הקלה בגובה קומת מרתף לעניין ההקלה בגובה קומת המרתף, נקבע כבר בעבר כדלקמן: "אשר לעניין המרתפים וגובהם, לעניין זה כבר הבהרנו כי מקום בו מאפשרת תכנית שימושים עיקריים במרתף (דוגמת חדר משחקים וכיוצא באלה) כפי שקובע המשטר התכנוני במקרה דנן, הרי שיש להתאים את גובהו של המרתף לכל הפחות ל-2.50 מטר כפי שנקבע בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970, וההקלה שאושרה בעניין זה מקיימת בקירוב את החלטותינו אלה, ולפיכך איננו רואים לנכון לשנותה. לעניין זה אנו מתכבדים להפנות למשל לערר 67/08 רמון נ' הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק, שם קבענו בעבר כדלקמן: "עניינה של תקנה 2.03 הנזכרת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970 מזה כ 15 שנה, בגובה מינימלי של חלקי בנין. במסגרת זו נקבע גובה מינימלי של מרתף המשמש למטרת שירות 2.05 מ' ואילו חדר הנועד למטרה עיקריית כדי 2.50 מ'. במקרה דנן מדובר בסטייה מינורית של 15 ס"מ אשר אינה משמיטה את הרציונאל מהוראות התכנית אשר עניינן שלא להפוך את המרתף לשטח בגובה מינימלי על שטח עיקרי. במצב דברים זה, ובהתחשב בעובדה כי העוררת הדגימה מצבים דומים ואף בהיקפי שטחים העולים על האמור בהפרשי הגובה האמור, דבר שלא נסתר בראיות על ידי הועדה המקומית אנו רואים לנכון לקבל את הערר. חרף האמור אנו סבורים כי יש מקום לטיפול כולל בסוגיה של גובה המרתף המותר כפי שיפורט להלן: השימוש במרתף וסיווגו נגזרים בראש וראשונה מתקנות תכנון והבניה (חישוב שטחים תכניות והיתרים) התשנ"ב - 1992. עפ"י התכנית "המרתף" ישמש את הצרכים הביתיים של המשפחה בלבד. ברגיל,מרתף מהווה חלק מחלל המגורים בבתים צמודי קרקע ומשמש פעמים רבות כחדר טלויזיה, חדר משחקים, חדר עבודה ועוד כהנה וכהנה שימושים המוגדרים כשימושים עיקריים עפ"י תקנה 9 לאותן תקנות. שימושים אלה מותרים גם עפ"י התכנית האמורה לעיל ולפיכך ספק לנו אם קיים טעם כלל לבסיסה של ההוראה המגבילה את גובה המרתף כאמור לעיל. לפיכך, אנו ממליצים לועדה המקומית לדון בהקדם ולבחון את מדיניותה בהתאם לתקנות ולאור דברינו כאן ולנקוט בצעדים התכנוניים המתבקשים בהתאם לדיון זה לרבות לעניין סיווג שטחי המרתף". כן ר' ערר 47/10 אילה ואילון תירוש נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חוף השרון שם קבענו כדלקמן: "ועדה זו קבעה בעבר, כי: "ברגיל,מרתף מהווה חלק מחלל המגורים בבתים צמודי קרקע ומשמש פעמים רבות כחדר טלויזיה, חדר משחקים, חדר עבודה ועוד כהנה וכהנה שימושים המוגדרים כשימושים עיקריים עפ"י תקנה 9 לאותן תקנות. שימושים אלה מותרים גם עפ"י התכנית האמורה לעיל ולפיכך ספק לנו אם קיים טעם כלל לבסיסה של ההוראה המגבילה את גובה המרתף כאמור לעיל." לפיכך ספק לנו אם מלכתחילה נכון היה לקבוע מגבלת גובה של 2.20 מ' לאותם מרתפים, שכן הדבר יוצר דיסוננס בין תקנה 2.03 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, אשר מגבילה גובה המינימלי של שטח למטרות עיקריות