תכנית בר / 232 אשר מתירה בתחום שפ"פ את כל המותר בשצ"פ, וכן חניה מעבר לקווי הבניין של הדרך ובלבד שתהיה חניית מטע. בשצ"פ מאפשרת התכנית גינון, מתקני משחקים ומתקנים הנדסיים. מהחלטת הועדה עולה כי משתנה השינוי בשפ"פ שכן הוא מגביל את הקטנת קו הבניין לחניה בלבד. שינוי כזה אינו בסמכות הועדה המקומית, שכן יש בו כדי לשנות את הייעוד. כן טענו העוררים כי החלטת הועדה המקומית מהווה חריגה מסמכות במובן סעיף 106 ב' לחוק, שכן על פי אותה הוראה רשאי מוסד תכנון לקבל התנגדות או לדחותה, או לשנות את התכנית "ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות", ואולם אישור התכנית במגבלה שהשפ"פ ישמש רק לחניה אינו שינוי המתחייב מקבלת ההתנגדות. ההתנגדות היחידה שהעלתה מע"צ היתה בצורך שיתווספו לתכנית כל הפרטים הנוגעים לצומת, מתוך תכנית מח / 145/ג' וכך נעשה על ידי העוררת. העובדה שהתכנית הופקדה כפי שהופקדה יש לה משקל ומשמעות ויש צורך בנסיבות וטעמים חשובים על מנת לשנות את דעתה של הועדה המקומית ולהגביל השימוש כפי שהוגבל. לא זו אף זו נטען כי ההחלטה אינה מנומקת ובכך מפרה כלל בסיס במשפט המינהלי. תמצית תשובת המשיב 3 המשיב 3 הודיע כי כל החלטה שתתקבל מקובלת עליו. תמצית תשובת המשיבה 2 במסגרת ההתנגדות ביקשה החברה הלאומית לדרכים לדחות התכנית מטעם שלוקה בחוסר מידע תכנוני, כל שינוי עתידי של השימושים תחום השפ"פ יחייב הגשת תכנית חדשה ולא תתאפשר התבססות על קווי הבניין שנקבעו בתכנית העוררת. קווי הבניין לדרכים ארציות נקבעים על פי הוראות תמ"א 3, והקלות מהם ניתנות לתכנית ספציפית ולא באופן גורף. הוראות התכנית אינן כוללות שלבי ביצוע. בחלק מהתנגדותה ציינה החברה הלאומית לדרכים כי יש לעדכן את פרטי הצומת מתוך תכנית מח / 145 / ג' ועמדה זו התקבלה על ידי הועדה המקומית. כל שינוי שימושים או ייעודים בתחום השפ"פ יחייב הגשת תכנית מתאר המהווה שינוי או תיקון לתכנית בר / 232. סעיף 8 לתמ"א 3 שינוי מס' 7גם הוא מחייב שינוי ייעוד ושימוש בשטח השפ"פ בדרך של שינוי תכנית המתאר. עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית רואה חשיבות גדולה בחייץ הירוק בין אזור התעשייה לבין הכביש המהווה אף חזית כניסה לקיבוץ. כמו כן, רואה הועדה המקומית חשיבות גדולה לאשר שימושים חיוניים בקו הבניין המוקטן, שאינם עלולים להיפגע ממטרדים סביבתיים הנובעים מקירבה לכביש 40. בדיון, שהתקיים ביום 7/8/11 טענו יזמי התכנית, כי הקטנת קו הבניין הינה למטרת תוספת חניות בלבד. בנסיבות אלו החליטה הועדה לאשר הקטנת קו הבניין רק לצורך פיתרון ומענה לחניה עילית לפרויקטים עתידיים, שיקומו במגרש תעשייה הצמוד. בניגוד לטענות העוררים מוסמכת הועדה המקומית על פי שיקול דעתה להקטין את קו הבניין לצורך שימוש מוגדר באותו מתחם. הועדה המקומית לא חרגה מסמכויותיה ורשאית היא להביא במסגרת שיקוליה להקטנת קו הבניין את השימושים הרלוונטיים, שלא יפגעו מעצם הקטנת קו הבניין. דיון והכרעה בהמשך לדיון שנערך הוצע לצדדים נוסח מוסכם בהחלטת ביניים, אולם זה אושר רק על ידי חלק מהצדדים ולפיכך אנו נדרשים ליתן החלטתנו בעניין. איננו מקבלים את טענת העוררת. לעניין הסמכות - עניינה של התכנית כהגדרתה בשינוי קו בניין ושינוי שכזה יכול להיעשות בתנאים מסוימים כפי שהבהרנו במסגרת החלטת הביניים, נוסח מוצלח יותר היה כי קו הבניין לצורך חניה בלבד יוקטן כדי 50 מ' מציר הדרך. זו היתה כוונת הועדה המקומית וכך יש להציג את הדברים. לית מאן דפליג כי מקום בו נעשה שינוי בקו בניין גם בדרך הקלה יכולה ועדה מקומית, להגביל על דרך משל, את זכויות הבניה ו/או לקבוע עיצובים ו/או בינוי מסוים ו/או תנאים כאלה ואחרים במסגרת הייעוד התקף, ואותה בקשה משיקולים תכנוניים ואחרים ודברים אלה נעשים כדבר שבשגרה. קל וחומר שיכולים להיעשות בדרך של תכנית בסמכות הועדה המקומית. לפיכך אנו דוחים את הטענה בדבר חוסר סמכות הועדה. לגופו של שינוי - לא הצלחנו לעמוד על מטרתו של השינוי וגם בדיון בפני ועדת הערר לא קיבלנו תשובה חד משמעית בעניין זה, היפוכם של דברים, העוררת הסבירה כי אין כרגע רעיון מגובש והשינוי התבקש מתוך ראיה לעתיד והכנת גמישות מירבית בתכנון השטח. במצב דברים זה, ספק אם ראוי לאשר שינוי, לאחר שאושר ולא הוגש כל ערר נגד אישורו איננו סבורים כי נכון יהא לבטלו, אולם מכל מקום לא הוצגה כל סיבה ו/או כל רציונאל ו/או כל רעיון התומך באפשרות להוסיף שימושים בקו הבניין החדש. בהעדר רציונאל כזה ו/או היגיון ועל מנת למנוע שיבושים בתכנון בהמשך אנו סבורים כי החלטת הועדה המקומית הינה מידתית ומושכלת ולפיכך לא יהא זה נכון לשנותה בהיבט זה. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. שטח פרטי פתוחשטח ציבורי פתוח