סעיף 157א לחוק התכנון והבניה (בעת"מ (נצ') 1010/05 מועצה אזורית משגב ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' פ"מ סד (2) 81, 87-88: "סעיף 157א הוסף בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 16), תשמ"א-1981. לפני הוספתו לא הייתה קיימת בחוק הוראה, המגבילה בתנאים את חיבורו של מבנה לרשת החשמל. השינוי בחוק התבקש, על-מנת לסייע באכיפה של חוק התכנון והבניה. כך באו הדברים לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 13), תש"ם-1980: "למען אכיפת הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, מוצע לתקן את החוק ולהוסיף בו הוראה שתאסור על חיבור זרם חשמל, אספקת מים והתקנת טלפון למקרקעין שמבוצעת בהם עבודה או נעשה בהם שימוש בלא היתר או בניגוד להיתר". ובדברי הכנסת מצאנו: "החוק הזה בא בעצם לומר בעיקר דבר אחד, שאדם הבונה בניין בצורה לא חוקית, בניגוד לחוק התכנון והבנייה, ללא אישור וכו', לא יקבל לצורך הבנייה ואף לא לאחריה את השירותים הממלכתיים הניתנים על-ידי המדינה" (ד"כ י"ז, מיום 3.2.1981, בעמ' 1459). על כל אלה נוסיף, כי סעיף 157א הנ"ל מקומו בפרק ה' שכותרתו "רישוי", והסעיף הראשון (והמרכזי) שבו - סעיף 145 - קובע את החובה לבנות על-פי היתר בנייה, או אם תרצו איסור שלא לבנות בלא היתר בנייה (או בסטייה הימנו וגו'). את אכיפתה של הוראה חשובה זו שבחוק התכנון והבניה עושה המחוקק על-ידי הטלת סנקציה פלילית (סעיף 204 לחוק, ושאר סנקציות שבפרק י' - "עבירות ועונשין"). אלא שבכך לא הסתפק המחוקק, והוא הוסיף מכשול בפני מי שמבצע עבודת בנייה, בדמות האיסור על חיבור הבניין הנדון לתשתיות (חשמל, מים, טלפון), אם הוא נבנה בלא היתר כדין. זהו אפוא ייעודו של סעיף 157א ולתכלית זו לבדה, משמע סיוע באכיפת הוראת סעיף 145 לחוק, הוא בא לעולם." דהיינו, המטרה של סעיף 157א לחוק היא לאפשר את אכיפת החוק. אלא שהמדובר בסנקציה דראסטית למדי, שכן המדובר בהליך מינהלי, השולל מאדם את החיבור הבסיסי ביותר לתשתיות. בתי המשפט מצאו לנכון לקבוע כי הליכים אלו יינקטו רק בנסיבות דראסטיות, כאשר המדובר בעבריינים חוזרים ונשנים, או כאשר המדובר בנסיבות קיצוניות. על הנסיבות בהן ראוי לנקוט בהליך דראסטי זה, עמד כב' השופט ניל הנדל בעת"מ (ב"ש) 287/03 דג סוף בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אילת, פ"מ תשס"ג (2003) 517: "ואם ישאל השואל היכן תכלית החוק, ועל-פי איזה היגיון יש להעניק פרשנות רחבה לסעיף אך יישומו יפה על דרך הצמצום, אשיבנו באופן הזה: הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך-כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי-דופן וקיצוניים. ואולם הדמיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של אזור, האחראית על התכנון והבנייה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א(ח) לחוק תכנון ובניה). בשל אפשרויות הבנייה הרבות החליט המחוקק, כנראה, שמוטב שלא להגביל את הסמכות על-ידי קביעת תנאי סף מגבילים, אחרת הבונה היצירתי ימצא את הפירצה. עם זאת, וכאמור, יש להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים מתאימים על-מנת למנוע פירצה מסוג אחר, הפעם מכיוון הרשות. אין לעשות שימוש יתר בסעיף. משנקבע שבמקרה זה קיימת סמכות, יש לבחון אם ענייננו מהווה מקרה מתאים, במובן זה שהוא מקרה חריג. לשם הדיוק הדיוני יש לבחון אם החלטת הרשות, ובעקבותיה החלטת הוועדה, הינן סבירות על-פי אמות המידה דלעיל." בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה