שימוש חורג לגן ילדים בבית מגורים צמוד קרקע בכפוף להקמת קיר אקוסטי בחצר המבקשים ועל חשבונם, וכן נקבע כי על מבקשים להגיש תוכנית להסדרת תנועה וחניה במקום, בעיקר בנושא הורדה ואיסוף של ילדי המעון. על כך הוגש ערר מספר 361/10 ובמהלכו הוסבר לצדדים, כי על המבקשים להראות תוכנית שלמה, הכוללת פיתרון תנועתי, פיתרון אקוסטי ושימוש בחלקים בבית וכן ניתנו הנחיות בנוגע לסדרי הדיון בועדה המקומית לאחר הגשת התוכנית המתוקנת. בהתאם, הועברה התוכנית להתייעצות יועץ תנועה של הועדה ולהתייחסות המתנגדים ולאחר דיון שנערך בנושא התנועה, הוחלט "לאשר הסדרה והעלאה של ילדים בין השעות 7:30 ל-8:30 באמצעות תמרור.בהתאם לכך, החליטו חברי הועדה פה אחד לאשרר את החלטת ועדת המשנה מיום 11.10.10 ולאשר שימוש חורג לתקופה של שלוש שנים, בכפוף למילוי תנאים...". החלטה זו התקבלה ביום 31.5.11 והיא העומדת במוקד הערר שבנדון. העוררים הינם בעלי הזכויות בבית השוכן ממערב למקרקעין נשוא הערר ואילו המשיבים 2 הינם מבקשי הבקשה. המשיבים 3 הינם מתנגדים נוספים, שלא הגישו ערר. תמצית טענות העוררים הגן פועל מספטמבר 2009 שלא כחוק. מדובר בסטייה ניכרת מתוכנית, שכן התוכנית החלה במקרקעין מייעדת אותם למגורים ולא לגן ילדים ובו חמישים ילדים לערך, הפועל משבע בבוקר ועד שבע בערב. רובם המכריע של ילדי הגן אינם מגיעים מהשכונה ואין בה צורך בגני ילדים. הכניסה לגן הילדים נעשית מחזית המבנה, כאשר ההורים מחנים את הרכב על הכביש, תוך סיכון חיים ומפגע בטיחותי. הרחוב אינו ערוך להיקף התנועה הגדול שנגרם בשל גן הילדים ונוצרים עומסים. גם מבחינה קניינית, נגרמת לעוררים פגיעה וזאת, רק על מנת להעשיר את המשיבה 1. בניית קיר אקוסטי מול ביתם של העוררים תגרום לכיעור של הבית ושטחו, כולל הגינה, תחסום את האור וזרימת האויר ותסב להם נזקים משמעותיים. לעניין ההסדר התחבורתי שהוצע, להציב ממזרח לכניסה של הגן תמרור של "אין חניה" ומתחתיו הגבלת שעות לשעות הורדת הילדים בבוקר ואיסופם אחר הצהריים, תמרור כזה ישריין שני מקומות עצירה ליד הגן ובנוסף לשניים הקיימים במקרקעין, יתן מענה נכון. אולם, אין המדובר בפיתרון חניה בתחום המגרש ולפיכך, יש לדחות את הבקשה. לא זו אף זו, ההסדר מתבסס גם על חניה שלא פונתה בחצר וגם על חניה בכניסה לחצר, שאינה חוקית. כמו כן, הועדה המקומית התעלמה מקריטריונים שקבעה לצורך אישור השימוש החורג ובהם העובדה כי התקיימה עבירה של שימוש קודם לבקשה, מספרם הרב של גני הילדים באזור, התאמתו של המבנה לשימוש המבוקש ונקיטת צעדים לצמצום הנזקים לסביבה. תמצית עמדת המשיבה 1 עצם העובדה שפועלים באזור מספר גני ילדים מוכיחה את הצורך הממשי בשימוש כזה באזור. הרוב המוחלט של הילדים בגן מגיעים מכפר סבא. טענות העוררים בדבר הסדרי התנועה אינן נתמכות בחוות דעת מומחה. לא קיימת בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983 דרישה למקומות חניה לגן ילדים. אין כל מפגע תחבורתי או בטיחותי בכניסה לגן. רחוב גולומב הינו רחוב מאסף שכונתי ובו נתיב נסיעה אחד, שרוחבו 4.7 מטרים ומשני צידיו מפרצי חניה. היציאה היא לככר ברחוב כצנלסון, אשר הקיבולת שלה תואמת את נפחי התנועה שברחוב גולומב. אין בסיס לטענה, שרחוב גולומב אינו ערוך לתנועה העוברת בו. הואיל ומדובר בעצירה