ערר לאשר את בקשת המשיב לבניית מחסן חקלאי + סככה + גדר רשת במקרקעין הידועים כחלקה 80 בגוש 7760 באל טירה תמצית טענות העוררים מדובר בחלקה בשטח של כ - 14.5 דונם, כאשר כ - 3/4 מזכויות הבעלות שייכות לאביו המנוח של המשיב 2, ממנו רכש העורר שטח של כ - 8 דונם. בפסק דין סופי שניתן על ידי בית המשפט המוסמך, יוחדה חלקת משנה 80/4 לעורר, ואילו המשיב 2 הינו בעלים יחד עם 4 אחיו ואחיותיו של חלקת משנה 80/1. לעורר נודע כי המשיב עומד לבצע בניה בלתי חוקית בחלקה 80/1 ולכן הוא פנה למשיבה ודרש שתמנע ממנו לעשות זאת, אולם המשיבה פעלה רק בדיעבד והוציאה צו הפסקת עבודה. העורר סבור כי המשיב גוזל זכויות בניה השייכות לו. כמו כן ברור כי צפויה הפקעה מכלל החלקה ולאחר שישונה ייעוד הקרקע לקרקע לבניה צפויה הפקעה נוספת, ולפיכך במידה ויבנה היום חלקו של המשיב חלק זה לא יוכל להיות מיועד לצורכי ציבור ומרבית ההפקעה תילקח מחלקו של העורר. בהתאמה פנה העורר לבית המשפט בפ"ת בבקשה לצו מניעה זמני, צו שהוצא ומונע מהמשיב בניה מטעמים אלה, אלא שלאחר מכן נודע לעורר כי המשיבה אישרה את בקשת המשיב למתן היתר בניה, דבר שיעמיד את העורר בפני עובדות מוגמרות. תמצית עמדת המשיב הבקשה להיתר היא לשם שימוש חקלאי. הועדה המקומית עדיין פועלת לפי תכנית 3007 והתכנון החדש (תכנית 281) אינו סותר אותה, בהיבט הבקשה נשוא הערר. תמצית עמדת הועדה המקומית המשיבה אינה צד לסכסוך בין הצדדים. המכניזם שנקבע בתקנות לא נועד לאפשר לוועדה המקומית להכריע במחלוקת הקניינית ועל הועדה להביא בחשבון שיקולים תכנוניים בלבד. דיון והכרעה במסגרת החלטת ביניים התבקשו הצדדים ליתן התייחסותם לתכנית 281 שהינה תכנית מופקדת החלה במקרקעין, ולעניין התאמתו של ההיתר המבוקש לקבוע באותה תכנית. המשיבה התייחסה לאמור ביום 15/10/12, והודיעה כי התכנית הופקדה ביום 14/6/11 וכי היא מייעדת את חלקה 80 למגורים. העורר שמסר את תגובתו אף הוא ביום 15/10/12, הודיע כי מאחר וייעוד המקרקעין שונה בתכניתה חדשה למגורים אזי ברי כי אין להוציא היתרי בניה לפי התכנית הישנה, שכן קווי הבניין שונים, לפי התכנית החדשה יש צורך בבניית דרכים, רחובות ומעברים בין הבניינים וכן מבנה ציבור, גינות וכו' ולעניין זה יש צורך בהפרשות לצורכי ציבור של חלקים מהמקרקעין, וכן כי מתן היתרים לפי התכנית הישנה לצרכים חקלאיים ישבש את יישומה של התכנית החדשה ויפגע בה. עיון בהוראות תכנית מח / 281 מעלה כי השטח המיועד למגורים מחולק למתחמים הכוללים מבנה ציבור, שצ"פ ודרכים מקומיות. אותן הוראות (ר' למשל 4.2.2 לתכנית) מחייבות הגשת תכנית מפורטת הכוללת נספח בינוי ופיתוח, וכן קובע כי הבנייה תעשה לפי תכנית מפורטת למתחם במלואו, הכוללת איחוד וחלוקה או מספר תכניות איחוד וחלוקה מפורטת מתואמות. כל תכנית כזו צריכה לכלול שטחים למבנה ציבור, שטח השימושים שאינם למגורים לא יעלה על 25 אחוז מסך כל הזכויות ועוד כהנה וכהנה הוראות ומגבלות על מנת להביא לתכנון כולל ומושכל של אותם מתחמים. השימושים האפשריים באזור מגורים הינם רבים ומגוונים. כך, למשל הם כוללים גם מבנה ציבור, מקלטים, משרדים לבעלי מקצועות חופשיים, מסחר, יחידות אירוח אולם אין הם כוללים מחסן חקלאי. במצב דברים זה, בו הוראות התכנית המופקדת משתרעות הן בנוגע לשימוש המבוקש, והן בנוגע לאופן קידום פיתוח המתחם ובכלל זה חלקו של המשיב, אנו סבורים כי מכוח סעיף 97 לחוק לא ניתן לקבוע כי מדובר בהיתר בהתאם לתכנית מופקדת, וחל סעיף 97 ב.1 הקובע כדלקמן: "(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור בסעיף 61א ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי סעיף 145 לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור בסעיף 149 וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים." אשר על כן ולאור כל האמור אין מנוס אלא לקבל את הערר בנקודה זו. המשיבים יחליטו אם ברצונם לקדם הליך על פי סעיף 97 הנ"ל, או לחלופין להמתין לאישור התכנית, ולפעול לפיה. בניהסככהחקלאותמחסןעררגדר