ערר לאשר בניית חצי מדו משפחתי אשר כוללת שינוי בגדרות

ערר לאשר את בקשת המשיבים לבניית חצי מדו משפחתי אשר כוללת בין היתר שינוי בגדרות, לרבות גדר המצויה בגבול בין המגרשים, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 217 בגוש 6661 ברחוב החשמונאים 8 בהוד השרון (להלן: "המקרקעין"). העוררים, בעלי זכויות בחלקה 218, טענו כי בשנת 1989 ניתן להם היתר לבניית גדר וחניה מקורה ומכוח היתר זה נבנתה גדר אבן ובה 3 קורות ברזל וזאת בהסכמת הדיירים הקודמים. המשיבים רכשו מהדיירים הקודמים את חלקם במקרקעין. ההיתר המבוקש כולל היתר להריסת הגדר הקיימת מזה 22 שנה שנבנתה בהתבסס על מפת מדידה ובהיתר הועדה המקומית . מפות המדידה לאורך השנים מעידות על סטייה מכיוון מערב למזרח ומכיוון דרום לצפון, מדובר בתופעה שכונתית בכל נווה נאמן. כתוצאה מכך גם קו הגדר שסומן בחזית הבית על ידי העירייה גם הוא לא במקום היום, לפיכך מתבקשת הותרת הגדר במקומה. המשיבים, בעלי הזכויות בחלקה 217 טענו כי על פי מדידה הגדר הקיימת מצויה בשטחם, הגדר אינה מצויה במצב ראוי יש להרסה ולבנות אותה במקום הנכון, שכן במקומה הנוכחי היא פולשת למגרש המשיבים. דובר לשיטתם בפלישה של כ - 30 ס"מ לאורך של 35 מטר, ולא ניתן להותירה. בדיון שנערך בפני ועדת הערר בשעתו הסכימו הצדדים למינוי מודד מטעם ועדת הערר, אשר יבחן הן את ההיתרים שניתנו בעבר, הן את מפת המדידה של הבקשה נשוא הערר ויסביר אם קיימות סתירות בנוגע לגדר נשוא הערר ואיך מיישבים אותם. לפיכך מונה מר דיאמנט מודד מטעם ועדת הערר ובמסגרת זו חיווה דעתו כדלקמן: "תאור הנכס: חלקות 218, 217 בגוש 6661 נמצאות בשכונת נוה נאמן בהוד השרון. מזרחית לחלקות ישנו רחוב החשמונאים. חלקה 217 מוחזקת ע"י משפחת יצחקי וחלקה 218 על ידי משפחת מסד. החלקות הינן בנויות ובין החלקות מפרידה גדר אבן. בדיקת סתירות בין מיקום הגדר וההיתרים שניתנו ההיתרים שניתנו התבססו על מפות חתומות על ידי מודדים מוסמכים ולועדה לא היו שום אמצעים לבדוק את מהימנות התכניות. בין התכניות שפורטו, אשר נערכו על ידי מספר מודדים מוסמכים אכן קיימים הבדלים. ההבדלים בחלקם נובעים משיטות העבודה, האמצעים והציוד שהיו קיימים בשנות השמונים לעומת הציוד הנוכחי. חוות הדעת בהתאם לכל המסמכים שהוזכרו לעיל ובהתאם למדידות שנערכו על ידי בשטח, בהתחשב במציאות הקיימת ובהתאם למסמכים והתכניות שבהם נעזרתי, הגבול בין שני המגרשים מהווה הצד הצפוני של גדר אבן המפרידה בין שני המגרשים. בהתאם למדידות שערכנו, המבנה הקיים בחלקה 218 מרוחק בצד המזרחי של המבנה 3.04 מ' מהגבול ובצד המערבי 2.79 מ' מהגבול." כעולה מחוות הדעת של המודד מטעם ועדת הערר גדר האבן מצויה בתחום מגרש 217 על גבולו הצפוני, כאשר