וכך החליטה הועדה המקומית: "עפ"י חוו"ד היועצת המשפטית של הוועדה לעניין מרווחים בין פל"ח למשרד לבעלי מקצועות חופשיים לבין בית מגורים בנחלה גובלת המצויין בהוראות תכנית גז/1000 סעיף 24 בעמודת מרווחים כ (- - -) אינו מייתר את צורך במרחק ומותיר את המרחק 25 מ' כפי שמצוין בתמ"מ 7/3. המרחק הקיים בין המבנה המבוקש למשרדים לבית מגורים בנחלה גובלת הינו 8 מ' (בית מגורים קיים בהיתר מס' 9677). כמו כן, גובה המבנה וסוג הגג אינו תואם ל - גז /1000, מבוקש גג בגובה 3.9 מ' משופע ועפ"י תכנית גז / 1000 למבנה משרדים מותר גג שטוח בגובה 3.4 מ'. לאור האמור לעיל מחליטים לסרב לבקשה כפי שהוגשה." תמצית טענות העורר מדובר במבנה שהוקם כדין ושימש בעבר כבית אימון לגידול אפרוחים. במהלך חודש יוני ביקש להשתמש באותו מבנה למטרות פל"ח לבעלי מקצועות חופשיים, שכן המרחק בין בית המגורים בהיתר בנחלה הצמודה לבין בית האימון הינו 8 מ'. על פי תכנית גז / 1000 מבנה למשרדים יכול שיהיה חלק מבית המגורים של בעל הנחלה עצמה, דבר שמלמד על כוונת התכנית, וכי אין לראות במשרד כזה מטרד. בטבלת המרחקים שבתכנית, לא מצוין מרחק ספציפי. מטרת התכנית הינה בניה והסבת מבנים לשימוש שאינו חקלאי, תוואי השטח שניתנים על פי אישור ממ"י בצורת נחלות רבות ברחבי המושבים אינם מאפשרים לקבל היתר בשימוש שבנדון. המינהל אף מונע הסכמתו להיתר בניה אם השימוש הוא לא לבעל משק. תמ"מ 3/7 הינה תכנית מחוזית בעוד גז / 1000 הינה תכנית שנגזרה ממנה וברוח מטרתה העליונה של התמ"מ - התרת שימושים והקמת מבנים במושבים אושרה גז / 1000. עוד נטען כי שימוש חקלאי כבית אימון מרעיש הרבה יותר ממשרד וגורם מטרדי ריחות, זבובים, מכרסמים ועוד. זאת ועוד, כיום ניתן לבנות מבנה חקלאי על קו בניה 0. וברי כי משרד לבעל מקצועות חופשיים ידידותי יותר כלפי שכניו. התכנית עצמה מפרידה בין השימושים הנזכרים בסעיף 19 ד' (משרדים לבעלי מקצועות חופשיים, פעוטונים וגני ילדים) לבין שימושי פל"ח אחרים דוגמת מלאכה, תעשייה, מבנה מגורים לפועלים ומבנה קיט. עמדת הועדה המקומית מדובר בלקונה בהוראות גז / 1000 אותה יש להשלים מתוך תמ"מ 3/7. אמנם גז / 1000 אינה קובעת מרווחים נדרשים לשימושים בסעיף 19 ד', אולם נתון זה יש להשלים מתמ"מ 3/7, אשר קובעת כי בין מבנה תעסוקה לא חקלאית לבין מבנים אחרים חייב להיות מרווח של 25 מ'. לאור כל האמור והיות והמרחק בין המשרד המבוקש לבין מבנה המגורים בנחלה גובלת עומד על 8 מ' נאלצה הועדה המקומית לסרב לבקשה. הועדה המקומית אף היא סבורה כי משרד לבעלי מקצועות חופשיים אינו מהווה מטרד לסביבתו ולנחלה גובלת בכלל זה, וכי ראוי כי ניתן יהא למקמו במרחק הקטן מ - 25 מ' ממבנה מגורים בנחלה סמוכה. לעניין זה ראויה היה לאמץ המרחק של 8 מ' הוא המרווח הנדרש בין מבנה פל"ח מסוגים