כדי 2.50 מ'. לעניין זה יפים גם דבריה של ועדת הערר במחוז ת"א בעניין ערר 5292/08 תושבי גבעת הפרחים הרצליה נ' הועדה המקומית הרצליה ואח' כדלקמן: "השאלה האם שטח הינו בבחינת שטח עיקרי או בבחינת שטח שרות אינו נקבע על פי גובה התקרה אלא על פי השימוש אשר נעשה בשטח. תקנה 9(ד) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכנית ובהיתרים) התשנ"ב- 1992 (להלן: "תקנות חישוב שטחים"), קובעת כי בכפוף לאמור בתקנת משנה (1), יראו "השטחים שנועדו בתוכנית רק למתן שירותים נלווים למטרה מן המטרות העיקריות האמורות בתקנות משנה (ב) כשטחי שרות אם הם נמנים עם אחד מאלה": וכאן מונה התקנה את השימושים שייחשבו כשטחי שרות: ביטחון ובטיחות, מערכות טכניות, אחסנה, מבואות וחדרי מדרגות ועוד. לפיכך, כאשר שטח משמש לאחת מהמטרות המפורטות בתקנה 9(ד)(1) לתקנות חישוב שטחים, וכאשר אלה באות לשרת שטח עיקרי, המדובר בשטח שרות.כאן יוזכר כי תקנה 9 (ג) לתקנות חישוב שטחים קובעת כי "לעניין תקנה זו ייראו כל חלקי הבניין שאינם שטחי שרות גם כן כשטחים למטרות עיקריות" קרי, כל שימוש שאינו נכנס לגדר ההגדרה של שטח שרות הינו שטח עיקרי.יוצא כי השאלה האם שטח בנוי הינו שטח שרות או שטח עיקרי תלוי בשאלה האם השימוש בשטח נועד לאחת מהמטרות המפורטות בתקנה 9(ד)(1) לתקנות חישוב שטחים, כשזו משרתת את השטח העיקרי , שאז המדובר בשטח שרות ואם לא כן- המדובר בשטח עיקרי. קיימות אכן הוראות בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל- 1970, לענין הגובה המזערי המחויב בשימושים שונים ובין היתר נקבע באותן תקנות (תקנה 2.03(א)) כי הגובה של חדר שרות חייב להיות בגובה מזערי של 2.05 מ'. כמו כן נקבע באותה תקנה כי הגובה המזערי של "חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת" חייב להיות בגובה של 2.50 מ'. כאמור, הגבהים האמורים לעיל הינם גבהים מזעריים. כך יכול שטח שרות להיות גבוה יותר מ- 2.05 מ' ועדיין ייחשב כשטח שרות אם הוא עונה על הגדרת שטח שרות כמתואר לעיל. במילים אחרות, הגבהת שטח שרות מ- 2.05 מ' ל- 2.50 מ' לא הופך את אותו השטח לעיקרי רק בשל הגבהתו..." והדברים יפים במדויק גם לענייננו. לעניין ניוד השטחים מחדר היציאה לגג, הרי שגם הקלה זו אפשרית ולעניין זה ראו ערר (מרכז) 252/09 מיכל ורן וסיליבר נ' הוועדה המקומית לתו"ב רעננה. בנוסף, קובע סעיף ד.8 לתוכנית ממ 10.002 כדלקמן: "בבנינים חדשים, אשר ביניתם תאושר אחרי מתן תוקף לתוכנית זו, יכלל השטח הבנוי של חדרי היציאה לגג כחלק מזכויות הבניה המותרות על פי תקנות תכנית המתאר". ללמדך, כי התוכנית הרלוונטית רואה את אותו שטח כזכויות בנייה עיקריות לכל דבר ואיננו רואים מניעה לניידן. יחד עם זאת, הן על-פי בקשת הועדה המקומית והן לדעת ועדת הערר, יש לחייב המשיבה ברישום הערה על-פי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניוד ורישום) ולפיה, לא ניתן יהא להוסיף חדר על הגג גם בעתיד. סיכומם של דברים, הערר נדחה. בניההקלה (תכנון ובניה)מרתף