הועדה המקומית החליטה כי בנסיבות הבקשה בה הוקטן שטח המגרש בכדונם לצורכי ציבור, ובכפוף לשיפור תקן החניה יש לאשר הבקשה. העוררים הינם תושבי שכונת אם המושבות שהינה שכונה חדשה וצפופה אשר סובלת ממחסור בשטחי ציבור פעילים, יוצאים כנגד ההחלטה. לדבריהם תקנת שבס (הקלה בצפיפות) אינה רלוונטית היום, שכן נחקקה על רקע העליה ממדינות חבר העמים, וכיום אין בה צורך ציבורי. עוד נטען כי ההחלטה ניתנה בניגוד להתחייבות של ראש העיר לפיה לא יאשר בשכונת אם המושבות תוספת יחידות דיור במסגרת הקלות. וכן נטען כי הגדלת מספר היחידות חורג מתכנית האב של השכונה ויוצר מעמסה בלתי אפשרית על תשתיותיה, כאשר כיום בנויות בשכונה 3,100 יחידות דיור שהוא מספר גדול מאלה שתוכננו מלכתחילה. עוד נטען כי המשמעות הפרוגרמטית של תוספת הבניה המבוקשת אינה זוכה למענה בהיתר המבוקש. לבסוף טוענים העוררים כי הבקשה אינה נותנת מענה לתקן החניה שכן החלטת הועדה מאפשרת חלק מהתקן במכפילים, וכי החלטת הועדה מנוגדת להנחיות משרד הפנים בנוגע לשטחים פתוחים המחייבות 5 מ"ר לנפש וגם כיום אין כבר די שטחים ציבוריים בשכונה. לכך השיבו המשיבים כי בנסיבות עניינם יש הצדקה להקלה המבוקשת: מדובר במגרש שהיה בבעלות קבוצת חפציבה המנוהלת על ידי כונס נכסים. היזם התקשר בעסקת תמורות אשר מהן אמורים ליהנות גם נפגעי חפציבה במסגרת זו היזם קיבל על עצמו להשלים ולבנות ולמסור דירות לנפגעי צמרות ושקד (רובננקו) ללא תמורה נוספת. הבעלות הגיעה לקבוצת חפציבה במסגרת הקפאת הליכים של הבעלים הקודם של המגרש היא חברת רובננקו שמואל החזקות בע"מ. בשעתו, קודם לכינוס, הסכימה הועדה המקומית לשקול ציפוף במגרש בתנאי שתוגדל ההפרשה לצורכי ציבור בדונם נוסף מעבר להפקעות שהופקעו מהחלקות המקוריות, ובמסגרת זו הפרישה החלקה במסגרת תכנית נקודתית 1000 מ"ר לצורכי הקמת בית ספר שכבר נבנה ומשרת את השכונה, סה"כ הופקעו מהחלקה 73.73% לצורכי ציבור. כן טוענים המשיבים כי מתנגדים שהינם בעלי זכויות בחלקה 56 הגובלת במקרקעין, חזרו בהם מההתנגדות. כן טוענים המשיבים כי כיום קיים חוסר בדירות בכלל ובדירות קטנות בפרט ובמצב דברים זה מוצעות דירות קטנות בנות 3 חדרים, ו - 36 דירות בנות 4 חדרים וזאת מסך 92 דירות המתוכננות בבניין. לעניין החניה - הבהירה המשיבה כי אין בכוונתה להשתמש במתקני חניה ואכן בכוונתה לספק תקן של 2 חניות לכל אחת מהדירות, בין הקטנות ובין הגדולות. עוד הבהירה כי תחילה ביקשה גם הקלה בגובה ותקן חניה צנוע יותר, אולם לאחר שבחנה ההתנגדויות החליטה להיוותר בגובה המקורי של הבניין ולהעלות את תקן החניה. הועדה המקומית השיבה כי מדובר בתוספת 15 יחידות ל - 77 יחידות מאושרות, בהקלה שתכליתה ציבורית גרידא - הפרשה של 1000 מ"ר משטח מגרשה של המשיבה לטובת שב"צ סמוך, ובתמורה בהקלה ל - 15 יחידות דיור. הועדה החליטה זה מכבר שלא לאפשר תוספת יחידות דיור בשכונה, אלא בנסיבות יחודיות ובענייננו מדובר בנסיבות יוצאות דופן. גם הועדה המקומית טוענת כי לא אישרה מכפילי חניה בפרויקט. דיון והכרעה אנו סבורים כי במקרה דנן קיימת הצדקה ייחודית לתוספת יחידות הדיור המבוקשת, הגם שלדידנו טרם הוכחה או נפתרה סוגיית הפילוח הצרכים הפרוגרמטיים והמענה להם באותה שכונה. הבסיס להצדקה הינו שיעור ההפקעה לרבות ההפקעה הנוספת לצורך הקמת בית הספר שכונתי אשר בה התחייבו המקרקעין מלכתחילה, כמו גם נסיבות העברות הבעלות בהם. בעניין דומה קבענו בעבר בערר 043/08 כי הפקעה נוספת או הפרשה נוספת לצורכי ציבור עשויה להוות תשתית לחריג לכלל לפיו טרם יתוכננו וייפתרו הסוגיות הפרוגרמטיות לא ניתן יהיה להוסיף יחידות דיור נוספות בשכונה. עצם ההפרשה לצורכי ציבור לצורך מענה על צורך ציבורי חשוב מהווה תשתית מספיקה לחריג. כמו כן בחינת המידתיות של ההקלה אשר התבקשה ואושרה (תוספת של 14 יח"ד ביחס ל - 77 מאושרות), הרי שבנסיבות עניין זה דומנו כי מדובר בפתרון תכנוני ראוי אגב אורחא נותן מענה גם בסוגיית תכנונן של דירות קטנות יותר, וכל זאת מבלי לשנות את זכויות הבניה ו/או מספר הקומות, ושמירה על תכסית נמוכה יחסית בתכנון נכון. אשר לנושא החניה הבהירו כל הצדדים לפנינו כי החניות יינתנו ברובן במרתף החניה המתוכנן, ומיעוטן בקומת הקרקע בהתאם למותר על פי התכנית החלה במקרקעין, ומכל מקום לא מתוכנן כל שימוש במכפילי חניה. אשר על כן ולאור כל האמור אנו סבורים כי המקרה דנן מהווה חריג לכלל בשכונת אם המושבות, וכי עקרונות של צדק חלוקתי וכיו"ב מחייבות ומאפשרות ההעמסה המתבקשת מבחינת יחידות הדיור בהתחשב בתרומה הציבורית, ובכך מסגרת התכנון בכללה לא נפרצת לצורך זה. לפיכך הערר נדחה. קרקעותחניה