוניים של הבניין (בתקנת משנה זו - גזוזטרה), הוראות מיוחדות אלה: גזוזטרה ששטחה עד 14 מטרים רבועים לא תבוא במניין השטח המותר לבניה, ובלבד ששטחן הכולל של כל הגזוזטרות בבניין לא יעלה על 12 מטרים רבועים כפול מספר הדירות בבניין; עלה שטחן של גזוזטרות כלשהן על האמור בפסקה (1), יבוא השטח העודף במניין השטח העיקרי המותר לבנייה; גג בלתי מקורה של קומה בבית מדורג או מרפסת בלתי מקורה בחצר שאליהם יש גישה ישירה מדירה, לא ייראו כמרפסת או גזוזטרה לעניין תקנה זו; לעניין תקנת משנה זו, "דירה" - כמשמעותה בסעיף 145 (א)(2) לחוק. כפי שקבענו בעבר בערר 419/08 קבוצת עדי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה - "בבסיס התקנה שניים: האחד הכללי, ההכרה בכך כי רצוי לאפשר לדירות שטח פתוח ומקורה לרווחת ואיכות חיי התושבים הן מהבחינה השימושית הן מהבחינה הבריאותית והן מבחינת איכות הסביבה מיזוג הדירה, חיסכון בהפעלת מזגנים וכיוב'. ביסוד השינוי הכרה בבגרותו של הציבור והבנת חשיבותו של שטח פתוח כנ"ל לצרכיו מתוך הנחה שלא יסגר שלא בהיתר. המטרה השנייה הייתה הכחדתן של המרפסות "הקופצות" אשר לידתן בנטייתו הקודמת של הציבור, להרחיב דירות על חשבון מרפסות מקורות מתוכננות. במקרה דנן מתוכננות בקומה הרביעית של הבניינים מרפסות רחבות ידיים בתכנון אפקטיבי ואסטטי." במקרה דנן אין חולק על תוספת המרפסות גופה, אלא שהמחלוקת נתגלעה בנוגע למיקומן. בעוד הרוב מציע להוסיף את המרפסות בציר צפון דרום מבקש המיעוט, אשר לו מרפסות באותו ציר ממש לבצע את המרפסות החדשות לכיוון מזרח מערב. למעשה, חדרי המגורים בכל המבנן פונים לציר צפון דרום, בכיוון מזרח מערב קיימים אשנבים צנועים בלבד. אנו סבורים כי בנסיבות בניין זה הפתרון שהוצע על ידי המיעוט וזה לתמיכת הועדה המקומית פחות מוצלח מהפתרון המבוקש בבקשה עליה חתומים רוב הדיירים: ראשית, המרפסות החדשות כרוכות בפתיחת פתח מרכזי נוסף בחדר המגורים לכיוון מזרח - מערב בשונה מהפתחים צפון - דרום הקיימים. שנית, אותן מרפסות תאפשרנה מבט מלא אל תוך המרפסות הקיימות כיום של המיעוט. שלישית, ככלל, מרפסת מקורה אינה חסרון כי אם יתרון מה עוד שחלק נכבד ממנה נותר חשוף ומאפשר מבט לשמיים. ורביעית, איננו מוצאים כל יתרון עיצובי לבניית המרפסות הנוספות בציר מזרח - מערב. היפוכם של דברים דומה כי המרפסות המוצעות משתלבות בצורה טובה יותר בעקרונות המבנן האדריכליים. יש לציין כי על פי התכנון המוצע מרפסות הגג תיזכנה לתוספת שטח לא מקורה בצד מזרח או מערב לפי העניין. בנסיבות אלה אנו סבורים כי הן מבחינה תכנונית והן מבחינת מיצוי הזכויות, הפתרון המוצע על ידי העוררים נכון וטוב יותר מזה העולה מהחלטת הועדה המקומית, שכן הוא מאפשר תוספת מרפסות אפקטיביות בהמשך הסלונים הקיימים לכל בעלי הדירות במבנן, שנית הוא כלל תוספת של מרפסת פתוחה לבעלי המרפסות הקיימות אשר חלקן ייקורה. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל. יחד עם זאת הועדה המקומית תשהה הוצאת ההיתר 21 יום מיום קבלת החלטה זו , על מנת לאפשר למשיבים לפנות לערכאות אחרות אם וכאשר ימצאו לנכון. מרפסתעררבתים משותפים