אכן קיימים הבדלים בין תכניות המדידה ששימשו בעבר לתכנית המדידה הנוכחית. העולה מן הדברים הוא כי הגדר המצויה כרגע בין החלקות אינה פולשת באופן משמעותי לחלקת המשיבים. מדובר בגדר אבן בנויה בעובי של כ - 20 ס"מ ואיננו סבורים כי יש במיקומה על הגבול בתחום חלקה 217 (בשונה ממיקומה ה"אידאלי" על הגבול מחציתה בחלקה 217 ומחציתה האחר בחלקה 218), כדי להוות סיבה מספקת להריסתה. מדובר בגדר מצופה אבן בה השקיעו העוררים בשעתו על פי הסכם עם שכנם, ואיננו סבורים כי בסטייה האמורה יש כדי להצדיק הריסתה ובנייתה מחדש, תוך חיובם של העוררים בהוצאות. נזכיר כי גם על פי תקנות המודדים, סטייה כאמור אינה נכנסת בגדר סטייה הפוסלת תכנית / בקשה כדלקמן: "53.(א)   לא תאושר תכנית אלא אם כן נתקיימו בה תנאים אלה: (1)   היא מבוססת על מדידות שערך המודד בהסתמכו על נקודות ופרטים הקיימים בתכנית ביסוס, אם קיימת; הוראה זו לא תחול על תכנית לצורכי רישום ראשון;  (2)   היא תואמת תכנית מאושרת מסוג תכנית מתאר מקומית, תכנית מפורטת או תש"צ;  (3)   היא נערכה בהתאם להוראות תקנות אלה.  (ב)   מידת ההתאמה בין תכנית לתכנית מתאר מקומית, לתכנית מפורטת, או לתש"צ תיבחן לפי אמות מידה אלה:  (1)   שטח כל חלקה הנוצרת בתכנית לא יסטה ביותר מ-3 אחוזים או 10 מ"ר, הגבוה מביניהם, משטח המגרש התואם לה בתכנית המתאר המקומית או בתכנית המפורטת, או בתש"צ, ובלבד ששטח החלקה לא יפחת ביותר מאחוז אחד משטח מגרש מזערי שנקבע בתכנית המתאר המקומית, בתכנית המפורטת או בתש"צ לייעוד הקרקע שבמגרש האמור; (2)  סך כל שטחי החלקות התואמות מגרשים בתכנית המתאר המקומית או בתכנית המפורטת או בתכנית שיכון ציבורי שייעודם צרכי ציבור, כמשמעותם בחוק התכנון והבניה, ביחס לסך כל שטחי החלקות שבתכנית, לא יפחת ביותר משני אחוזים מיחסם בתכניות כאמור של המגרשים שייעודם צורכי ציבור ביחס לשטחי כל המגרשים שבתכניות אלה" לפיכך אנו מוצאים ממש בטענות העוררים לפיהן אין צורך להרוס את הגדר הבנויה כיום בין החלקות. הצענו לצדדים הסדר לפיו המשיב יוכל לחזק את הגדר הקיימת בין המגרשים באופן שיאפשר להתייחס אליה כקיר תומך ולבנות עליה גדר בגובה שאושר ככל שאושר על ידי הועדה המקומית. יתרת הגדר תחופה בחיפוי דומה על פי בחירת המשיב. העוררים קיבלו את הצעתנו ואילו המשיב דחה אותה. נוכח המסקנות אליהן הגענו כמפורט לעיל, לפיהן הסטייה בה בנויה הגדר אינה מצדיקה את הריסתה, מה עוד שמדובר בגדר שנבנתה על פניו על פי היתר, אנו רואים לנכון לקבל את הערר באופן בו הצעתנו תיקרא לתנאי ההיתר, כך שככל שהמשיב ימצא לנכון הוא יוכל להשתמש בגדר כקיר תומך למילוי המתוכנן על ידו, ויוכל לחזקה כראות עיניו בצידה הדרומי. לפיכך הערר מתקבל ברובו. בניהערר