תוספת ממ"ד ושינויים במבנה קיים

תוספת ממ"ד ושינויים במבנה קיים בעניין זה קבענו במסגרת החלטתנו בערר 92/10 כדלקמן: "בבקשה מספר אלמנטים כאשר העיקרי שביניהם תוספת ממ"ד בחלקו הצפוני של המגרש, בשטח משותף. לית מאן דפליג כי תוספת ממ"ד מהווה הרחבת דירה כהגדרתה בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, וככזו מחייבת רוב אשר הושג במקרה דנן. אין גם חולק כי תוספת ממ"ד מוסיפה ומחזקת את הבניין הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבט הביטחוני, ואשר על כן דיני התכנון והבניה על החוק, התקנות והתכניות מכוחו רואים בתוספת כזו אינטרס ציבורי חשוב אשר יש להשתדל ולשלב בבניינים קיימים. בדיון שנערך לפנינו התברר כי בידי הועדה המקומית לא היו כל הנתונים הרלבנטיים להחלטתה בעניין הבקשה בין היתר לא היה בידה נתונים בדבר הפתחים בדירה בקומת המרתף. לפיכך ובשים לב להערותינו לעיל אנו רואים לנכון להחזיר את הדיון לועדה המקומית אשר תשקול זה מול זה הצורך הביטחוני והבטיחותי הנ"ל לעומת הנזק הנגרם והחלופות האפשריות ככל שאפשרויות למיקום הממ"ד. לפיכך הועדה המקומית תזמן את הצדדים לדיון נוסף בתוך 30 יום מהיום." לאור האמור התקיים דיון נוסף בועדה המקומית, ולאחר מכן התקיים סיור של הועדה המקומית והוחלט להתיר את תוספת הממ"ד כך שיוותר שטח למעבר בעורף המגרש ללא המרפסת, בתאום עם מנהל הנדסה ובתנאים שונים. העורר טוען כי יש לו רוב קנייני של הדיירים אשר לא מתנגד לבקשתו ולכן לדבריו יש לאשר את בניית הממ"ד כאשר "כל נושא אחר יובא להסדר בין דיירי הבית, בהתאם לפרוטוקול הועדה המקומית שמציינת במפורש כי יש להסדיר את השימוש ברכוש המשותף בין הצדדים." עמדת הועדה המקומית היא כי הועדה אישרה את תוספת הממ"ד ואולם הבקשה הוגשה כמכלול לבניית ממ"ד, מרפסת לא מקורה, רצפת דק וכניסה נפרדת לדירה ולא ניתן להפריד את רכיבי הבקשה כפי שהוגשה במידה ומבוקש אישור פתיחת דלת נוספת וכניסה דרך החצר המשותפת יש להציג הסכמת שכנים או לחלופין לפנות למפקחת על המקרקעין. שכניו של העורר (ה"ה שרעבי, אידה, טל פרנקל, ואיריס בר ואריה גל), טענו כנגד כל פגיעה ברכוש המשותף, טענו כנגד הכשרת שרצים קיימים, חוסר תום לב מצד העורר, הביעו התנגדות להעברת דלת הכניסה לחזית הבניין, נוכח הפגיעה בחזות האחידה, חשש לפיצול דירה, והצמדת גינה משותפת לדירתו של העורר תוך יצירת רעש ומטרד לקומת המרתף שמתחת לדירתו של המבקש. כך גם לעניין יציקת בטון וריצוף שביל בנפרד ישירות מהמדרכה לדירתו של העורר, ולעניין רצפת דק בגינה המשותפת. המשיבים התנגדו אף למרפסת הלא מקורה ולממ"ד ולפיכך ומשלא הגישו ערר עצמאי משלהם אין באפשרותנו לדון בטענות אלה. דיון והכרעה אנו סבורים כי נכון פעלה הועדה המקומית. אכן מדובר בבקשה אחת אשר הוגשה זה מכבר וניתנו לגביה החלטות הועדה המקומית וועדת הערר, כאשר לא ברור מכוח מה חוזר העורר ופונה שוב לאותן ועדות מבלי שתיקן את אותה תכנית בהתאם להחלטות שניתנו. לעניין הממ"ד הבהרנו בפעם הקודמת וכך גם קבעה הועדה המקומית כי אין מניעה לאשרו בכפוף לתנאים ולהתאמות הדרושות. יתר השינויים עניינם בשינוי אופייה של הדירה אשר מהווה חלק ממכלול במבנן שהינו בית משותף ואיננו רואים כל הצדקה תכנונית לכך, לא כל שכן תימוכין "קנייניים", זאת בשונה מנושא הממ"ד אשר כאמור בהחלטתנו ניתנת לו קדימות הן מבחינת הרוב הנדרש קניינית, והן מבחינת האפשרות התכנונית להוסיפו גם בקווי בניין וכיו"ב. סיכומם של דברים אנו סבורים כי פרשנות גורמי הועדה המקומית נכונה וכי ניתן לאפשר הממ"ד, ואין לאפשר את יתר השינויים הכרוכים בשינויים ברכוש המשותף. לפיכך הערר נדחה. מבנהמרחב מוגן (מקלט) / ממ"ד