המהווים מטרד גדול יותר לסביבה כמו אחסנה, מלאכה, ותעשייה זעירה, לבין מבנה שאינו למגורים בנחלה גובלת, או שניתן לאמץ המרווח הנדרש בין מבנה פל"ח לפועלים זמניים למבנה למגורים הקבוע על 5 מ' או את המרווח הנדרש בין מבנים לאירוח כפרי לבין מבנה מגורים הקבוע על 10 מ'. דיון והכרעה אנו סבורים כי הדין עם העוררים וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, טבלת זכויות והוראות הבניה בתכנית החלה במקרקעין גז / 1000 מציינת מפורשות תחת מרווחים סימן " אין לקרוא בסימן זה את שאין בו ופירושו כי אין מגבלה קבועה של מרווחים בעניין זה. הכל בכפוף כמובן לתכניות האחרות החלות במקרקעין, ולקיומו של מבנה כדין על פיהם. שנית, לתוצאה דומה נגיע גם אם נפעיל פרשנות תכליתית, שכן, כפי שהובהר והוצג בפנינו התכנית לא תהיה ניתנת ליישום כלל בכפר ביל"ו ב' וזאת נוכח צורת וגודל החלקות שהינן חלקות צרות וארוכות. יש להזכיר לעניין זה כי תכליתה של גז / 1000, כמו גם של תמ"מ 3/7 היא בין היתר לעודד ניצול שימוש במבנים הבנויים כדין באמצעות תוספת שימושים. שלישית, תכנית גז / 1000 עצמה שינתה המרווחים הקבועים בתמ"מ 3/7 לגבי חלק מהשימושים: כך, למשל נקבע כי המרחק בין מבנה למגורים למבנה לפועלים זמניים הוא מינימום 5 מ', בעוד התמ"מ אינה מבחינה בין שימוש כזה או אחר. לפיכך ברי כי מתכנן התכנית מצא כי קיימת בידו הסמכות לשנות באמצעות ספציפיקציה את מרחקי המינימום לגבי חלק מהשימושים הנכנסים בגדר פל"ח ובמסגרת זו, בדיוק כפי שנקבע לעניין הפועלים הזמניים או המבנים לאירוח, שונו גם המרחקים לעניין שימושים כאמור בסעיף 19 ד'. ורביעית, מקום בו קיימות שתי פרשנויות אפשריות אשר אחת מהן מתיישבת בצורה המשמרת את קניינו של מאן דהוא, ולא פוגעת בו אנו מצווים לבחור בפרשנות זו, ולעניין זה ר' עת"מ1041/98 שוב נגד הועדה המקומית ת"א, עת"מ 1568/02 רימרמן נגד ועדת ערר מחוז מרכז, שם נפסק כדלקמן: "לבסוף, לא ניתן להתעלם מכך שפרשנות זו של הועדה המקומית עומדת בקנה אחד עם המגמה המיטיבה עם זכות הקניין של התושבים, ע"י הענקת פירוש המאפשר למשיבים למצות בצורה מירבית זכויות בקרקע. ברור הוא, כי לו הייתה זכות זו עומדת בניגוד גמור לכוונת התכנית או פוגעת באופן קשה באחרים, לא היה בכך כדי לסייע. במגמה זו, לאור האמור לעיל, יש גם כדי לתמוך בהחלטתה של הועדה המקומית, כפי שנאמר: "כמובן אם תכליתה של תב"ע ניתנת לפירושים שונים, כולם סבירים ובתוכם גם פירוש המשמר את קנינו של הפרט מבלי לפגוע באינטרס ציבורי שהוא בתחום התכנוני, אין לראות מדוע לא יאמץ הפרשן המשפטי את הפירוש הזה ואולי הוא אפילו מחויב בו". עת"מ (ת"א) 1041/98 שוב נ' הועדה המקומית ת"א, פד"מ כרך ב, חלק 2, 1998, תשנ"ח-נ"ט." אשר על כן ולאור כל האמור הערר התקבל. מקצוע חופשימבנהערר