לצורך העלאת והורדת נוסעים בלבד, אין כל משמעות לאיסור לחנות בשולי המדרכה המסומנים ואף אם עצירה זו נפסלת, עדיין קיימים שלושה מקומות עצירה משוריינים, לטובת ההורים המביאים את הילדים לגן. הטענות בדבר סטייה ניכרת נטענו בעלמא. גני ילדים הינם שירות קהילתי חשוב וחייב, מטבע הדברים, להימצא בקרבת מגורים. הגן גזר על עצמו פעילות בשטחי חצר מצומצמים מהקיים במקרקעין, על מנת שלא לגרום מטרד לעוררים, ומכל מקום, כשייבנה הקיר האקוסטי, אם קיים רעש, הרי שהוא ייבלם. תמצית עמדת הועדה המקומית מדובר במקרקעין המצויים באזור מגורים ב', כאשר גני ילדים לא נקבעו כתכלית מותרת באף אחד מייעודי הקרקע במסגרת התוכנית החלה במקרקעין, אף לא בייעוד לבניין ציבורי. הבקשה לשימוש חורג הוגשה סמוך לאחר תחילת הפעילות. במסגרת הדיון שנערך בועדה המקומית, ניתנה לכל הנוגעים בדבר הזדמנות נאותה להשמיע עמדתם. חברי הועדה יצאו לסיור בשטח ואז הוחלט על הקמת הקיר האקוסטי ועל הגשת תוכנית להסדרת תנועה. תוכנית זו נדחתה תחילה על ידי ועדת התנועה העירונית, אולם דחייה זו התבססה על סברה מוטעית, כי על התוכנית להציג פיתרונות בתחום המגרש בלבד. אולם, משהובהר ליועץ התנועה כי אין חובה כי הפיתרון יימצא דווקא בתחומי המגרש, הוא הצטרף והמליץ לאשר את התוכנית, כפי שאושרה. ביום 31.5.11 התקיימה ישיבה של ועדת המשנה של הועדה המקומית ובמסגרתה, הוחלט לאשר את הבקשה המתוקנת להיתר שימוש חורג לשלוש שנים ולא כפי שהתבקש, לעשר שנים, בכפוף לתנאים בהחלטה המקורית, בתוספת הסדרת התנועה והחניה בהתאם להחלטת ועדת התנועה מיום 5.4.11. טרם מתן ההחלטה, הוקרא לחברי הועדה מכתבה של העוררת 1 (מכתב ההתנגדות לתוכנית התנועה). הפסיקה מחייבת הסגת אינטרס הפרט מפני האינטרס הכולל בקיומם של גני ילדים, בכפוף למקרים יוצאי דופן. יש לדחות את הטענה לעניין משמעות העובדה, כי הגן הופעל לפני שניתן לו היתר כחוק. הבקשה לשימוש חורג הוגשה ביום 21.10.09, סמוך לאחר תחילת פעילות הגן, ומכל מקום, עצם הפעילות קודם להיתר הינה שיקול לגיטימי אחד מיני שיקולים רבים. לא מדובר בסטייה ניכרת מתוכנית, שכן שימוש לגן ילדים הינו שימוש משתלב באופן חופף כמעט לשימוש למגורים ולפיכך, לא יכול להיות בו שינוי אופי הסביבה הקרובה. לעניין המפגע התחבורתי הנטען, ההסדר שהוצע נותן מענה נכון וחוקי להורדת והעלאת ילדים וכולל שלושה מקומות עצירה. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ואף יצאה לשטח כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות הצדדים. במסגרת זו נמצא כדלקמן: רחוב גולומב חד סיטרי ובו מפרצי חניה בשני הצדדים. הגן ממוקם במגרש פינתי, רח' כצנלסון/גולומב. הגן מטופח ובו לומדים כ-60 ילדים. חרף האמור, בשעת ביקורנו לא הבחנו במטרד רעש כלשהו, במיוחד ביחס לסביבה בכללה, שהינה סביבה ראשית ורועשת, הסמוכה לקניון ערים. כל החצרות מחופות בדשא מלאכותי. החצר המערבית אינה בשימוש. לאורך החזית המערבית גדר בתחום המגרש ועליה יריעת פלסטיק. ממול ברח' גולומב פועל גן ילדים ומצפון לו ברח' כצלנסון 2 גני ילדים נוספים. בתי המשפט וועדות הערר קבעו לא אחת, כי האינטרס הציבורי בקיומם של גני ילדים ופעוטונים הינו אינטרס ציבורי ראשון במעלה. העובדה, כי ברחוב גולומב מצויים ארבעה גני ילדים