ערר לאשר תוכנית איחוד וחלוקה נקודתית, המוסיפה יחידות דיור ומניידת זכויות הערר הוגש על סירובה של הועדה המקומית לאשר במסגרת זו תוספת של 5% בגין מעלית. הנימוק הינו הערות הממונה על המחוז במסגרת סעיף 109 לחוק, שם נכתב כי "תוספות השטחים עבור המעלית ועבור סגירת הקומה אינה מקובלת". הרציונאל העומד בבסיס הנחיית המחוז קבוע בסעיף 9(א) להוראות המעבר של תקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשס"ב-2002. אותה הוראה קובעת כדלקמן: "9(א) על אף האמור בתקנות 2 -3 יראו לגבי תכנית שהופקדה עם יו כ"ט בתמוז תשמ"ט (1 באוגוסט 1989) - כסטיה ניכרת, הגדלת שטח הרצפה הכולל המותר לפי התוכנית, באחוזים משטח המגרש, העולה על 6%, בתוספת - 2.5% - לכל קומה נוסף על מספר הקומות המותר לפי התכנית, ולא יותר מ-5%; 5% - אם מספר הקומות בבנין או גובה הבנין מחייב התקנת מעלית ולא קיימת מעלית בבנין במועד הגשת הבקשה להקלה ובתכנית החלה לא קיימות זכויות בניה להקמת מעלית ובלבד שלא תותר תוספת של יותר מ-5%." העולה מן הדברים הוא כי יש צורך לבחון תחילה אם מספר הקומות בבניין או גובה הבניין מחייב התקנת מעלית. לנושא זה, אנו מפנים לסעיף 158(א) לחוק, שם נקבע כי בכל בניין גבוה (קרי "בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים") תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בניין גבוה, שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בניין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, כאמור בסעיף קטן (ו).(ההדגשה לא במקור). סעיף קטן (ו) קובע כי בכל בניין נגיש, תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בניין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור. בניין נגיש הינו חלק מבניין (להלן: "אגף") שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף עולה על 10 מטרים. כן קובע סעיף קטן (ו) כי בכל אגף שאינו בניין נגיש יותקן או ייבנה, לפי העניין, אחד מאלה: מעלית נגישה. התאמת נגישות חלופה למעלית שאישר מהנדס הועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. פיר למעלית. במקרה דנן, ההפרש בין גובה מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאיכלוס הינו 6.8 מטרים, כך שענייננו באגף "שאינו בניין נגיש". מהאמור לעיל עולה כי יש לדאוג לפתרון נגישות בכל בניין מגורים, אופיו של פתרון הנגישות נקבע בסעיף קטן ו'. ברי כי פיתרון הנגישות בתוכנית נשוא ענייננו הינו מעלית. הועדה המקומית תומכת בפיתרון זה. לפיכך, אנו סבורים כי במקרה דנן הדין הוא זה שמחייב התקנת מעלית לבניין ולפיכך, הרציונאל הקבוע בתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתוכנית) מתקיים במקרה דנן, כך שניתן לאשר את 5% המבוקשים. בשולי הדברים, נעיר כי מדובר בתכנון סביר ביותר, אשר לא מצאנו לנכון לשנות ממנו במקרה דנן. יחד עם זאת, נעיר כי אין באמור כדי לפטור את התכנית מהערות לשכת התכנון המחוזית במסגרת סעיף 109 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. קרקעותיחידת דיורערראיחוד וחלוקה מחדש