ערר שהוגש על פי סעיף 157 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 בגין סירובה של הועדה המקומית שרונים (להלן: "הועדה המקומית"), ליתן לעוררת היתר בניה להקמת מתקן תקשורת הכולל אנטנות משתפלות על מגדל מים לא פעיל בתל מונד, הנמצא בחלקה 7 גוש 7791, בתל מונד (להלן: "המקרקעין"). תמצית טענות העורר תקופה ארוכה סירבה הועדה לקבל הבקשה תוך שהיא מתנה את הדבר בצירוף חתימת הרשות המקומית. וביום 5/6/11 התקבלה הודעת המשיבה כי טיפול מותנה בהמצאת עותק של הבקשה חתום על ידי המועצה. המועצה הודיעה כי היא מתנגדת להקמת אנטנות בתחום השיפוט שלה. הבקשה הוגשה על פי החוק, קיבלה את כל האישורים הנדרשים לרבות, היתר הקמה מאת הממונה על הקרינה הסביבתית וכן נחתמה על ידי בעלת הזכויות במגדל המים מקורות חברת מים בע"מ. תמצית עמדת הועדה המקומית במקרקעין חלה הצ / 1 / 5 / 148. ייעוד המקרקעין אינו בנייני ציבור אלא שטח ציבורי פתוח ומספר המגרש שונה מהמפורט בבקשה. כנראה שהפרטים שמפורטים בבקשה נסמכים על הצ / 1-5 / 148 / ד' אשר נמצאת בהליכי אישור מתקדמים אולם טרם נכנסה לתוקף. בהתאם לתקנות תכנית 148 לעיל השטחים המיועדים לצורכי ציבור אמורים להירשם על שם הרשות המקומית על פי חוק. הערה על הפקעה לפי סעיפים 5 ו - 7 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ולפיכך יש צורך בחתימת הרשות המקומית במקרה דנן. לא זו אף זו, על פי תכנית 148 ד' מגדל המים הינו מבנה המיועד לשימור ולא ניתן לאשר את הבקשה או להכריע אם הבקשה תואמת את תכנית 148 ד'. דיון והכרעה ביום 11/6/2012, פורסמה למתן תוקף תכנית הצ / 1-5 / 148/ ד' (להלן: "התכנית החדשה"), אשר מייעדת המקרקעין נשוא הערר כשצ"פ ובליבו מתקן הנדסי. עיון בתשריט התכנית מעלה כי המבנה ההיסטורי לשימור אינו מגדל המים, מדובר בשני אלמנטים נפרדים ולפיכך בהוראות אותה תכנית אין מניעה לאשר את בקשת העוררת. גם בהוראות התכנית המייעדות השטח לשצ"פ אין מניעה להצבתו של המתקן המבוקש. לית מאן דפליג, כי נושא הזכויות הקנייניות במקרקעין אינו מסמכותם של גופי התכנון. כפי שנפסק לא אחת על גופי התכנון לבדוק זכויות לכאורה, ומקום בו נמצא כי על פניו לא מתקיימת הזיקה הקניינית הנדרשת לצורך הבקשה להיתר, מוסמכים גופי התכנון לשהות את הבירור בפיניהן עד קבלת החלטות של בית המשפט המוסמך. לעניין זה אנו מפנים לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש.לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. אנו סבורים שבמקרה שלפנינו לא היתה הועדה המקומית רשאית לסרב לקבל את הבקשה להיתר בניה; מאידך גיסא לאור האמור לעיל וכשעמדת הועדות היא שלכאורה אין לעותרת זכות קניינית, הואיל ומדובר ברכוש משותף, רשאיות הן להפנות את העותרת לבית המשפט המוסמך. נאמר לנו שתובענה בדבר הזכויות הקנייניות כבר מתבררת כיום לפני בית משפט השלום; לפיכך יראו את הבקשה שהוגשה על ידי העותרת כאילו נתקבלה על ידי הועדה המקומית והרי היא תלויה ועומדת לפניה ומוסכם על הכל שאם וכאשר תוכרנה זכויותיה הקנייניות של העותרת בבית המשפט המוסמך לא תהיה מניעה לדיון לפני הועדות בהיבט התכנוני של הנושא." במקרה דנן, הציגה העוררת הסכם חכירה בין ממ"י לבין מקורות חברת מים בע"מ מיום 16/7/89 עד ליום 31/3/2034 בנוגע למקרקעין נשוא הערר. כן הוצג נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין, לפיו קיימת הפקעה בחלקה. לטענת הועדה המקומית לא ניתן לראות במקורות חוכרת מהטעם שתקופת החכירה הינה מיום 16/7/89 עד 31/3/34 דהיינו פחות מ - 49 שנים. לא זו אף זו, גם לו היתה בעלת מעמד של חוכר לדורות לא יינתן היתר ללא הודעה של ממ"י בדבר אי התנגדותו לבקשה, על פי תקנה 2 ג' (1) א'. עוד טוענת הועדה המקומית כי עיון בהסכם מעלה כי ממ"י גילה דעתו שלא ניתן יהיה לתת היתר ללא חתימתו. לכך התייחסה העוררת, והבהירה כי ההסכם מאפשר תקופת חכירה נוספת בת 49 שנים וזאת לאחר עשרות שנים בהן מחזיקה מקורות בקרקע ובכך מהווה המשך להסכמים קודמים משנת 1974 ואילך. כן הבהירה העוררת כי בנכס דרושה חתימת הבעל הרשום או חוכרו ולא בכדי רשום חוכרו ולא חוכר רשום וכי לגופו של תכנון מדובר בשילוב מועדף של מתקני תקשורת עם עצמים ומבני תשתית קיימים. אנו סבורים כי על פניו אין במצב הקנייני כדי למנוע מתן היתר כמבוקש, בסייגים שיפורטו להלן, וזאת בהתחשב במצב הקנייני בו הציגה העוררת הסכם המקנה זכויות חכירה קנייניות לחברת מקורות אשר חתומה על הבקשה. ברי כי חוכר הינו בעל עניין בנכס והוא נכנס גם בגדר בעל זכות שחתימתו דרושה על פי תקנה 2 א' לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) , התש"ל - 1970, מה עוד שהתקנות מבארות במפורש כי אין צורך ברישום חכירה על מנת להיות מי שחתימתו על הבקשה דרושה. יחד עם זאת, על פי הדין והתקנות תנאי למתן היתר יהא גם חתימת המינהל. לא זו אף זו, אנו סבורים כי יש מקום לתיקון עיצובי/נופי במתקן המבוקש ולפיכך הנחיות גורמי המקצוע של הועדה המקומית בעניין זה יינתנו בתוך 14 יום מיום מתן החלטה זו, והעוררת תדאג להטמיען בבקשה בתוך 14 יום נוספים. בכפוף לאמור לעניין העיצוב, וכן לעניין חתימת המינהל כתנאי להיתר הערר מתקבל. אנטנות סלולריותבניהעררועדה מקומית לתכנון ובניה