מוכיחה, לטעמנו, הביקוש לשירות זה, שאכן צריך להיות שלוב בייעוד למגורים. גישת הוועדה בעניין זה, באופן כללי, היא מתוך הכרה בצורך האמיתי הקיים במציאות החיים, שאין לו פתרון מרכזי מסודר, וכן לאור גישת המחוקק ובתי המשפט בעניין זה. במקרה אחר אשר נדון בעבר בפני ועדה זו, ואשר נדון אח"כ בעת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים: "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...". עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (ת"א מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו: "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". בהחלטה מאוחרת יותר, בעת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' ועדת ערר ואח', אף היא עתירה על החלטת ועדת הערר במקרה שהיה בפנינו, קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונת מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי החינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן הסוג המכונה בלעזNIMBY (NOT IN MY BACK YARD), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". נזכיר עוד, כי אחד הפנים של שילוב גנים ופעוטונים באזורי מגורים הינו "הבטחת שקט" לשכנים בשעות הערב ובימי המנוחה. איננו סבורים, כי במקרה דנן קיימות נסיבות ממשיות לאסור על הפעלתו של גן הילדים המבוקש במקרקעין נשוא הערר: מדובר, כאמור, ברחוב קטן, המצוי באזור סואן במיוחד, כאשר פיתרון התנועה שהוצג מאפשר שלושה - ארבעה מקומות עצירה בסמוך לגן ובכך, לטעמנו, ניתן פיתרון נכון בהיבט זה. לנושא האקוסטי, אנו סבורים כי צדקה הועדה המקומית, בדורשה קיר אקוסטי בתחום המגרש המבקש. קיר כזה עשוי להקל, ככל שיש בכך צורך, על מטרדי רעש מכיוון הגן אל השכנים. מהבחינה האסתטית, ביחס לקיים (גדר רשת עם ברזנט), אנו סבורים כי קיר כזה יכול רק לשפר את המצב. ואולם, לטעמנו, גובהו של הקיר צריך להיות מתואם עם העוררים ולפיכך, נושא זה יטופל בסיפת ההחלטה. התרשמנו, כי מדובר בגן מושקע ובו אנשי צוות מקצוענים, אשר השכילו להנחות פעילויות מגוונות, ברוגע ובשקט יחסי. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לאשר החלטת הועדה המקומית, אולם בכפוף לתנאים הבאים: תנאי להמשך הפעלת הגן ולו יום נוסף, וממילא גם תנאי להיתר, הינו המצאת אישור כיבוי אש והג"א להפעלת הגן במקרקעין נשוא ערר זה. המבקשת תקים על חשבונה קיר אקוסטי בשטחה, בגובה שיתואם עם העוררים, ובהעדר שיתוף פעולה מצידם, עם הגורמים המקצועיים בועדה המקומית. תנאי זה יהווה תנאי להיתר. להלן התנאים בהיתר: הילדים ייקלטו מדי בוקר לאורך שעה, מהשעה 7:30 ועד השעה 8:30, בהתאם לסידור שיונפק על ידי מנהלת הגן. שתי סייעות תוצבנה מחוץ לגן, הן בשעת הפיזור והן בשעת האיסוף, על מנת לקבל את הילדים מהמכוניות של הוריהם, כך שזמן העצירה בחוץ יתקצר למינימום ההכרחי. מספר הילדים בגן לא יעלה על 60. שעות הפעילות בגן יהיו מהשעה 7:30 ועד השעה 17:30. הילדים לא יצאו לחצר בין השעות 13:30 עד 16:00. לא תהיה פעילות בימי מנוחה, בערבים ובחגים. ניתן לערוך עד חמישה אירועים (מסיבות גן) בשנה, בשעות אחר הצהריים והערב. קטיניםאקוסטיקהחצרקירותשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון