בקשה להיתר לבניית גדר בגבולות מגרש באזור מגורים א'

בקשה להיתר לבניית גדר בגבולות מגרש ג'2 בחלקה 43 בגוש 4027 (להלן: "המקרקעין"), המקרקעין מצויים באזור מגורים א' בשכונת הרכבת בלוד. מדובר בחידוש החלטה לבניית קיר גדר בגבולות החלקה באורך של 77 מ'. הועדה המקומית החליטה כדלקמן: "1. לאשר פה אחד בתנאי אישור מוסדות ובתיאום עם מינהל הנדסה ומהנדס הועדה. 2. יש להשלים: חוזה מול מעבדה מאושרת, חוזה פינוי פסולת בניה באתר מורשה, הצהרת קבלן רשום, הצהרת כמות פסולת בניה, תשלום אגרות והיטלים. 3. יש להשהות את ההיתר ל- 30 יום ולהודיע למתנגדת ע"מ שתוכל להגיש עירעור לועדת ערר או לבית המשפט." החלטת זו נתקפת בשני היבטים: במסגרת ערר 253/11 נתקפת ההחלטה על רקע שימוש חורג ללא היתר הנעשה במקרקעין כמוסך לצביעת אוטובוסים סמוך לבתי מגורים תוך גרימת מטרד וסיכון בריאותם של תושבי הסביבה. עמותת טבע ודין טוענת כי יש ליחס משקל מכריע לעבודות הבניה/ השימוש במקרקעין ולא לאשר בהם דבר. במסגרת ערר 245/11 טוענת בעלת הזכויות במקרקעין הסמוכים מצפון (מגרש א'2) כי השטח בו מבוקשת בנית הגדר וגובלת בחצרה הינו שטח השייך לחלקתה, תוך קירוב המטרד האמור אל ביתה. כמו כן, טוענת העוררת בערר זה כי בניית הגדר, תיצור קו בנין אחורי של 3 מ' תחת ה-5 המחויבים עפ"י התכנית החלה במקרקעין. לכך משיבים המבקשים וטוענים כי במסגרת פסק הדין שניתן במחלוקת בין המבקשים (המשיבים בערר) והעוררים בעררים 245/11 במסגרת ת.א. 4503-06-09 של בית משפט השלום ברמלה, נקבע כי השטח שבמחלוקת, הינו שטח אליו פלשה משפחת העוררים, וכי הוא שייך למבקשי ההיתר ובהתאם הורה ביהמ"ש לעוררת ומשפחתה לפנות אותו שטח. בהתאם, הגישו הבקשה לגדר, ובקשה זו נחתמה בידי ממ"י ממנו רכשו הזכויות במקרקעין, עפ"י מכרז. כן ציינו המשיבים כי בקשתם לשימוש חורג אינה מונחת בפני וועדת הערר. מדובר בבקשה שתואמת תכנית מקודמת לה/757 שתכליתה הסדרת שטחים לתעשייה, מלאכה ומסחר בשכונת הרכבת. הועדה המקומית טענה להעדר זכות ערר ולדחייה לגופו, שכן בקשתו של המשיב להקמת גדר בגבול המגרש הינה לגיטימית וראויה. דיון והכרעה אנו סבורים כי בנסיבות העניין בו מוגשת לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג ובה מופיעה סככה בהיקף משמעותי, בעוד בבקשה נשוא הדיון סככה זו אינה מופיעה (אלא, במלל). ובהתחשב בכך עמדת הועדה המקומית הינה שלא לאפשר השימוש החורג, לא ניתן להתבסס כיום על תכנית מדידה חסרה, תוך עצימת עיניים מהשימוש הנעשה במקרקעין. עסקינן בשימוש העומד תרתי תסתרי לייעוד שנקבע בתכנית, ובניגוד לעבר, כיום לא מצוי לו כל אופק תכנוני, באשר תכנית לד/ 757 נזנחה טרם הפקדתה ולא קודמה. במצב דברים זה, מופרים מספר דינים: תקנות התכנון והבניה (הבקשה להיתר תנאיו אגרות), התש"ל 1970 בקובע תחת צירוף מפה מצבית (תקנה 4) : ". (א) ... (ג) במפה המצבית יצויינו - (1) שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; (2) הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן; (3) קווי בנין; (4) קווי רחוב; (5) השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן; (6) כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס; (7) כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ בוגר, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים; (8) גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן; (9) ברזי שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית; (10) חץ הצפון; (11) קנה-המידה שלפיו נערכה המפה..." כאמור, מפה הכוללת הפרטים האמורים לא צורפה. כמו כן קובעות התקנות חובת צירוף תשריט סכמטי של שטחי הבניה (תקנה 6) כדלקמן: "(א) בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע. (ב) הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבניה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד. (ג) בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה". גם אלה לא פורטו. ובנוסף קובעת תקנה 16 - סמכות הוועדה ליתן היתר, להתנותו, לבטלו ולהתלותו בתנאים המופיעים בה, ובהם בין היתר בסעיף 7 מפורט הנושא הבא: "הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;" לפיכך,אנו סבורים כי יש לתקן הבקשה באופן בו תכלול מפת מדידה עדכנית, ותסמן את החריגות הקיימות (ככל שעדיין קיימות) להריסה. אשר לנושא הגבול, אנו מקבלים את עמדת המשיבים כי מקום בו ישבה הערכאה המוסמכת על המדוכה יאמצו גופי התכנון את מסקנותיה. הואיל ומדובר באותה חלקה (תכנונית), הרי שלא חלות מגבלות קווי הבניין בתחום אותה יחידה ולפיכך, איננו רואים כל מניעה תכנונית לבניית גדר בתחום החלקה בכפוף להתאמתה לדין. לעניין הגובה והחומרים הרי שבהעדר הוראה ספציפית בתכניות החלות במקרקעין, יש להפנות להוראת התקנות הנ"ל (תקנה 4.09 לתקנות הנ"ל). סיכומם של דברים, ניתן לאשר גדר בגבול חלקתם של המשיבים (עפ"י הכרעת ביהמ"ש) בתנאים הבאים: הבקשה תוגש על רקע מדידה עדכנית. בבקשה יסומנו כל המבנים החורגים בתחום חלקתם של המבקשים להריסה. הריסת המבנים והפסקת כל שימוש חורג יהוו תנאי להיתר. הגדר תותאם לקבוע בדין (תכנית אם קובעת הוראות ספציפיות ובהעברתם לתקנה 4.09 לתקנות). לפיכך העררים התקבלו מקצתם. בניהקרקעותהיתר בניהגדר